-
היי יקירה,
לפני שנים, כשעוד לא הכרתי את בעלי, ואחרי מערכות יחסים רבות ולא כ"כ מוצלחות (בלשון המעטה...) שאלתי את סבתא שלי ז"ל מה הסוד לזוגיות איתנה וחזקה? תמיד אמא שלי דיברה בהערצה על היחסים בין הוריה מגיל 13 הם היו ביחד ועד שנפטרו.
היא הסתכלה לי לתוך העניים ואמרה לי : "לעולם לעולם אל תלכי לישון כשיש לך דבר מה בלב על בעלך, תדליקי את האור, תעירי אותו ותדברו על זה".
אני חושבת שזו העצה הזוגית הטובה שקיבלתי בחיי. כשהכרתי את בעלי, תוך פחות מחודש סיפרתי לו את כל השדים שלי, כל מה שדווקא חששתי שיפגע באהבה שלו אליי.
נכון, זה לא היה פשוט, אבל מאז - אנחנו החברים הכי טובים בעולם. אחרי חודשיים הוא הציע לי להתחתן ומאז טפו טפו טפו אנחנו נשואים ושותפים להכל.
תראי, את עומדת בסיטואציה לא פשוטה, אך אין ברירה ולעיתים יש לנו גם התמודדויות פחות קלות בחיינו.
קחי נשימה עמוקה, תבשלי איזו ארוחת ערב ותגידי לו שיש משהו שמאוד מפריע לך ושאת מרגישה שאת מוכרחה לחלוק איתו.
אם זה יקל עלייך תפתחי בהתנצלות על שפגעת בפרטיותו ואימרי לו שאין זאת הייתה הכוונה.
אל תכתבי, תדברו - זה קשה יותר - אבל בסופו של יום זה מה שמעצים מערכת יחסים מנישואין לשותפות וחברות עמוקה.
אלכס.
-
אני לא ממש יודעת מה טיב מערכת היחסים שלך ושל אישך, אבל תמיד עדיף לדבר מלכתוב... אמנם זה הרבה יותר קשה אבל זה הדבר הנכון יותר. במיוחד שבכתוב לא תמיד מצליחים להבין הכל, אין אינטונציה (טונים) בכתוב, הכל יבש...
לעניינך... אני הייתי מדברת עם בעלי הכי ישיר שיש... מנסה להבין, כי באמת לא תמיד אנחנו מבינים מהכתוב...אולי הוא יוכל להסביר לך כך שזה ירגיע אותך?
-
ואוו..אני קוראת את מה שכתבת...ואני עם דמעות בעיניים...!!
אני לא יודעת אם אני מסוגלת לעמוד מולו ולהגיד לו:"ראיתי"...לא מסוגלת. אני יודעת שהכי טוב זה לדבר-לשני הצדדים...אבל אני פשוט לא מסוגלת!!
נכון,לא עשיתי את זה בכוונה אלא מתוך ידיעה שהוא מספר לי הכל ואני מספרת לו הכל (-וזה באמת ככה...בסופו של דבר מדובר במשהו שהיה לפני שנה וחצי/שנתיים)....
-
וואו, זו חתיכת שאלה מוסרית....
תראי אם מה שקראת זה משהו שעשוי להשפיע עליכם גם כיום שווה לפתוח את הנושא.
אם זה משהו שקשור לעבר וזה סתם יצר חטטנות שלך לברר את זה- תניחי לזה.
אם מדובר על משבר שחווה בעבר וזה משהו כאוב וטראומטי עבורו עדיף לא להעלות את הנושא כי זה יעציב אותו ויכול לפתוח פצעים שהגלידו.
הכל שאלה של רלוונטיות להווה....
את יכולה לגשש סביב הנושא ולבדוק אם בעלך משתף פעולה ומדבר על זה או מתחמק, לפי זה תחליטי מה לעשות...
בכל מקרה בהצלחה, אל תהיי נמהרת, תחשבי טוב גם על ההשלכות....
-
בכל מערכת יחסים, גם הכי פתוחה, יש סודות לכאן או לכאן. לדעתי לא היית צריכה להסתכל על זה בכלל כי גם אם הוא הכי פתוח איתך יש לו בלב סוד שלא תמיד ישתף אותך..... אבל... אחרי שכבר עשית את מה שלדעתי לא היית צריכה לעשות וכרגע זה יושב לך על הלב ועלול לפגוע ביחסים בניכם, תפתחי את זה איתו בצורה עדינה ולא תוקפנית.
