ממממ....... אשמח לטובה ממכן :-)) - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש

  • תודה לכל מי שהגיבה על החיזוקים

    אני מפרסמת שוב את תחילתו של סיפור שכתבתי והוא עדיין לא גמור אז אני מפרסמת רק את ההתחלה ....

    אשמח לשמוע עוד דעות
    פרלה התיישבה ונשענה על גזע העץ הענקי, עצמה את עיניה ושאפה את האוויר המרענן שנשב על פניה. היא הרגישה שהיא חייבת להתרחק ממה שקורה בבית. אימא צועקת על סופי שהיא לא ניקתה טוב את החלונות, ואבא שוב עצבני על אנדי ששבר את השלט של הטלוויזיה.היא ניסתה לדמיין את עצמה במקום אחר, רחוק מפה. אימה של פרלה אומרת לה תמיד שיש להם מזל שהם גרים במקום שקט וענקי ששיך רק להם אבל פרלה הייתה רוצה לחיות במקום אחר.

    פרלה הסתכלה סביב כדי לראות איפה החתול הג'ינג'י שלה. היא קמה והלכה לעבר הבית וקראה לו " פרסי ! פרסי איפה אתה? בוא חתולי לאכול !"הוא לא נראה בשום מקום "מוזר הוא תמיד חוזר כשהוא רעב" מלמלה פרלה לעצמה. סופי עוזרת הבית העגלגלה , לבושה במדים שלה הקטנים למידותיה עמדה בחוץ והשקתה את הפרחים.

    " סופי, ראית את פרסי? אני לא מוצאת אותו" שאלה אותה פרלה " לפעמים הוא הולך לאורווה, טיילור נותן לו אוכל אז תנסי לחפש אותו שם" ענתה. פרלה הלכה לעבר האורווה לחפש אותו. טיילור היה באורווה והאכיל את הסוסים, למרות גילו הצעיר הוא ידע הרבה על חיות מרוב המבוגרים שעבדו בחווה. טיילור עובד בחווה כבר שנה אבל הוא לא אהב לשוחח עם אף אחד ותמיד ענה בתשובות קצרות. "הוא עובד חרוץ זה מה שחשוב. הוא לא פה לשעשע אותך ואת אנדי" אמר אביה של פרלה כשהיא סיפרה לו על השיחות שלהם ביחד.

    " טיילור, ראית את פרסי אולי?" שאלה פרלה. " שלום פרלה, האמת היום לא ראיתי אותו.".ענה טיילור. פרלה נפרדה ממנו לשלום והלכה לכיוון האגם, פרלה נהנית לשבת ליד האגם ולצפות בציפורים. באחד הימים היא נרדמה ליד האגם ואימא שלה מצאה אותה, מאז היא פוחדת שזה יקרה לה שוב, היא תשלח את סופי לחפש אותה אם היא תתעכב הרבה זמן. כשפרלה הגיעה לאגם היא ראתה את טיילור רץ לכיוון שלה, הוא נראה די מודאג.

    " מה קרה ?" שאלה אותו פרלה וחשדה שהיא עומדת לשמוע חדשות רעות " מצאתי את פרסי! בואי איתי" אמר טיילור ופנה לכיוון השני במהירות. פרלה הלכה אחריו. טיילור הלך כל כך מהר, היא התאמצה להשיג אותו. הם הגיעו עד לקצה של החווה. פרלה הבחינה שטיילור עוצר ומחכה לה. כשהתקרבה ראתה את פרסי שוכב ונראה חסר חיים. " אני מצטער, כשמצאתי אותו הוא כבר היה מת. אם את רוצה נמצא מקום ראוי לקבור אותו" אמר טיילור.

    " תקבור אותו איפה שאתה רוצה" ענתה לו ורצה בחזרה לבית. פרלה כעסה על עצמה שהיא לא חיפשה אותו כראוי והחתול מת באשמתה. פרלה נכנסה בריצה לבית וקראה לאביה בבכי " אבא ! אבא! הוא מת! הוא מת באשמתי !" אביה לא הבין מה קרה ויצא מהמטבח מבוהל " מי מת? פרלה מה קרה? למה את בוכה?" שאל וחיבק אותה חזק. " פרסי מת. טיילור מצא אותו בקצה החווה ליד השביל. אני חיפשתי אותו ולא מצאתי אותו אז הלכתי לאגם במקום לנסות למצוא אותו. אני הרגתי אותו , אני אשמה" ענתה לו ונאחזה בו חזק.

