סתם שיתוף במחשבות... - הריון ולידה

מאמי אני מבינה אותך..
וזה באמת חשוב לנסות להחיות את הזוגיות מחדש במשך כל יום מחיי הנישואים..
אולי אני יכולה לייעץ לך שתקבעו שעה אחרי שהילדים הולכים לישון במשך כל יום!
שעה אחת!
בלי טלויזיה,בלי מחשב, בלי כלום..רק שלך ושלו אבל תעמדו בזה.. ותחליטו שפעמיים מתוך זה בשבוע אתם הולכים להליכה נגיד ביום ראשון וחמישי.. ואני מאמינה שזה יעזור..
יש הרבה ספרים שעוזרים ומיעצים בנושאים האלה..תקני זה שווה ועוזר..
בהצלחה ואל תדאגי עד כמה שילד משנה את העולם את עדיין נשארת את ובעלך נשאר בעלך..ואת יודעת מה חשוב לך.

אני חושבת
שאם את מפחדת
את פשוט תעשי הכל כדי שזה לא יקרה!!!

למה זה קורה- כי אנשים לא מודעים לכך, שוקעים בזה, דוחים דברים, שמים את הילדים במקום הראשון (למרות שזה בסדר כמובן אבל שוכחים שיש עוד דברים- כמו עצמי אני, הבעל, הבית)

נכון, תינוק חדש מביא איתו הרבה שיינויים
בבית, בעצמך, בבעלך, בזוגיות
אז בשבועות הראשונים -הכל יהיה סובב סביבו..
אף אחד לא צריך לקחת ללב
אח"כ לאט לאט- זה ישתפר.
שכבר יודעים מה לעשות, שכבר יש זמן להיות עם עצמך,
יש זמן לדבר ולשתות קפה

כשאתם יודעים איך לתכנן את הזמן שלכם נכון יחד עם התינוק
אתם תמצאו את הזמן גם להיות ביחד ולהקשיב אחד לשני!

תראי אותי למשל... אני הייתי יכולה מאד בקלות לשקוע לתוך הקטנה שלי ובכלל לא לצאת מהבית (אחרי השמירה של ה 4 חודשים כבר התרגלתי להיות בכלוב)
אבל שבוע אחרי הלידה בעלי אמר לי שהוא רוצה שנצא למסעדה ובמקרה היה חג האהבה
ויצאנו!
הקטנה הייתה עם הוריי ופשוט יצאנו לשעה וחצי
והיינו לבד!
ואכלנו, ושתינו וצחקנו
נכון, היא הייתה תמיד במחשבות שלנו ובדיבורים שלנו
אבל זה כי בחרנו לדבר עליה!

עכשיו היא כבר בת חודש +
והתחלנו לטייל איתה בערבים
התחלתי להתאפר
(משהו שלא עשיתי כבר איזה חצי שנה , כי לא היה לי כוח ממש)
התחלתי לנסות ללבוש בגדים אחרים מבגדי ההריון
וזה עושה את השינוי!

אפילו לשכב במיטה והבייבי ביניכם (ואתם ערים כמובן)
ורק לראות טלויזיה או לפתור תשבץ- זה כיף לא נורמלי!

מיכלי, אני מסכימה איתך.
אני חושבת שאין בעיה להשאיר תינוק בן שבוע בבית (כמובן תלוי עם מי).

ואני בהחלט הולכת לעשות הכל כדי שהזוגיות שלי לא תגיע למצב הזה.
פשוט תינוק קטן זה לא נראה פיקניק. זה קשה, זה מחסור בשעות שינה ואני ממש לא זאת שצריכה לספר מה עוד (את תלמדי אותי יותר טוב

מאמוש

אז בהתחלה אין זמן
נכון
אין לך זמן ללכת לשירותים
שלא נדבר על להתקלח.
אבל אח"כ לומדים לנהל את הזמן!

