אפשר לא לשפוט אותי בבקשה? - הריון ולידה

שרוש זה לא שאת לא שמחה בשבילה אני בטוחה שאת כן את פשוט רוצה גם להיות במקום שלה וזה בסדר, זה לא שאת מאחלת לה רע.
אל תרגישי רע את בסדר גמור !

תני לי להבין , יש לך כבר ילדה ? אז הגוף היה שם ויכול להיות שאולי בגלל הלחץ והמתח את לא נקלטת !

את חייבת להשתחרר מהנושא שאחרות בהריון , אל תסתכלי סביב לכל אחת יש את הזמן שלה וגם הזמן שלך יגיע !
הכי חשוב לא להילחץ לא להיכנס לדיכאונות והכל ילך חלק !

לגבי בעלך ...הגברים לא מבינים את הלחץ,מבחינתם גם אם זה יקח עוד כמה חודשים זה בסדר והם אדישים לזה....ואולי אם הם היו יכולים ללדת זה היה יותר קל
כי הם לא לחוצים אף פעם מהנושא ולכן אל תכעסי עליו...תחשי על זה שאם גם הוא היה בלחץ הייתם מתחרפנים אחד מהשני ולכן עדיף ככה

תירגעי , תחייכי , תהיי חיובית והכל יצליח

הלן

הי חמודה,
מצטרפת להלן... אני בטוחה שאת שמחה בשבילה, ואני יותר מבטוחה שאין אצלכם שום בעיות להיכנס להיריון... אם את אדם מאמין (וגם אם לא)- תדעי שיש איפשהו תכנית לכולנו, הילד מגיע בהתאם לתכנית הזו. לא תמיד מובן לנו למה דברים לא הולכים, ולמה דברים אחרים מצליחים בקלות, או למה אחרים מקבלים את מה שאנחנו כ"כ רוצים- אבל צריך לזכור שהכל לחיוב...

כתבתי לעצמי ביומן (אחרי שבפעם האחרונה קיבלתי שוב מחזור ולא הצלחתי):
"אני סומכת על היד שמכווינה אותי שם למעלה- שעוזרת לי לאו דווקא לקבל את מה שאני רוצה כשאני רוצה, אלא את מה שאני צריכה בזמן הנכון לי". ברור לי שהמשפט הזה נכון לכולנו פה...

אז קדימה- חיוך, תקווה, ידיעה ברורה שגם את תצליחי. זה רק ענין של זמן!!!
ומזל טוב לאחותך!
יפעת.

זה מאוד טבעי שכך את מרגישה..אל תרגישי רע עם עצמך..
זו שמחה מהולה בעצב שלך ,פרטי ואישי שלך וזו זכותך

תחשבי חיובי והכל יהיה בסדר...

אוי אני ככ מבינה אותך ומממממששששש לא שופטת אותך.

לגבי ההערות המפגרות מהמשפחה, זה פשוט לא נגמר
כשאת מתחתנת אז יום אחרי כבר שואלים אותך..."נו? מה קורה? מה עם איזה תינוק בבית?"
כשכבר יש לך ילד, אז לא עוברת חצי שנה ושוב מתחילים " אז יש לך בן\ בת לא בא לך גם מהמין השני?...."

ותאמיני לי, אני כבר עם שני ילדים בבית, שיהיו בריאים, וההערות לא מפסיקות. יש לי שני בנים וכולם משום מה החליטו שהבא בתור תהיה בת.
מציקים כל הזמן עם הערות מרגיזות " נו, לא בא לך בת?"

תתעלמי, אל תתיחסי, אפילו תעני בחוצפה כדי שיעזבו אותך..... והכי חשוב אל תקחי ללב.

שיוו!!! איך אני מכירה את ההרגשה!!!! אחי התחתן לפני בחודש וחצי/חודשים ובערך אחרי 4 חודשים מהחתונה שלהם אחותי סיפרה לי שאישתו בהריון......... והרגשתי ב-ד-י-ו-ק כמוך!!!!!!!! יווו איך אני מבינה אותך!!! טבעי,נורמלי, בסדר!

וגם כל השאלות של כל המשפחה-גם אני עוברת את זה...עד שלפני יומיים אמא שלי גם שאלה ופשוט אמרתי לה:"בבקשה אל תשאלי אותי יותר...אולי לא בא לי עכשיו ילדים?? אולי קשה לי?? אולי אני לא רוצה לספר?? כשיהיה כולם יראו וידעו,אני לא יכולה להחביא את זה לנצח הרי...כל פעם שאתם שואלים זה מציק"