בנות יקרות,
אנחנו מנסים כבר 8 חודשים ללא הצלחה. לאחרונה התחלתי לבדוק ביוץ, פעמיים מצאתי (בעזרת הערכה) אך עדיין זה לא מגיע. אני אופטימית מטבעי ובאמת תמיד רואה את חצי הכוס המלאה: אני משוגעת על בעלי יש לנו חיים נפלאים , אבל זה מתחיל להיות לא קל. בהתחלה לא התרגשתי בכלל, פשוט זרמנו עם הניסיונות ולא התעסקנו עם זה כל כך. החודש החלטתי שכדאי להתחיל לבדוק, הפרופי לההורמונאלי שלי תקין ומחר בעלי עושה בדיקת זרע. זה כל כך מלחיץ וכל כך לא נעים (אפילו הקטע של לבקש הפנייה לבדיקות זרע שמסתכלים עליך במבט מרחם (אני "זכיתי" לעשות את הפרוצדורות האלו). ובאמת שעם הזמן , ועם הניסיונות הכושלים והציפייה (למרות שאני באמת לא מהלחוצות) זה מתחיל להכביד. זה מחלחל לאט לאט, והלחץ שיש בעיות , שזה הולך ומסתבך שעוד מעט נסגר ה"חלון זמן" של שנה שבו רוב הזוגות נכנסים להריון טבעי......
זה מתחיל להיות לא קל......
מקווה בשביל כולנו שבקרוב מאוד זה יגיע,
הייתי חייבת לשתף, אוהבת את כולכן ומחזיקה לכולנו אצבעות




רעות