לכל אדם יש סוד עמוק בנשמה שלא תמיד מרגיש צורך או חשק או נוח לשתף גם עם האדם הכי קרוב לו....... תלמדי את זה ותנסי לתת לו כבוד ולא לחטט בכל סוד ומשפט שבעמקי נשמתו...... במיוחד אם זה היה עם כותרת - חשבון נפש - להבא!
בהצלחה
-
laura R-מה שראיתי קשור לנושא שאני ובעלי דיברנו עליו לא פעם אחת. נושא שהוא יודע שקשה לי איתו...וזה פשוט קשור לזה...לנושא הזה.....
אני מתוסכלת ממש! אחרי שקראתי הצטערתי על זה כי פשוט הייתי יכולה "לחיות" יותר טוב ללא הידיעה הזו...................... זו טעות. ואני מודה בה בפה מלא (-ולא בגאווה) אך כמו שאמרת-זה נעשה-ואני צריכה להרפות....
זה יושב לי על הלב. לא ישנתי כל הלילה. הסתובבתי מצד לצד עם המחשבות שלי...
כששאלתי את בעלי שאלה בעקיפין לגבי הנושא-והוא לא בדיוק אמר את האמת שאלתי אותו:"מה הדבר שאני הכי לא אוהבת?" והוא ענה-"כשמשקרים עלייך" והוא צודק!
בללללללעעעעעעעעעע אני כל היום רק בוכה...ככה...באמצע העבודה כמו ילדה מסכנה................
-
נשמע שמה שקראת זה מעין "יומן" של בעלך.
אני מספרת הכל לבעלי - אבל לא הייתי רוצה שיקרא ביומן שלי (אם היה לי כזה)!
לפעמים ביומן את מתבחבש ומתלבט ובסוף אתה מגיע להחלטה שאיתה אתה חי והיא הרלבנטית.
אני הייתי מאוד נפגעת אם הייתי בעלך על זה שקראת ב"יומן". לדעתי אבל תספרי לו (אם אין ביניכם סודות) ותגידי לו מה מפריע לך.
יעל, אמא של 2 אפרוחים
-
HD - אני מבינה אותך אבל לפעמים - כמו שאמא אווזה רשמה - אדם רושם לפניו את חשבון הנפש שלו, דש בזה קצת ועל סמך זה מחליט החלטות שלפעמים נוגדות את מה שרשם! יכול להיות שזה מסמך ותיק שהוא פשוט התלבט בנושא והחליט אחרת... את אף פעם לא תדעי אם לא תדברי איתו ולהבא - כל מסמך שיהיה רשום עליו חשבון נפש תנסי לא לקרוא כי זה מין חשבון שהוא עושה עם עצמו. זה לאו דווקא אומר שהוא פועל לפיו!!! בפועל מה שחשוב זה איך הוא מתנהג ולא מה שהוא חושב או דש עם עצמו......
אני חושבת עם עצמי מלא מחשבות שלפעמים נוגדות את הדעה וההסכם שביני לבין בעלי אבל בפועל מה שחשוב זה מה שהחלטתי לעשות ולא מה שחשבתי.....
-
חמודה אין לי מושג במה זה קשור.אבל את צריכה לנסות להרגע ולהכנס לפרופורציה נכונה האם זה משהו חמור באמת מעצם עשיתו או שזה משהו שאת לא אוהבת וכו.....
אם זה משהו שאת רק לא אוהבת ודיברת איתו על זה על אל תשכחי שזה סה"כ עוד מלפני תקופת הנישואין.
נכון קבעתם שאין בינכם סודות וזה תורם וטוב אבל אל תשכחי שרק עכשיו הכרתם לפני זה כול אחד היה לעצמו הרבה שנים לבד...ויש דברים מהעבר.....דברים שכול אחד רוצה לשמור לעצמו...אל תשכחי שאומנם אתם באמת אוהבים אחד את השני אבל אתם בסה"כ מכירים רק משהו כמו שנה (אולי אפילו פחות)ואת מצפה שהכול הכול תדעי עכשיו??????תתני לזה את הזמן.....
אמרת לו שאת לא אוהבת שמשקרים עלייך -סימן שאת רוצה אמת ואמון אז מדוע פתחת משהו שהיה כתוב עליו לא לפתוח???????זה לא אומר שאני לא הייתי עושה את זה כי זה באמת מעניין ...אבל לדעתי בסיכומו של דבר תגידי לו שעשית דבר לא טוב ופתחת ואת ממש מצטערת...ובכול אופן רצית לדבר איתו על הנושא....בצור עדינה אל תאשימי אותו....אל תעמידי אותו בפינה זה רק יהרוס ...להפך תתני לו הרגשה שאת אשמה שפתח וכו'....חמודה אני מקווה שלא תעלבי את עדיין קטנה...ובסה"כ אתם לא נשואים הרבה זמן....לוקח זמן להפתח..לגברים עוד יותר במיוחד אם הם עשו משהו לא טוב....
