התייעצות לגבי ילד שני - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • היי בננות,
    רציתי לדעת האם מחשבה שיש לי לאחרונה נמצאת גם אצלכן או שאולי משהו אצלי דפוק....
    אז ככה,
    אני אמא לילדה מדהימה (55555) ואני מרגישה רצון אבל יחד עם זאת מאוד חוששת להביא ילד נוסף. התחושה של להיות אמא היא מדהימה אין מה לדבר בכלל, אבל איך יודעים באמת מתי מוכנים לילד נוסף?
    ברור שהחיים בתור אמא לא הופכים להיות קלים יותר ואני שואלת את עצמי בכנות האם זה מה שאני רוצה? ילד נוסף כרגע.?
    אני מבולבלת כי מצד אחד השנים חולפות מהר (אני בת 34) ומפחדת לאבד את השנים הפוריות שלי... מצד שני אני אומרת שניה אני עדיין מרגישה ילדה עם ילדה...
    וכולם אומרים לי להיות עם ילד אחד זה שטויות זה כמו להיות רווק...
    גם לכן היה את הקונפליקט הזה? אתן חושבות שאפשר באמת להרגיש מוכנות לילד או שזה משהו שפשוט לומדים לחיות ולתפקד כשהוא מגיע?
    יכול להיות שאני אגואיסטית שאני חושבת ככה?
    בנתיים אני מנסה להכנס להריון אבל יש בי גם המון חששות....
    רציתי לשתף אתכן בתקווה שתגידו לי שזה משהו שגם אתן הרגשתן לפני שנכנסתן להריון

6 תגובות
עמוד 1
  • אם העלית את השאלה הזאת בפורום סימן שאת רוצה ומוכנה לילד שני - בהצלחה וקליטה מהירה
  • יולי- אני אשתף במשהו אישי שקצת מזכיר לי את המקרה שלך.
    אני בהריון ראשון אז אני לא יכולה להזדהות לגמרי עם מה שאת עוברת, אבל אני יכולה להגיד שאת ההריון הנוכחי שלי בעלי רצה הרבה יותר ממני.
    וזה בהתחשב בעובדה שאני בת 23 והוא בן 31.

    אני מאוד אוהבת לישון, מאוווודדדד, והפחד הכי גדול שלי הוא שאני לא אצליח להתעורר בשביל התינוק ושאני אהיה סחוטה וגמורה מעייפות כל הזמן וגם לא הייתי בטוחה שאני רוצה ומוכנה להתמסר כל כולי לילד.

    רצה אלוהים ונכנסתי להריון (לא היה מתוכנן). לקח לי בערך חודש לעקל, ואם לומר את האמת, בחודש הזה לא הייתי סגורה על עצמי שאני 100% רוצה את הילד הזה,
    אבל יום אחד הבנתי שזה נשלח מלמעלה (ואני לא מאמינה גדולה),
    ושזה אושר שהרבה אנשים נלחמים מאוד קשה בשבילו ושזאת יצירה של האהבה שלי ושל בעלי.

    אז אני אומרת שכמובן צריך ללכת עם מה שאנחנו מרגישים.
    אני חושבת שכל אישה עוברת חששות מסויימים לפני כניסה להריון, גם אם זה ילד 10, כי תמיד נחשוב מה יהיה ואיך נסתדר, אבל אני מאמינה שאת אמא מצויינת לילדה שלך וגם להביא לה אח\ות זה מאוד חשוב.

    אז אני אומרת קחי הכל בקלות, ומה שצריך לקרות- יקרה.
    בהצלחה!
  • אני חושבת שאף פעם אי אפשר להיות מוכנים לזה באמת.. אפשר לרצות מאוד ולהיות מוכנים להרבה קשיים בדרך בשביל המטרה, אבל ממש להיות מוכנים? לא נראה לי..
    אנחנו התחלנו לנסות כשהגדול היה בן שנה. שנינו היינו צעירים אז בארבע שנים (אני הייתי בת 25 ובעלי טיפה יותר) ורצינו להיות הורים צעירים. לא לקחנו כל כך בח-ן שיהיה קשה עם שני ילדים קטנים, אבל הינו מוכנים להתמודד עם הקשיים הצפויים.
    אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד: ולקח לנו ארבע שנים להיקלט עוד פעם. וגם היום אנחנו די מפחדים על מה שיש לנו היום (אני מתכוונת לשגרת חיים, ילד גדול שאפשר לדבר איתו, לילות רצופים שינה, קריירה, בית וכו' וכו') אבל כשזה יגיע נתמודד עם הקשיים. הרי בכל מקרה נרצה יותר מילד אחד, אז עדיף כמה שיותר מוקדם..
    אני רואה את זה שקול לשאלה ,מתי יהיה לכם נוח לא לישון טוב ולהוסיף לדאגות שלכם ולהפחית מן הזמן הזוגי? אין בעיה תבחרו מתי שאתם רוצים שנה שנה וחצי ככה מהחיים?".
    ולגבי זה שאת מרגישה ילדה עם ילדה, אמן שתמשיכי להרגיש כך עוד שנים ארוכות
  • ברגע שאת מתלבטת כנראה שאת מתחילה להיות מוכנה.
    האם את מרגישה שבא לך עוד אחת/ד?
    אני מאד נהנית עם 2, קצת שינוי לוגיסטי אבל ממש ממש כיף לי.
    כמה שהיה לי כיף רק עם אורי עכשיו כיף לי פי 2!
    אבל אני לא דוגמא, אני בין הצירים כבר פינטזתי על עוד אחד.


  • אני כל החיים שלי חלמתי על הרבה ילדים - 4
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה