סקר- כשאתן רבות עם הבעל - הריון ולידה

אני משתפת לעיתים את אחותי.
אני לא אוהבת להוציא החוצה את הכביסה המלוכלכת.

זה תלוי בריב...

לרוב אני לא מספרת, בטח לא על הדברים הקטנים..
מקסימום יש לי חברת נפש שלפעמים אני בוכה לה...

אבל,
לא מזמן היה לנו ריב מטורף.. כמעט ונפרדנו

אני לא נוהגת לשתף בריבים שלי עם בעלי,
בשביל מה?

את אחיות שלי בעיקר ולפעמים לפעמים את אמא שלי

אנחנו בקושי רבים!!
פעם זה היה נראה לי מוזר אבל היום אני מברכת על זה..

ואם קורה מצב שכן רבים על משהו, אני לא מספרת..
לפעמים אני טיפה משתפכת פה אבל ממש לא בפרטים!
אני ממש מבינה אותך ואת הצורך לספר למישהו חיצוני,
אבל אני תמיד לוקחת בחשבון שאם קיים מישהו כזה שאני אספר לו,
אותו מישהו צריך לשמוע הרבה דברים מסביב כדי להבין את הסיטואציה בדיוק..
וזה דברים שצריכים להישאר ביני לבין בעלי..

זהר אהובתי (אגב, הילדים בחתימה שלך מהממים! ),
מניסיון רע - אני ממש מסכימה איתך...
אצלי זה עשה משהו ממש לא טוב לחברות, והייתה שם חברות אמת, עם הרבה אהבה... .
ברגע ששיתפתי אותה, לא יכולתי לחזור אחורה, וזה נגמר ביני ובינה...
ובאמת נורא אהבתי אותה...

אז, אני מרגישה שזו באמת בגידה באינטימיות הזוגית: בין הבעל לאשה, ובין 2 החברות... (עם משפחה קרובה כמו שהציעו מורן, הדס וענבל - זה יותר בסדר, אם את ממש מרגישה צורך לפרוק את זה אצל מישהו)

לא משתפת אף אחד

]
]

טוב אני ובעלי לא רבים בכלללללל 55555555555555555 טפו טפו טפו גם אין לנו זמן לזה שנינו עובדים 12 שעות ביום ובשבתות נהנים מהילדה ומשנינו ביחד אז זמן למריבות בכלל..מתווכחים זה כן כמו חילוקי דעות אבל לא מריבות ולא מזכירים בחיים את המילה גירושים חס וחלילה והנה אנחנו בדרך לעוד ילד..אמן שימשיך ככה..אבל לגבי עם לשתף או לא..משפחה כן חברות לעולם אבל לעולם לא..שהייתי צעירה הייתי בת 17 היה לי חבר שנה וחצי והיית גם חברה מאוד טובה עוד מבית ספר יסודי היינו חברות ואחרי שרבתי עם החבר סיפרתי לה רציתי אוזן קשבת ומה היא עשתה? הלכה שכבה איתו ואמרה לי "מה אכפט לך אתם נפרדתם לא?" מאז אין לי ולא יהיו חברות טובות כי זה תמיד מסתיים באסון..לא מכניסה נחשים ונחשיות לביתי..

זהר,
אני לא יכולה להתאפק... בא לי לעבור בשורה ולתת ביס ולכל אחד מילדייך המהממים!!!

לפעמים משתפת, אבל באמת רק אם אני ניפגשת בדיוק עם חברה וזה עדיין בוער בי...
בד"כ זה עובר מהר ובכלל אני לא אוהבת שיש אח"כ לאנשים דעות לא נכונות על האיש שלי רק כי דיברתי עליו מתוך כעס, כי הוא באמת מקסים.

מצד שני - אין לי שום בעיה לשמוע מחברות על מה שקורה אצלם ואם הן מחליטות לנתק אח"כ קשר אני מבינה מכך שזה מה שנכון להן - ואם יכולתי לעשות עבורן את ה"שרות" הזה של להיות חברה טובה ברגע הכואב והקשה בחיים ואח"כ כבר לא מתאים לשמור על החברות - זה בסדר גמור ומקובל לחלוטין מבחינתי.

טוב כיוון שאמר שלי נפטרה ואני לא בקשר עם אבא שלי... ויש לי רק אחים בנים
שלא תמיד נעים להתייעץ איתם אני כמובן רצה לספר לכל חברה שאני פוגשת במקום!!
או שאני הולכת ישר לחמתי לספר לה

אני לא בעד לשתף, לא משפחה ולא חברות....
יש לי נסיון רע ומר עם זה מהעבר, בזוגיות שהיתה לי פעם,
ולמדתי על בשרי שיעור חשוב מאד בנושא.
גם הבעיה היא שאחרי הריב אתם משלימים, הכל מתגמד, מדברים, מבינים את הצד השני,
החברה או המשפחה ששמעו אותך בסערת רגשות מתלוננת ושופכת, כבר תפסו צד ותמיד יזכרו את זה לרעתו....
אני שמחה שהמשפחה שלי לא שותפה לחלק מהדברים שעברתי עם בני זוגי בעבר וכמו שכתבתי איבדתי שני חברים טובים מאד שלא ידעו להתמודד עם האינפורמציה (לא קשור לבעלי, קשור לבן זוג אחר שהיה לי)
למזלי הגעתי לנישואין למודת נסיון ואת מה שיש ביננו (לטוב ולרע- טפו טפו שימשיך ככה עם הרבה טוב) - אני משאירה ביננו.