-
תראי, קודם כל
לא היית צריכה להסתכל ולקרוא... כתוב אישי- מכבדים את הפרטיות.... (זה ככה בגדול)
אבל יצר הסקרנות גבר עליך וקראת ועכשיו את רוצה להבהיר את הדברים
אז אני חושבת שכן- את צריכה עכשיו לקחת אחריות, להגיד לו שקראת וראית ואת כמובן מתנצלת ,קחי בחשבון שהוא יעלב/ יפגע/ יכעס ובצדק...
יכול להיות שהוא לא ירצה לדבר איתך על הנושא ולכן הוא בעצם כתב את הדברים ולא דיבר איתך עליהם..... כנראה שיש סיבה...
אבל תסבירי לו שזה ממש מציק לך ואת רוצה הסבר וכד' ושעדיף שתלבנו את הדברים מאשר תשאירו את זה פתוח באויר.....
-
אני לא אוכל לדבר איתו על זה. להגיד לו שפתחתי. אני יודעת.
אולי אני פשוט אשאיר את זה ככה איתי......אנסה להדחיק/לשכוח או שפשוט "אחיה עם זה".....
שוב,אני יודעת שמה שעשיתי זו טעות, ולא בסדר כלל מצידי... אבל זה כבר נעשה ואת הנעשה אי אפשר להשיב.... זו טעות שלי ואני צריכה להתמודד איתה. אולי לבד (?) בסופו של דבר........
אני פשוט מתוסכלת! לא יודעת מה לעשות!
-
את מה שקראתי בעלי כתב בערך לפני שנתיים..................
-
אני אומרת תספרי לו -לא משנה באיזה דרך ...בכתב או תשבו וותדברו - העיקר שזה לא ישב לך על הלב עם זה כל כך אוכל אותך...
אני עם בעלי אוהבים לכתוב אחד לשני מכתבים - בטוב וברע ...כך אפשר לשפוך את הלב בלי להתעצבן ובלי לעצבן
-
כתב לפני שנתיים? אין לך מה להתייחס לזה.... חלפו מאז מיליון ליטרים של מים מתחת לגשר.... ולא, אני לא מכירה אבקה כזאת
-
laura R- אני אומרת לעצמי תמיד "זה היה לפני שנתיים,תשכחי מזה" אבל זה קשה לי. זה יושב לי על הלב. מציק. אצל נשים השכחה זה משהו שכמעט ולא מצוי... אישה זוכרת הכל!
-
אני אומרת גם אם זה משהו שנכתב לפני שנתיים ושייך לתקופה לפני הנישואים שלכם, אל תתייחסי... חבל להעלות נושאים שלא רלוונטים לימינו.
אם וכאשר ירצה הוא יספר לך לבד....
אני אשתף אותך במשהו אישי, לפני חודשיים חוויתי סוג של משברון שבעקבותיו הייתי צריכה כתף תומכת של בעלי... הקיצר מצאתי את עצמי בוכה ומספרת לו על תחושות מהעבר ודברים שניסיתי להדחיק... דברים שהוא לא ידע לפני כן וגם מצאתי לנכון לא להלאות אותו בסיפורים מהעבר שלא רלוונטים להווה.....
הנקודה היא, זה בא ממני... הרגשתי שאני מספיק חזקה ורוצה לשתף אותו, הייתי מתעצבנת למשל אם היה קורא אותם נניח ביומן שלי ומתחיל לתחקר אותי עליהם...
כאילו אל תשכח היו לי חיים שלמים לפניך ולא תמיד אני חייבת לשתף אותך בכל מחשבה או פחד שעברו לי בראש....
מקווה שעזרתי :) (אלא אם כן חלילה בעלך היה מעורב במשהו פלילי ואז את חייבת לדבר על זה איתו, כל עוד זה מחשבות שעוברות לו בראש זה פרטי שלו והוא לא חייב לשתף אותך, גם אם ראית תניחי לזה)
-
לא לא לאא לא משהו פלילי! חחח בעלי עדין!!
