בהתחלה הנקתי..כמעט חצי שנה ראשונה..והילדה היתה מקבלת בקבוק של חלב שאוב כל ערב.. ואז החלב החל להיגמר והיא שהתרגלה לטעם מסוים שיוצא מבקבוק הייתה צורחת לי בכל רחבי העיר אם הייתה מקבלת מטרנה.. עד שלא הייתה מקבלת ציצי ריק ונרדמת ככה.. ואז שוב מתעוררת ושוב צרחות עד שהייתה בסוף אוכלת חצי מנה של מטרנה ונרגעת לכמה שעות..
עד שלא עברנו לסימילאק לא ע\ר שום מטרנה..לא האקסטרא קר ולא הלילה טוב... כלום..(לילה טוב עבר לנו כמה ימים ואז היא פשוט סירבה לקבל) עד שלא חזרנו לסימילאק שהיא קיבלה בבית חולים (לא מהרגל זה בטוח..היא הייתה אז כבר בת 4 חודשים בערך)
למזלינו הוא לא עושה לנו לא עצירות ולא כאבי בטן שמהם מאוד פחדתי... הילדה אוכלת ומרוצה מאוד.
אז אנחנו בקבוצת הסימילאק.
להוסיף לפייסבוק