שיטת המזנון הפתוח בגנים.. - הריון ולידה

אצלנו אין את זה
כי אנחנו מביאים אוכל מהבית

ואת האמת השיטה הזו באמת נישמעת לי שיטה לא מובנת

אני מסכימה איתך שילד בגיל הזה לא בדיוק יודע לזרום .. אבל מתפקיד הגננת והסייעת לדאוג שהילד אוכל
מקווה שיצליח לכם

קרן זה לא קשור לאכול מהבית או לא
גם אצלנו יש שני שולחנות פנויים לאכול והילדים מתי שרוצים אוכלים חוץ מזמן מפגש

****************************************

אם מוריה היתה צריכה להכין לה פרוסה
היא לא היתה מכינה ביכלל מצידה להיות בצום כל היום

הדרך הזו ניראית לי לא הגיונית לחלוטין,
נראה הגיוני לשבת כל פעם בקבוצות ושכל ילד יקח מה שהוא רוצה לצלחת ויאכל.
מזנון פתוח במשך כל היום - פשוט לא נכון, יהיו ילדים שלא יאכלו בכלל ומנגד יהיו ילדים שכל פעם "יבדקו" מה קורה שם.

גם הגננת אמרה שזה לא נוח להם..
הם יעשו את זה אם נתעקש ויעשו רשימה מי אכל ומי לא..
אבל זה מסרבל נורא שחלק מהילדים אוכלים, חלק מהילדים משחקים והמטבח פתוח כל הזמן!
הסייעת צריכה כל הזמן להתעסק בלנקות מהאוכל, להשגיח שהם אוכלים, לשבת איתם.. במשך כמה שעות

חוצמזה אני חושבת שזה לא ממש חינוכי.. יפה שזה זורם והכל אבל ילד צריך לדעת לשבת לאכול בזמן מסוים, לסיים את האוכל ואז לשחק,
זה מכניס סדר לראש..
הרבה יותר מסודר לשבת כולם עם צלחת, לברך ביחד, להשגיח שילד אוכל..
ולא לזרום עם תחושת הרעב!
בואו נזרום עם הרצון ללמוד גם ועם הרצון לשבת..

זה לא כמו שאת מתארת

אצלנו המזנון פתוח למשך שעה בלבד, כל ילד שאכל לוקח את השם שלו שמחובר לסקוצ' ומצמיד אותו ללוח. כך הן מפקחות שהילדים אכלו, כמובן שתמיד יש איש צוות ליד המזנון לוודא שילד לא מצמיד שם של ילד אחר...

לאיזה זמנים הגענו...
"..ילדיכם אינם ילדיכם
כי פרי געגועי החיים אל עצמם.
באים הנה דרככם, אך לא מכם.
חיים עמכם אך אינם שייכים לכם.
תנו לילדיכם את אהבתכם, אך לא את מחשבותיכם.
כי לא לכם הגיגיהם..."

מתוך "על הילדים"/חליל ג'ובראן

חה חה "לזרום" את זה עדיין לא שמעתי
אצלנו התרוץ שלהם הוא שהם רוצים להעביר לילד אחריות, שהילד יהיה בוגר וכו'.
וכבר כתבתי: אני לא חושבת שילד בגילאי 3-4 צריך להיות אחראי לת**** שלו

אני לא חושבת שזה אמור להיות פתוח כל היום, בטוח שהיא לא התכוונה לשעה - שעה וחצי?

אצלנו זה מזנון פתוח אבל אוכלים בקבוצות, כל ילד בוחר כריך, הסייעת מכינה ויושבת כל פעם קבוצה אחרת סביב השולחן

פיתוש ושילגיה- כל מילה בסלע!
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

לי אין שום בעיה עם זה את האמת, גם בבית אני די זורמת עם להב והיא אוכלת כשהיא רעבה לא כשאני מחליטה שצריך לאכול
ועדיין יש לה שעות מאוד מסודרות

אצלינו לשמחתי לא יישמו את הבופה כי ירין שלי אם לא יושיבו אותו ליד שולחן וצלחת - זה לא יקרה - הוא לא יאכל .

