רוצה להמליץ לכם ... - הריון ולידה

לא על שיקוי פלא כי עוד לא מצאתי אותו

אבל על ספר יפה שאני קוראת עכשיו
מישהיא שעברה טיפולים ... וממחישה בספר

זה התקציר + ביקורת שהעתקתי ..... ( אני גם ממליצה בחום)

"כמה רחוק את מוכנה ללכת "

לגיבורת הספר כמה רחוק את מוכנה ללכת, אין שם. כולם מכנים אותה "חמודה". היא נשואה באושר לגבר מקסים ומתחשב, יש לה עבודה מעניינת וחיים מלאים ומספקים. רק דבר אחד חסר בתמונת החיים המושלמים שלה – תינוק. דווקא היא, שהכול תמיד הלך לה כל כך בקלות, נאלצת ללמוד בדרך הקשה שלא תמיד משיגים את הדבר בו רוצים יותר מכול
הספר פותח צוהר לנושא הפוריות ותהליך האימוץ. הסופרת מתארת בפתיחות רבה ובמדויק את תהליכי ההפריה ויחס הסביבה לנשים שלא עומדות בקודים החברתים.

מה יותר טבעי מאשר רצונו של אדם להרחיב את המשפחה? זוג נישא, עובד, חוסך ומגיע השלב בו בני הזוג מרגישים בשלים לתינוק.

לכאורה המשוואה פשוטה:

" א. גבר ואישה שוכבים.

ב. אישה נכנסת להריון.

ג. לאחר חמש דקות האישה בבית-חולים. קצת מאמץ ומעט בכי ונולד תינוק בריא. " (עמ' 14).

אז זהו שלא. רבים מאיתנו לוקחים את האופציה להרות כמובנת מאליה ולמזלם לא נתקלים בקשיים מיוחדים בדרך למטרה הנכספת. לאחרים, התהליך אינו כה פשוט ועליהם לעבור (בנוסף ללחץ החברתי, ההערות, העצות הידידותיות, הכניסה לציציות) דרך מכשולים וחתחתים במטרה להגיע לתינוק הנכסף.

זהו סיפורה של חמודה, גיבורה חסרת שם, שביום בהיר אחד מחליטה שהיא רוצה תינוק ועכשיו! להפתעתה היא מגלה שהמציאות שונה (ובמקרה שלה אף מרה) מהסרטים המתקתקים של הוליווד. בגילוי לב מרשים וברגישות רבה משתפת אותנו הגיבורה על המשברים בחייה, הנסיונות הכושלים להרות באופן טבעי ומלאכותי, האכזבות, אטימות המערכת, חוסר בהסברים מספקים מצד הרופאים (דבר המוכר לרובנו ולאו דווקא בעניין הזה), הפגיעה האפשרית בזוגיות (למזלה של הגיבורה היה לה בעל תומך), ההתלבטות באם לשתף את הסביבה באמת וכמה לשתף. כמובן שגם לאחר השגת המטרה הנכספת (תינוק כמובן) לא פסה התערבות הסביבה החל מדרך גידול התינוק וכלה בהתעניינות בהריון הבא.

יש זוגות המתביישים לשתף את הסביבה במאבקיהם (משיקולים שלהם, מוצדקים או לא) וטוב שהסופרת חושפת לפנינו ללא כחול ושרק את המחשבות וקשת הרגשות של הגיבורה (ושלה?) בהומור ובשנינות. בספר יש יסודות אוטוביוגרפיים וניכר כי הסופרת יודעת על מה היא כותבת. אני מסירה לפניה את הכובע (שאין לי) על כנותה, האומץ שלה ויכולת כתיבתה.

לאורך הקריאה דמעתי וחייכתי לסירוגין והזדהיתי עם מאבקי הגיבורה. בשפה יפה וקולחת ובמשיכות מכחול עזות מתארת הסופרת את התהליך המפרך שעברה הגיבורה והכתיבה המשעשעת הופכת את הנושא הכואב לקריא, מרתק וקל להפליא לקריאה.

כל מי שעבר את התהליך על בשרו או מכיר אנשים שעברו תהליך זהה לא יוכל שלא להזדהות עם הנאמר ולהריע לגיבורה.

יתכן והספר יתאים יותר לקהל הנשי, אך גם גברים שנשותיהם/עובדותיהם/בנות משפחתם עוברות תהליך דומה ישכילו מהקריאה.

אהבתי מאד את צורת הכתיבה של הסופרת ואת יכולתה לפרוש לפנינו את קשת הרגשות של הגיבורה והתהליך המכונן שעברה וכל זאת בצורה שלא מעיקה על הקורא. בעבר הרחוק קראתי מספר ספרים שעסקו בנושא דומה וספר זה בהחלט משתווה להם. אין ספק שהסופרת יודעת לכתוב והיטב ואחכה בעניין לספרה השני. זהו ספר ביכורים הפורט על מיתרי הלב ולסופרת היכולת להעביר קשיים בצורה משעשעת וחסרת מסכות.

בשורה התחתונה: אהבתי, אם עדיין לא הבנתם זאת..

מומלץ בחום!