אנחנו לא רבים הרבה. יש יותר חילוקי דעות וויכוחים.
גם כשרבנו, לא שיתפתי אף אחד... לא אוהבת להוציא את הכביסה המלוכלכת, וחוץ מזה, יש לי תמיד תחושה שלאף אחת מהחברות שלי לא יהיה משהו חכם להגיד לי, או לתרום
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

אמממ.. יש ויש.
לפעמים אני ממש חייבת לפרוק ואז יש את אחותי , חברה או שתיים קורבות ,
ולפעמים אני פשוט , כמו חלקכן לארוצה שאנשים יגבשו דיעה שלילית על בן הזוג שלי , רק בגלל שהייתי עצבנית או על סמך מקרה אחד - שנים - שלושה .

אם זה ריב רציני לא משתפת לרוב.
בדברים קטנים אני משתפת חברה משותפת שלנו ולרוב אחנו צוחקות על זה
לאמא שלי אני בכלל לא מספרת..לאמהות יש נטייה לא לשכוח ולא לסלוח ואחכ אני מתחרטת שאמרתי

תודה על התשובות!

שרון וענבר- גם לי היה מקרה עם חברה שסיפרה לי על חבר שלה,
פשוט שפכה ושפכה שהיא לא יודעת מה לעשות הוא לא מדבר איתה,
עושה לה קטעים, ברוגזים הצגות, היא לא יודעת איזה מין אבא הוא יהיה ואם היא רוצה לעשות איתו ילדים,
היום הם נשואים עם שני ילדים. ואנחנו כבר לא חברות. היא לא יכולה לסבול את זה שאני יודעת הכל.
הריבים אצלי הם בעיקר על שטויות אבל לפעמים באמת בא לי לספר.
אבל אני לא מסוגלת אין מצב. גם לא הייתי רוצה שיניב ידבר על זה עם מישהו.

[
[URL=http://www.siz.co.il/]

תלוי איזה ריב
אבל תמיד יש לי אצל מי לפרוק אצל חברות קרובות

לא מסוגלת לספר למישהו על ריב ביני לבין בעלי. לי זה מרגיש יותר גרוע מללכת ערומה ברחוב.

מסכימה עם שולי.

לא משתפת אף אחד.

סוגרים את העניינים בינינו.

גם אם אני למחרת מגיעה לעבודה - עצבנית - אני מספרת לחברה אחת בכלליות, לא מה היה בדיוק, רק בשביל להוציא קצת קיטור

לא

על ריבים אני ממש לא מספרת,
אבל אם אני מרגישה צורך להתלונן עליו קצת- אז בד"כ לאמא שלו

אני ו2 חברות פתחנו קבוצת תמיכה

אני משתדלת לא להיכנס לפרטים כי אני לא רוצה שיווצר מצב שיכעסו עליו.
אני דווקא כן הייתי שמחה שהוא ישתף את הסובבים לו כדי שיבין כמה הוא לא בסדר

האמת שאין לנו ב"ה הרבה ריבים

ואם קורה אז אני ממש לא מספרת
לא לחברות ולא למישפחה
בסוף תמיד משלימים

את אמא ואת שרוני

אף פעם, לאף אחד!
אמא שלי קוראת לי "בונקר"

:)))

היה ממש מצחיק לקרוא את התגובות.

אני ובעלי רבים בטח שרבים. אייך אפשר בלי להתפייס זה הכי כיף בעולם!

שני, גם המשפחה שלי תמיד בעדו

האמת אני מופתחת מהתגובות!!
אני ת-מ-י-ד מספרת לחברות שלי ואף פעם לא היה לי קטעים כשמו שאתן מתארות.
כולן נמצאות בזוגיות ויודעות שיש עליות וירידות, ובסוף משלמים , בחיים הם לא "יזכרו" לי את זה או יעקמו לו פרצוף.
גם אני משתדלת להקשיב ולהיות אובייקטיבית, להבין שהרוחות סוערות נאמרים דברים שלא תמיד מתכוונים אליהם.
יש בינינו חברה אחת שאף פעם לא מספרת ומנסה להציג את הזוגיו תשלה כמושלמת, ואנחנו צוחקות כי כולן יודעות שזה בולשיט. אני לא יכולה לא להיות אמיתית לידן.
למשפחה אני נמנעת מלספר כי הם לא שוכחים
כנראה שהתברכתי בחברות אמיתיות