אולי הכוונה היתה לשעה..?

בכל מקרה חתמנו..
גם הגננת שכנעה אותנו שזה יוצר בלאגן...

ואם ילד אכל בבוקר הכל, מה הוא יעשה עד 2?? גם תכנון זמנים אין להם..

עמית ,
אצלינו בגן הם אוכלים בסביבות 9:30 כריכים וירקות
בשעה 12:30 הם מקבלים פירות / עוגיה (כן , זה לא כזה מספיק )
ואז בצהרון יש ארוחת צהריים

בנות, זה ממש לא מה שאתן מתארות

קודם כל, אני אישית לא שמעתי שמעכשיו מחייבים את הגננות לפעול כך! אני יודעת שלרוב גננות של טרום טרום מעדיפות שכולם יישבו יחד וגננות בחובה מעדיפות את המזנון

המזנון פתוח לשעה וילד שמתיישב לאכול לא קם עד שהוא לא מסיים לפחות כריך אחד (אצלנו יש הזנה) ותפקידה של הסייעת לוודא את זה. היא יושבת, עומדת ליד. תחילה שואלים מי רעב והם באים ראשונים ואח"כ מוודאים שכולם באמת אכלו. אין שום בעיה לעקוב אחרי זה

אני אישית אוהבת שכולם יושבים יחד בתור התחלה, על מנת להקנות הרגלים של ישיבה מסודרת ליד השולחן. אחרי החגים אני עוברת לשיטת המזנון וכך הילדים מורגלים כשקוראים להם לאכול, הם באים.

מכיוון והשעות השתנו בעקבות אופק חדש ושעת ארוחת הבוקר מעט התאחרה, הילדים אוכלים מאוד יפה!! יש לי פחות ילדים השנה והם מסיימים יותר כיכרות לחם מאשר שנה שעברה

אחרי שאני שבועיים בגן עירייה ונדהמת כל רגע ממה שהולך ומהצוות, אני לא מתפלאה על כלום!!!

טוב, אצלנו אין הזנה בגן... אנחנו מביאים סנדוויצ'ים מהבית
וזה הולך כך:

בשעה 9:00 - כל הילדים מקבלים פרוסה קטנה עם גבינה (צוות הגן מכין)
ואז ב11:00 מתיישבים לאכול כל ילד את האוכל שלו...

שיטת המזנון הפתוח לא הייתה מתאימה לילד שלי... אם אין זמני אכילה או אין מי שישאל אותו אם רעב הוא פשוט לא יאכל...
אם היה בופה - הוא בטח היה אוכל חתיכת מלפפון ובזה היה מסתכם עניין האוכל אצלו
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

אורי ואלה לא אומרים אף פעם שהם רעבים.
ואפילו אם אני אשאל אותם הם יגידו לא.
אבל אם אני אושיב אותם ואשים אוכל הם יאכלו.
לא סתם המשפט- "עם האוכל בא התיאבון"
אני לפעמים אומרת שאני לא רעבה ואז כשהאוכל בשולחן קולטת שאני גוועת...
בקיצור- נראה לי אחריות גבוהה להעמיס על ילד.

אצלנו בגלל שזה מושב זה חצי פרטי וחצי מועצה ויש מבשלת שמכינה גם ארוחת בוקר, גם צהריים בשרי וגם כריכים או עוגה או פירות בשלוש וחצי.

[

[
[URL=http://www.siz.co.il/]

אצלנו זה גם בשיטת המזנון, אבל הוא פתוח לזמן מוגבל וכל הילדים אוכלים בזמן הזה.
עוזרים להם כמובן להכין כריכים ורואים שהם באמת אוכלים.
אז במשך השעה הזו בין 9 ל- 10 באמת כל ילד מחליט מתי הוא אוכל (אבל בזה נגמרת ה"זרימה").