נשמע כאילו הוא עשה איזה משהו......חח
-
אם זה כל כך מטריד אותך לדעתי את צריכה לפתוח את זה בפניו. תתנצלי שחדרת לו לפרטיות ותשתפי אותו במה שמטריד אותך.
-
אני גם בעד השיכחה בהתחלה זה ישב לך....ואח"כ לאט לאט....אני לא אומרת שאם יזכירו לך את זה לא תזכרי ....הכוונה שלא תחשבי על זה כול דקה.....
אל תקחי את זה כ"כ קשה אלא רק אם זה באמת גרוע....ולא כאן המקום לפרט מה באמת גרוע.
-
זה יהיה כזה נורא אם אני יעשה את זה במכתב?! אני מגיעה לפני בעלי הביתה מהעבודה...אני פשוט אניח לו את המעטפה על השולחן...ואלך לעשות סיבוב...אחזור אחרי שהוא יקרא את הכל,יחשוב,ירגע (-אם צריך).......
זה כזה נורא?!?!
-
h.d- בואי אגיד לך משהו
יש לי זכרון חזק ללא קשר להיותי אישה...
אחד החששות לפני החתונה היו: איך סלח לבעלי במידה שיפגע בי? הרי אזכור זאת לדורי דורות???
אבל, מאז (חצי שנה כולה
-
ברור שאפשר לסלוח...אבל משהו נישאר...לאי ודעת להסביר את זה...
תראי, אני בחורה נוראאא נוראאא פגיעה ואמרתי לבעלי לא פעם שאני יודעת שזו בעיה שלי ואני צריכה להשתפר בעניין ולא לקחת הכל ללב...אבל בינתיים-כזו אני. אני שיא הפגיעה בעוווווולללםםםםם!!!!! וזה טעות!!! ובעיהה!! שלי!!! אני יודעת!!!!!!!
-
אני בדיוק כמוך, מבינה אותך ב-100%
קל לפגוע בי
אבל אם זה באמת מציק לך ואחרי שניסית כמה פעמים לשכוח ולא שכחת
עדיף שתדברי איתו על זה.
כשמשהו ישב לי ככה על הלב, או שבעלי ראה שאני עם פרצוף מקומט (לא יודעת להסתיר ממנו רגשות) או שפשוט אמתי לו עם כל האי נוחות שבדבר...
-
חחח כמוך כמוני-לא יודעת להסתיר פרצוף מקומט... וחוץ מזה שכבר כן ניסיתי לדבר על זה עם בעלי בעקיפין אתמול...... ככה שהוא יודע שיש משהו........
מה אתן אומרות לגבי ההצעה שלי במכתב? שאני מגיעה לפניו מהעבודה הביתה... אז אני פשוט אניח את זה על השולחן...אלך להסתובב...אחזור אחרי כמה זמן שהוא כבר קרא,חשב,נירגע.......
-
לא!!! שמן על המכתב.... לדבר פנים מול פנים!!! עדיף. מראה כמה הוא חשוב לך!
בהצלחה
-
לא... לא במכתב. זה נראה לי קר.
אם זה יושב לך על המצפון דברי איתו.
תתנצלי שחדרת לו לפרטיות וראית את מה שראית. ותדברו על זה.
אבל ממש לא במכתב.
אם את רוצה תכתבי לעצמך מה שאת רוצה להגיד לו שיהיה לך יותר קל.
-
ת'אמת, רציתי לבקש ממנו סליחה אתמול על משהו שנראה ל לא הגון שעשיתי וכתבתי לו כי היה לי קשה להגיד בע"פ.
אבל בדברים כאלה- היתי מעדיפה לדבר
בכל מקרה- החלטה שלך, אז
-
הוא חשוב לי! אבל אני לא מסוגלת! באמת!!!
אני מפחדת, מתביישת, נבוכה, מתרגשת... הכלללל! לא יכולה!
-
-
אילוש ס- תודה!! בעז"ה אני מקווה שהכל יסתדר! המכתב מוכן... ואני פשוט כל הזמן עם דמעות בעיניים.......
-
h.d את רוצה שאני אתן לך את הטל' שלי?
את יכולה להתקשר מחסוי.... אולי יהיה לך קל יותר לדבר עם מישהי אנונימית וייקל עלייך להוציא את זה בדיבור ולא רק דרך כתיבה פה...
-
הי.. באמת התלבטות.. תראי את מכירה את בעלך הכי טוב!! ולכן תחשבי האם הוא יפגע ?1. מזה שראית 2. מזה שאת מעלה את זה שוב.
מענין אותי לדעת אם בתקופה ההיא ההיתם נשואים? והאם זה קשור אליך( בעקיפין ובמישרין)?
