היי מותק

,
גם אני לא מכירה את המשפט שכתבת בכותרת.
ובלי קשר למתווכים או מסגרים או נגרים או פסיכולוגים (או מוסכניקים... או כל בעל מקצוע אחר שממנו את קונה שירות/מוצר אחר...), אני רוצה גם להביע את דעתי, ואני מתנצלת מראש - ייתכן שדעתי היא לא פופולארית.
אז ככה:
בעלי מקצוע רציניים שעובדים באופן עצמאי, נדרשים להיות "עסקים רשומים".
משמעותו הראשונה של "להיות עסק רשום", הוא המע"מ - כלומר: מס ערך מוסף = מס שצריך לתת למדינה עבור כל עסקה/נתינת שירות של כל איש מקצוע בתחומו. ערכו של המס הזה, בכסף, הוא: 16%. כלומר: עבור כל 100 ש"ח שגובה איש המקצוע עבור שירותיו (הטובים), המדינה דורשת 16 ש"ח.
אותם 16 ש"ח לא נכנסים לכיסו של בעל העסק הרשום, וגם לא לכיסו של קונה השירות/המוצר, אלא ישירות לכיסה של המדינה.
אין כל סיבה שבעולם שעבור מס שגובה המדינה - סכום התגמול עבור שירותיו של בעל העסק יירד. הרי אם בעל העסק ייספוג את עלות המס, אז במקום לקבל את אותם 100 ש"ח עבור שירותיו, הוא יקבל רק 84 ש"ח! וזהו הפסד, לכל הדיעות.
ועסק, כל עסק שהוא - חייב להרוויח כדי להתקיים.
לעסק שאינו ריווחי - אין זכות קיום.
עסק שמפסיד כסף - ראוי שייסגר, הוא אינו מצדיק את קיומו.
לכן יקירתי, עם כל הצער והכאב - אני חושבת שהמתווכת צדקה בעניין זה.
אין פה מקום (לעניות דעתי הבלתי קובעת) לקרוא להתנהלות שלה "קטנונית" - מכיוון שהיא בסה"כ פעלה ע"פ חוקי המע"מ, שמחייבים כל בעל עסק עצמאי ורשום כחוק.
זוהי דעתי, ואני שוב חוזרת - ייתכן שהיא אינה פופולארית, אך היא באה ע"ס ניסיון.