מעניין מה דעתכן בנושא.... - הריון ולידה

בעלי יודע עד כמה אני ממש ממש סובלת בעבודה שלי. כל רגע שאפשר להתלונן עליה-אני עושה את זה. אתמול (-לא פעם ראשונה) בעלי אמר לי:"אני לא מבין למה הפסקת לחפש עבודה אחרת? תמשיכי לחפש.." אז אמרתי לו:"אבל אתה יודע שעכשיו זה לא אפשרי...אני בהריון...ומי יקבל אישה בהריון??" אז הוא התחיל להגיד לי: "לפחות תנסי...מה אכפת לך.." אז אמרתי לו:"אני לא יעשה צחוק מעצמי. אני אבוא לראיון ואני אגיד לו:"תראה,אני אבל אני בהריון......" (-כי לא בא לי לא לספר ועוד חודש יראו בטן... זה לא נעים.... ככה להתחיל...והוא יכול בקלות יותר לפטר אותי...) ניסיתי להסביר לו שבוסים לא אוהבים את זה..והם יעדיפו מישהי שלא בהריון... והוא מנגד אמר:"אז אם לא עכשיו-אז מישהי תלד לו עוד שנה..." אז אמרתי לו שהם יעדיפו לקבל מישהי שתלד עוד שנה ולא מישהו שעכשיו בהריון....

אני מ-ת-ה לעבור עבודה אחרת!!!! אני סובלת פה. נפשית. לא בא לי ללכת בבוקר לעבודה, לא בא לי לקום אליה. במוצאי שבת אני בדיכאון שמחר צריך ללכת...רק בגלל ההריון הפסקתי לחפש....... מה אתן אומרות? להקשיב לעצת בעלי ולנסות לחפש עבודה אחרת? או שכמו שאמרתי לו - זה די לעשות צחוק מעצמי??