אם זה לא קשור אליך בשום צורה - השתדלי סופ"ש להיות הכי נחמדה אליו ולרצות אותו ובשעת קושר מתאימה לומר לו בעקיפין או להביא לו את המכתב..(תלוי למה הוא יגיב יותר טוב) קחי בחשבון שאם זה משהו של עבודת המידות (כתבת שהוא בישיבה ,חשבון נפש .. אז אתם דתיים) אז תזכרי שגם אנחנו לא מושלמות ואנחנו בעצמנו נופלות בכל מיני תחומים הרבה פעמים .וחוץ מזה אם הוא עשה חשבון נפש אז זה אומר שהוא יודע שזה לא טוב וחוזר בו והוא ישתדל להבא לא לעשות את זה.
מצד שני אם זה משהו שקשור אליך או שאפילו פוגע בך באיזה צורה -חובה לדבר עם הבעל .. מניסיון היה לי משהו ששמרתי בלב כמעט שנה אמרתי יעבור זו סתם אני שעושה סיפור ונפגעת וכו' אבל כל פעם שהייתי נזכרת ההרגשה המגעילה והכואבת היתה חוזרת אלי..ויום אחד ספרתי לבעלי------איך שהוא ענה לי ישר הבנתי שזה לא מה שחשבתי ושסתםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם שמרתי בלב כמעט שנה!!! אני מבינה שזה משהו אישי אז את לא מספרת מה הוא כתב אבל תדעי לך שזה מאוד תלוי באיזה נושא מדובר ..
מקווה שלא חפרתי אבל זה יצא ישר מה-

..
שולחת לך מלא



-
HD - בהצלחה עם המכתב!! מה שיבוא יבוא. העיקר שתפתרו את זה כי זה יישב כמו אבן בניכם!
תעדכני
-
laura R- תודה רבה!! לא רק שזה אבן בינינו אלא זה אבן ענקית בלב שלי! שאיך שאני חושבת על זה אני מתחילה לבכות!!
רוצה ייעוץ- לא חפרת! ממש לא!! אני צריכה לדבר איתו נראה לי רק מעצם העובדה שזה יוש לי כמו אבן בלב... וכואב לי.....אני תמיד אומרת לעצמי שזה משהו מהעבר, משהו שהיה,אני גם לא מושלמת, זה חשבון נפש,אדרבא כמו שאמרת זה מעיד עליו שהוא מוכן ורוצה להשתפר...אבל זה כ-ו-א-ב!
יולי 2001-אני ביישנית נורא. וגם אני אתחיל לבכות לך בטלפון...... תודה בכל זאת! מעריכה!
-
אני קצת סקרנית (בטח לא רק אני..) ואולי קצת חוצפנית אבל אולי תרשמי לנו מה זה היה .. יכול להיות שהתגובות שתקבלי אחרי זה יתנו לך להבין שזו טעות מהשורש!!!!!!
הייתי רוצה לעזור לך יותר יש לי ידע רב.. אם לא בא לך אז לא.. אבל תדעי שאם את מתביישת לומר שזה פגע בך זה מראה שאת בעצמך לא שלמה עם ההרגשה שלך.. מקווה שהבנת אותי..
-
"אבל תדעי שאם את מתביישת לומר שזה פגע בך זה מראה שאת בעצמך לא שלמה אם ההרגשה שלך.. מקווה שהבנת אותי.."- לא כ"כ הבנתי אותך...
את התכוונת שאם אני מתביישת להגיד לבעלי שנפגעתי אז אני לא שלמה? אני לאמתביישת להגיד לו שנפגעתי.......
-
אוקי אז הבנת אותי מצויין . לזה בדיוק התכוונתי ואם את לא מתביישת אז זה מעולה!!! חצי בעיה פתרת!! בהצלחה

-
אני מתביישת להגיד לו בפרצוף את זה שהסתכלתי במה שלא הייתי צריכה להסתכל.... לא בזה שנפגעתי.....
-
מכתב זה מעולה!
אני חושבת שבסערת רגשות לפעמים דברים יכולים להתפרש לא נכון
הכי טוב לכתוב אם את לא מסוגלת לומר ככה תוכלי להסביר את עצמך טוב טוב
ולא לא לנסות לחיות עם זה
כי זה כדור שלג זה רק יגדל
אני בטוחה שגם אם הוא יכעס מאוד שקראת הוא יכעס כמה ימים וישכח
זה עדיף....
בהצלחה