אני פוחדת, צריכה תמיכה ודחיפה... - הריון ולידה

מבינה אותך אני עכשיו גם מחפשת משרה ולצאת למעגל העבודה אחרי 10 חודשים
לא קל החששות רבות אבל צריך לעבור גם את

מבינה אותך

מבינה אותך לגמריי זה ממש לא פשוט לחזור לעבודה

ברור שזה לא קל, אבל ברגע שתתגברי על החששות, הכל יזרום.
בהצלחה ענקית

מאמי מבינה את הפחד שלך

אבל אם לא תנסי לא תידעי
אז יאלה להרים את השפורפרת ולחייג ....
תנסי לעבור את המחסום הזה אח"כ תרגישי הקלה גדולה שעשית את זה

מחזיקה לך

אני עם נטלי

תודה בנות
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

מוכר כ"כ החשש הזה..
המחסור בבטחון עצמי בזמן שצריך אותו ביותר!

אבל בד"כ אחרי שנושמים כמה נשימות ועושים את זה,
זה פתאום נראה שזה היה קל הרבה יותר!

אמנם אני רק שנה בבית ,אבל אני כבר מתה למצוא עבודה
http://www.holdthatpic.com/
http://www.holdthatpic.com/

בטח נפשית עכשיו לא פשוט לך, אבל זה מאוד טבעי...

גם אני יצאתי לעבוד אחרי קרוב לשנתיים בבית... ביום הראשון לעבודה כל שניה התחלתי לבכות
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

תודה מקסימות
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

אני שנה בבית
חוזרת ללימודים באוקטובר . עשיתי השנה רק קורסים שאין בהם נוכחות
אני מתה מתה כבר לחזור ללימודים
אני מרגישה שזה תורם לי הרבה מכל מני בחינות
אני יותר מאורגנת
אני רואה אנשים , יוצרת תקשורת
אני יותר רגועה

בבית את שוקעת בשיגרה... לא מרגישה מאותגרת... זה מתסכל. אני כל הזמן מקנאת בבעלי שיוצא לעבוד ( כמה שזה אבסורדי זה נכון ) והוא מצידו מקנא בי חחח הוא חוזר הביתה שהם כבר ישנים ואני מותשת...
כמובן שיש בזה הרבה כיף , יש לי המון זמן בשביל הילדים. היה לי מאוד חשוב להיות עם הקטנה שלי בבית בשנה הראשונה לחייה
היום היא כבר הולכת, אוהבת לשחק עם ילדים אז יותר קל לי להשאיר אותה במסגרת

בקיצר לכי על זה !! אחרי חודש חודשיים את תגידי לעצמך מזל שהלכתי על זה !

גם אני הרגשתי קצת פחד לפני שחזרתי לעבודה

הדבר הכי מפחיד זה לעשות את הצעד הראשון הזה...
אבל אם את באמת רוצה להגיע להשגים בחיים רק עם אומץ תצליחי!!!

בהצלחה....

קבלי

ילא לתפוס אומץ ולצאת לעבודה בהצלחה מאמי

מאמי,
בטח שאת פוחדת - זה מובן לגמרי ואפילו רגיל שחוששים לשנות משהו בחיים שלנו אחרי תקופה ארוכה בה זה התנהל בצורה מסוימת.
לפני ששקד נולד, לא חששת מ"איך תיראה הזוגיות שלנו אחרי שתינוק יצטרף למשפחה"?
אז, זה דומה.
ובטח שאת לא בטוחה ביכולות שלך!
לפני ששקד נולד, היית בטוחה ביכולותייך כאמא?...
לפעמים צריך פשוט להכנס למים, כדי לחוות אותם - כמו שהם.
איכשהו, נראה לי שהמים האלו יהיו לא קרים מידי ולא חמים מידי, לא סוערים מידי ולא רגועים מידי, לא עמוקים מידי ולא רדודים...
אלא בדיוק במידה הנכונה... (ואם, חלילה, לא - אז תמיד אפשר להמשיך לחפש בריכה אחרת... )
בהצלחה בכל, יקירה.

אני יכולה לתת לך את המספר של מירב מהמרכז לגיל הרך אולי היא תעזור לך...

גם אני בדצמבר אסגור שנה בבית ובינואר אני חוזרת לעבוד.
אין ברירה ועדיי אין לי מושג איך אני אעשה את זה אבל זה יקרה. אלא אם כן פתאום ייפול עלינו כסף מהשמים
בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

באהבה, ליאת.

מילנה אני ממש מזדהה עם התחושה שתיארת, הפחד הזה...
זה קרה אחרי שהכנסתי את גאיה לפעוטון בגיל שנה וחודש, ויצאתי לפני כן לחופשת הלידה כבר בחודש 8 ככה שיצא שהייתי שנה ו3 חודשים בבית בלי לעבוד, כמובן נהניתי מכל רגע...חלק מהסיבות שהתבאסתי שהכנסתי אותה זה שידעתי שאני צריכה לעבוד .חחח אבל מה לעשות

אצלי זה נבע מכך שפחדתי להתמודד עם המקצוע שלי מפני שקודם לכן לא עסקתי בו- אני מורה לחינוך מיוחד ואחרי סיום התואר עבדתי בהוסטלים ובמסגרות לא פורמליות בקיבוצים אבל לא בהוראה במשרד החינוך ופחדתי מאוד, לא האמנתי בעצמי...

כל פעם שהתקשרתי ניתקתי, שלחתי פקסים ולא התקשרתי לברר מה עלה בגורלם..פשוט קיוייתי שלא יתקשרו..פחדתי מקגע האמת
למזלי שרוני המדהימה פה בפורום התערבה ובזכותה הלכתי לראיון נפלא ששינה את חיי...
אני מרגישה שאני מגשימה את עצמי בעבודה, חוזרת לרוב מלאת סיפוק וזה מאוד חשוב להערכה העצמית..

אז אזרי אומץ, תאמיני בעצמך ובהצלחה

תודה בנות מקסימות
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

אני מצטרפת לכול החיזוקים
[url=http://www.freeglittergraphics.com]

"הילד האנושי - לעיתים כה חד הבחנה יותר מאשר המבוגר המהורהר עד טמטום חושים" (מארקוס זוסאק מתוך הספר "גנבת הספרים")

מילנה, לדעתי, כדאי לך לשקול לנצל את השנה הזאת כדי ללמוד משהו שאפשר יהיה לעבוד בו אח"כ. משהו קליל.

גם אני כבר שנתיים בבית

השבוע עברתי את מה שאת מספרת
נתנו לי טלפון של מעסיק ו3 חודשיים לא התקשרתי
השבוע עזרתי אומץ והתקשרתי
מהצד השני היה בן אדם נחמד שמיד קבע ראיון
ועוד באותו היום התקשרה עוד משהי לקבוע ראיון
וככה הבנתי שאני באמת שווה וחזר לי הביטחון
להפסיד אין מה להרוויח יש המון