טוב אז אני אתחיל מההתחלה.
יש לי כלב..פאג סיני בן 7 שנים כמעט.
כשהוא היה קטן אני ואבא שלו עבדנו שנינו בעבודות תובעניות ולכן הוא לא היה יוצא החוצה כמו שצריך וכמובן היה עושה צריכיו בבית..זה היה מובן וקיבלנו את זה בהבנה ואהבה.
אחרי הלידה כשהתחלתי להיות בבית במשך היום ולא רק בשעות הערב התחלתי להוציא אותו החוצה כמו שצריך..בוקר ערב..הוא עושה בחוץ פיפי וקקי מרחרח והכל.
אבל הבעיה שלפעמים הוא עושה גם בבית.
היום למשל הוצאתי אותו החוצה..אחרי פחות משעה הוא בא והשתין לי מול הפנים על המאוורר שעומד באמצע הסלון...
צעקתי עליו.. דחפתי לו את האף בפיפי וזרקתי לידו את הכפכף קרוקס שלי ( לא פגע בו,רק על מנת להבהיל) והושבתי אותו מחוץ לתווך הראיה שלי ליד דלת הכניסה.. הוא מציץ משם עלי ואיך שאני קמה אליו הוא בורח בחזרה ומתחבא.
השאלה שלי..האם התמודדות עם המצב כעת הוא נכון..על מה שקרה היום?
שאלה שניה..האם יש סיכוי לגרום לו להפסיק לעשות פיפי בבית?
בדרך כלל הוא ילד טוב עושה הכל בחוץ ומחזיק מעמד עד שמוציאים אותו כל פעם גם בצהריים וגם בערב.
אבל ימים כאלה יכולים להוציא אותי משלוותי. ואני לא רוצה לכעוס עליו.. :(
האם יש דרך או שיטה לגרום לו להפסיק בגילו המופלג?
אשמח לטיפים.
להוסיף לפייסבוק