את תדעי מתי הוא ישן טוב ומתי יש לך זמן ארוך יותר או קצר יותר לעשות דברים
(למרות שזה לא BY THE BOOK כל הזמן)

נכון שזה לא מצב נדיר, נכון שחל שינוי בחיים (שינוי גדול) אבל זה ממש לא אומר שהחיים נגמרים, שהזוגיות נגמרת, שלא נהנים יותר וכל היום זה רק פיפי, קקי ופליטות.... יש תקופות בחיים, ומכל תקופה צריך לדעת להנות, ומכל תקופה אפשר להנות... הגדולה היא להרחיב את המשפחה, ולחזק ולשמר את הזוגיות, לאט - לאט לומדים להתרגל ל"סטטוס המשפחתי החדש" וכל זוג/משפחה בוחרת את הדרכים שלה כדי לייצר אווירה כייפית ונעימה גם בתוך השגרה העמוסה של עבודה / בית / תינוק / אח/ות חדש/ה /...
בקיצור אני בטוחה שבזכות הרצון שלך לא לאבד את "האני העצמי" ואת הזוגיות את תדעי איך להתמודד בדרך הטובה ביותר לך ולמשפחתך

מיטלי!!!! אין אין.. אני חולה עליך!! פשוט אין אנשים כמוך.
אני מדפיסה את מה שאת אומרת ותולה על המקרר אחרי לידה...בלי צחוק.

ואנחנו כבר קבענו שאחרי הלידה אנחנו יוצאות ביחד.
אני אומרת לאיזה מועדון טוב

אהובה,

אני מסכימה לגמרי עם מיכלי!!! הכל תלוי אך ורק בכם ובמה שאתם תבחרו לעשות ואיך שאתם תבחרו לראות את המצב.

אני, כמוך בדיוק, עדיין לא בשלב הזה, אבל אני מאמינה שאחרי שנתרגל לשינוי הקטן והמבורך כל כך בחיים שלנו אנחנו נמצא גם זמן לטפל בכל שאר הדברים.

פעם בחודש את בטוח תשאירי את הקטנה עם מישהו כדי ללכת לעשות צבע וגוונים (אם את עושה) וגם מניקור, פדיקור וכל מה שקשור ובכך תשקיעי בעצמך ולא תהיי מוזנחת.

אני גם החלטתי בשבילי (מקווה שיהיו כוחות לזה והתמדה

ג'ני- כל מילה בסלע, איזה מזל שיש את הפורום הזה!

מאמי מזדהה איתך
אלו החששות שהיו לי, ושעדיין קיימות

אבל את יודעת מה
זה בידיים שלנו - ואני נותנת פייט רציני בעניין

תזכרי שהבטחת

טוב, יש לי רק דבר אחד להוסיף למה שהבנות אמרו כאן, שאגב, אני מסכימה איתן לחלוטין שהכל תלוי בנו ובהחלטות שלנו.
רוצה לבקש ממך לדחות לבינתיים קריאת ספרים כאלה (ספר מדהים בלי קשר) ולנסות להתמקד בספרות קלילה שלא גורמת לראש לעבוד שעות נוספות... אני אומרת את זה, כי אני עצמי נוטה לחפירות במוח שלי ולניתוח ייתר של כל מה שמסביב. זה טבעי, אבל את לא באמת צריכה להוסיף לעצמך עודתחושות לחץ ופחד כ"כ קרוב ללידה.

אני ממש מבינה אותך... גם אני לפעמים מנסה לדמיין איך יראו החיים שלנו אחרי שתגיע הנסיכה שלנו. לשמחתי כשאני מדברת על זה עם בעלי הוא ממש מבין ואנחנו מדברים על זה המון.
הוא בכלל נסחף ורוצה שנשאיר את הקטנה אצל ההורים ונטוס לחו"ל לסופ"ש כשהקטנה תהיה בת חצי שנה... אבל עד אז אלוהים גדול. אני מקווה שבאמת נצליח לשמור על הגחלת אחרי הלידה.