כמה דברים שלא סיפרתי - הריון ולידה

1. מאז שזוגתו של אבא שלי נפטרה - לקחתי את זה די קשה. בחיים לא ראיתי לוויה. בחיים לא ראיתי איך גוף של אדם שהכרת ואהבת פשוט נופל אל האדמה כמו כלום . כמו חפץ. בובה. היה לי קשה עם זה .
2. בחיים לא הכרתי את אבא שלי כמו שהכרתי אותו מאז.והוא התגלה לי רובד אחרי רובד.
3. בהתחלה הוא היה מפורק. פחד מהלבד. פחד מהכל .
4. אנחנו , הבנות שלו , היינו שם עבורו ,בשיחות נפש, בבישולים , בתמיכה.
5. אפילו בחג שבועות הזמנו אותו לחגוג איתנו אצל אמא שלי .(כבר 17 שנה שלא עשינו שום חג ביחד) העיקר שלא ישאר לבד.
6.עם הזמן הוא קם על הרגליים , ונעזר גם באמא שלי בבשולים.(לאבא שלי היו נתוחים רבים בעבר ולכן זקוק לאוכל חם וטרי מידי יום )
7. ואז הוא בא ביציאה שלא האמנתי שתקרה בחיים . הוא רצה לחזור לאמא שלי .
אחרי 16 שנה בנפרד מי האמין !
8. בהתחלה פחות הערכתי אותו כגבר. לא עבר הרבה זמן מאז מות זוגתו וכבר???
אבל בשיחות שלנו הוא אמר דברים שגרמו לי להאמין בצורה מחודשת ומחוזקת באהבה אמיתית: וזה גרם לי להעריך אותו יותר כגבר.
הוא אמר שעם השיחות עם אמא שלי , הנוכחות שלה, הוא הרגיש כאילו מעולם לא נפרדו.
הם דיברו על מה היה שם שהוביל לגרושים והבינו , שניהם את הטעויות שלהם .
אמר שזה היה טעות חייו להפרד ממנה, ושכבר אז הוא לא רצה אבל דבר הוביל לדבר וזה פשוט קרה.
אמר שהוא לא מוכן להפסיד עוד יום אחד כי כבר הפסיד מלא שנים