עד מתי מסתגלים לגן?? - הריון ולידה

אוי, באמת נשמע קורע לב..

אני מאוד פחדתי ממעבר לגן פרטי לגם חובה אבל דווקא היה בסדר אצלינו . כי יש לו עניין בלימודים אולי . בני מאוד עדין ובשיין באופן כללי . אני כברסמתי לב שהוא מאוד נפגע אם מעירים לו בצורה לא מספיק עדינה והוא ישר נפגע וזוכר את זה...אז שהתנו לו יותר יחס ויהו יותר עדינים כהוא ילד .
http://www.holdthatpic.com/

אין לי תשובה לשאלה שלך כי כל ילד זה משהו אחר ..
ליעד עד גן חובה עשה "הצגות" וספיר יותר זורמת ..
אם בא לה עושה "הצגות" ואם לא בא לה אז לא ..

ולמה אני כותבת "הצגות" כי הם נרגעים אחרי 2 דקות ..
אני לא מאמינה שהילד בוכה כל היום ..
חכי כמה דקות בחוץ תראי שהוא נרגע, שמח ומשחק
עם כולם ואז תלכי ...
תני לזמן לעשות את שלו, כן הלב נקרע אבל הכל עובר
באמת מקווה שזה יעבור מהר

מה שלנו עוזר זה חפירות כמה כיף בגן והיום לא בוכים
ואתה בוגר, ואני אוהבת אותך וכו' וכו' וכו'.
ושהפרידה תהיה קצרה. בהצלחה

אני לא ממליצה לך לחכות בחוץ כי הילדים מרגישים אותנו ויודעים שאנחנו באיזור תצאי תתקשרי אחרי רבע שעה... ותשאלי מה איתו
אני מאמינה שהוא נרגע לך ישר

גנית כל הזמן אני נזכרת בסיפור שלך שהיית מספרת שהוא היה בוכה בבוקר

עוד טיפ קטן,
כרגיל, שוחד
"..ילדיכם אינם ילדיכם
כי פרי געגועי החיים אל עצמם.
באים הנה דרככם, אך לא מכם.
חיים עמכם אך אינם שייכים לכם.
תנו לילדיכם את אהבתכם, אך לא את מחשבותיכם.
כי לא לכם הגיגיהם..."

מתוך "על הילדים"/חליל ג'ובראן

הגננת נתנה לנו את הטלפון שלה בבית וגם את מספר הנייד שלה
עם שעות שאפשר להשיג אותה , כך זה גם בבית הספר כמובן
בדר"כ צריך להתקשר אחרי 21:00

ויפעת צריך להתחבא ממש טוב ואז הילד לא מרגיש כלום
את רואה שהוא בסדר, את נרגעת והולכת לעבוד בשקט

ליותם יש 2 "חברים" קטנים בתיק (בובת קוף ובובת פרה. שברוב כשרון הוא קרא להם בשמות המקוריים: קוף ופרה

תקשיבי מאמי, הוא התחיל מסגרת חדשה
זה די טבעי (אולי) שיש בריחה של פיפי... אם זה יסתדר בקרוב- לא הייתי מתרגשת מזה...

אבל מאיך שאת מתארת את נראית לי במצוקה לא פחות חמורה (מן הסתם - את דואגת לילד)
אבל יש מצב שאת משדרת לו משהו מהתחושות שלך
כי עובדה שבגן הוא מסתדר נפלא, משחק וכיף לו...
את יודעת שילדים הם שחקנים לא קטנים - אולי הבכי והפיפי זה חלק ממשחק של תשומת לב (כמו שקרא אצלי עם רעי כשנולד הדר)

אני חייבת לספר לך שבוקר אחד לקחתי את רעי לגן והוא התחיל לבכות..
נישקתי אותו ואמרתי לו שאני אחזור מהר
אחרי שיצאתי (הייתי 2 מטרים מהגן) שמתי לב ששכחתי לשים לו את הבקבוק בתיק (הוא נשאר בידיים שלי) אז מיהרתי חזרה - ואת לא מאמינה! - הילד כולו מחוייך ומבסוט יושב ומשחק
וזה היה כעבור 2 שניות מהרגע שהתחיל לבכות...
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."