    באותו לילה פרלה לא הצליחה להירדם. היא הרגישה שהיא איבדה חבר יקר. שיחה ארוכה עם אביה הבהיר לה שהיא לא אשמה במה שאירע. אחרי שעה שלמה שלא הצליחה להירדם פרלה החליטה לרדת למטבח ולקחת משהו לנשנש. היא ירדה במדרגות בשקט כדי לא להעיר אף אחד, היא שמעה את אנדי מדבר מתוך שינה " אני רוצה גלידה בטעם שוקו, 3 כדורים בבקשה!" היא צחקקה לעצמה. אחיה ידע לחשוב רק על קינוחים, העונש הכי קשה שהוריה יכלו להטיל עליו זה למנוע אותם ממנו. בדרכה למטה פרלה שמעה קולות שבאים מהמטבח, וחשבה לעצמה שזה אולי אחד מההורים שלה או סופי. כשהגיעה למטבח היא ששמעה מישהו מתלחשש " איפה זה ? איפה זה? אני חייב למצוא את זה. באתי במיוחד בשביל זה. טיפש שכמוני, לקחת סיכון בשביל זה. אם הבוס יהרוג אותי אני הבאתי את זה על עצמי. אומרים שאני מאוד חכם,אבל זה לא היה חכם לבוא לפה הא? אבל זה הדבר היחיד שירגיע אותי. אם אני אמצא את זה אני אוכל להירגע ואז להמשיך לחשוב"
    פרלה התקדמה באיטיות רבה לכיוון המטבח והציצה כדי לגלות מי מדבר לעצמו באמצע הלילה במטבח שלהם. היא הבחינה בגבר נמוך קומה בעל חולצה ירוקה ומכנסיים צהובים , הוא הוריד את הכובע שלו והתחיל להכות את עצמו " טיפש! טיפש! תחזור הביתה, זה בזבוז של זמן". פרלה הרגישה שהיא עומדת להתעטש אבל היא ניסתה לעצור את עצמה, היא הייתה סקרנית לגלות מי הגבר המצחיק הזה ומה הוא מחפש בבית שלהם. אחרי כמה שניות פרלה התעטשה בקול רם " אאפצ'יי!! "
21 תגובות
עמוד 1
  • טוב- אני ממש לא תולעת ספרים!
    אבל אני במתח עכשיו!!!!!!
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
  • מילנה אני אשלח את הסיפור כשהוא יהיה גמור
  • אוף!
    מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
  • אני מאווווווווווווד אוהבת לקרוא ספרים..ו זה את כתבת?

    עם זו את -זה ממש מדהים ...

    אני עד גיל 14 היתי כותבת סיפורים ושירים ו במולדובנ היו מפרסמים שירים וסיפורים שלי בעיתון של ילדים
  • רינקה תודה לך, כן אני כתבתי

    תפרסמי פה משהו ! אני אשמח לקרוא !
  • מהמם
  • היפוליטה
  • לא מפסיקים ככה פתאום
  • לא יפה להשאאר אותי במתח בשעת לילה כזו מאוחרת

  • היפו!!! לא יפה....
  • גם אני במתחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
  • סיפור יפה, כתיבה קולחת וזורמת.

    אמנם כמוהו יש מיליונים, אם לא עשרות מיליונים -אבל זה בהחלט מקסים.

    הסגנון הוא רומן רומנטי, סטייל בית קטן בערבה, יותר מתאים לתסריט טלויזיוני עם שמות גיבורים כאלו. כאילו זה לקוח מאיזה מקום. נחמד


  • קראתי בצהריים ולא הספקתי להגיב..... את כותבת מדהים! הרגשתי שאני ממש קוראת ספר ולא סתם משהו חובבני!
    תמשיכי עם זה..... ותפרסמי את המשך הסיפור כשיהיה... ממש השארת אותנו פה במתח.....
    מאגר עבודות אקדמאיות מוכנות
    http://www.ubank.co.il?A=morang



  • האמת לא יודעת למה מחקתי הייתי קצת נבוכה .... וראיתי שיש המון צפיות ומעט תגובות יחסית לצפיות

    אני אפרסם שוב הנה עוד דקה

    מורן תודה , זה מחמם את לבי לשמוע תגובות כאלה ואני מקווה שיהיה לי את האומץ להוציא ספר בעתיד
  • הדבר היחיד שמפריע לי הוא שאני חוזרת על שמות הגיבורים הרבה פעמים
    ואני חייבת למצוא שיטה להוריד את כמות החזרות על שמות שלהם
  • קראתי בבוקר ולא הספקתי להגיב
  • קודם כל יפה מאד שאת כותבת, ממש מפתיע ומרענן כאן בפורום- אהבתי!!
    הכתיבה שלך לדעתי יפה, העלילה נבנית והמתח מתגנב,
    שמות הגיבורים- אני אישית לא קוראת ספרים עם שמות לועזיים, לא מושך אותי, הרבה יותר מתחברת לישראלי....זה עניין של טעם.
    רק הערה קטנה ממש "שיחה עם אביה הבהיר לה שזו לא אשמתה שהחתול מת" - או שאביה הבהיר לה או שהשיחה הבהירה לה, שימי לב ... (זכר נקבה)
    חוץ מזה - כל הכבוד!!
  • וואוו, ממש אהבתי, הייתי רוצה לקרוא את ההמשך...
  • הי

  • תודה על כל ההערות והתגובות
    כל מילה ומילה אני קוראת ואני אקח לתשומת לבי
    אני ממש כותבת מתחילה ....... חובבנית יותר נכון .......
    אבל אם יש לי את הבסיס והאהבה לכתיבה אולי אני אעשה משהו מזה
    הבעיה היא כיום שספרים זה לא מה שהיה בעבר .............. לא ??

מותר ואסור לאכול בהריון והנקה