לאנדריישלי - הריון ולידה

אני מאמינה,שחשוב לך לקבל ממני תגובה..
אני מאוד מעריכה את העובדה,שסיוון נעלה את השירשור ובכ"ז..חשוב לי לכתוב לך כמה מילים מהלב..

זה מה שכתבת לי:
"חחחחחחח ואי ואי הרגת אותי פה מצחוק אני על הריצפה..
תגידי את בטוחה שדיברת עליי? בואי אני יספר לך עליי טיפה..
אמא שלי גרה בעיר אחרת לגמריי ממני , אין לי שום עזרה ממנה מלבד שהילדה הייתה אצלה שבועיים וזהו כרגע היא בפעוטון כבר (אותו דבר גם נטלי יכולה לשים את הילדים אצל אמא שלה או חמותה זה לא ניראה לי בעיה),
לגביי לישון עם הבעל בלילה..אזזזזז מאמי שלי אני כשאני עובדת שבוע משמרת לילה לא רואה את בעלי אפילו לשניה מיום א' עד יום ה' בערב כי גם אני עובדת 12 שעות וכך גם הוא...
לגביי העזרה של נטלי לך, כול הכבוד לה אין לי מה להגיד כניראה בגלל זה את כול כך מגנה עליה (לא שיש ממה להגן ממש לא תקפתי אף אחת זה אתן פירשתן ככה), ואי אני הגעתי עד ההודעה שלך ולא המשכתי לקרוא הלאה כי הייתי חייבת להגיב לך..
אין לי מה ללמוד מבחורה צעירונת בת 22 שאין לה מושג אפילו מה זה כשלילד שלה אין אוכל או שחסר משהו או שיש מלא חובות וחייבים לעבוד 12 שעות ביום..
אז ככה שמרווה יקירתי על תשווי בכללללללל ביני לבינה כי זה ממש שמיים וארץ.."
ועוד משהו קטנטן: אני במקומך ממש אבל ממש לא הייתי מתגאה בזה שאת מלבישה את הילדה שלך בבגדים משומשים ושאין לך כסף לפנק את הילדה בצעצועים חדשים ובגדים..
אז כן אני גאה בעצמי על זה שאני עובדת ויש לי ממה לפנק את הילדה שלי
ותאמיני לי אהבה של הורים ממש לא חסר לה..
נכון שיש חפעמים מצבים קריטיים וכן אפשרי לקבל עזרה מאחרים (גם אני קרה לי את זה כשדיאנה רק נולדה ופיטרו את בעלי) אבל לא שאני ילביש כול החיים את הילדה בבגדים משומשים וסליחה על הביטוי ילך לנקות למישהי את הבית שלה כדי שהיא תלביש לי את הילדה בבגדי הילדים שלה שהיא כבר לא צריכה או תתרום לי צעצועים..
אז מרווה עם כבר מדברים למי החיים מחייכים יותר משתינו אז לי בטוח יותר..
אגב כול זה לא בשביל לריב פשוט מנסה להבין מה בדיוק את רצית ממני?
אההה ואגב לגביי תמונה של הבונבונה שלי שהיא לא מחייכת שם למה מה הילדה שלך קורנת מאושר בתמונה שלך? לא ניראה לי...
אז קודם תסתכלי על עצמך ואחר כך על אחרים..
עדן, דבר-ראשון,אני באמת מעריכה את העובדה שאת עובדת ואקטיבית לגבי-חייך ולא-מחכה לתרומות ולהיות נטל על משפחתך ועל המדינה ושאת בסה"כ מהווה מודל-חיובי של אמא-עובדת.

דבר-שני,באמת ישנה בעייתיות עם המון-משרות בארץ,בייחוד לאימהות.
או שאתה עובד המון-שעות ומשרה-מלאה או שאתה יושב בבית.
אין-איזון, אין אפשרות בהרבה משרות לעבוד במשרה-חלקית.

וכנקודת-מוצא,אני מאוד מעריכה אותך,על שאת עובדת ולא-מחפשת תרומות מאף-אחד.

עכשיו,בהקשר למה שכתבת לי:
א. נטלי בחיים לא-נתנה לי דבר-חומרי!!!
אבל בקטע-הריגשי היא נתנה לי המון חום,חיזוקים ופירגון להמשיך ולצמוח בע"ה.
כמו שהיא נותנת כאן לכל-הבנות בלי יוצא מן-הכלל, לכולן!!!

ב. את כתבת בעצמך לא-מזמן שמ- 17:00-20:00 ילדתך תהיה אצל אימך במשך כל-יום ושלא-תיראי את ילדתך מיום א'-ה',כי המטפלות השנה כבר לא-יכולות לטפל בה עד 20:00,כפי שעשו זאת בשנה שעברה.
ולכן,ניסיתי לעודד אותך,שתיראי את חצי הכוס-המלאה,שאימך מטפלת לך בילדתך על בסיס-יומיומי. זה כל-כך מרגיע,לדעת שילדתך נמצאת עם-המשפחה.

ג. בכלל לא-פשוט אכן המצב,שאתם מחליפים האחד את השני במישמרות שכל-אחד מכם עושה 12 שעות משמרת. הלוואי ותהיה לכם שנה יותר קלה.
אני ובעלי גם עושים חילופי-משמרות שכאלו עם נעמה.
כך,שאני מאוד מבינה אותך,זה שוחק ומעייף!!!!!!!!!
בעלי עובד בצפון, רחוק מהבית ואני עובדת בבית,מטפלת בנעמה+תחזוקה+חלטורות כרגע..
העיקר להיות זמינה-פיזית לילדתי. זאת ההחלטה שלקחתי על-עצמי השנה, בגלל שבעלי עובד הרבה-שעות מחוץ לבית.

ד. לגבי ציוד-משומש: זה הכל עניין של הסתכלות על-החיים,של השקפת-עולם.
בנות כאן מהפורום ראו את ילדתי,שמשופעת בבגדים חדישים,נקיים+ צעצועים-מקסימים במצב-מעולה.
לקחתי החלטה,שלא-לחזור לעבודה השנה,כדי לטפל בילדתי, להיות איתה פיזית כמה שיותר ובזמן-הזה איבזרתי אותה בכל-הציוד הנחוץ+בע"ה לילדים-הבאים+לשנים-הבאות.

והאמת,אני באמת מאוד גאה בעצמי,כי הכסף אצלי הולך על חינוך,השכלה וסביבה נאותה בשעות-הפנאי לילדתי: גן-משובח,חוגים (בזמנו), השקעת משאבים לשעות-הפנאי (פינות-חי,טיולים וכו') ובעיקר בזמן שאני קונה לעצמי ולבעלי להיות-פיזית עם ילדתי כמה שיותר!
ואני אהיה כנה איתך,לי יותר כייף ללכת עם ילדתי לפארק,מאשר ללכת איתה לקניון לקניות. כך אני אוהבת יותר לבלות את שעות-הפנאי שלי כעת.
מה לעשות,אני טיפוס-כפרי,גדלתי בכפר,אני באמת לא-מתה על קניונים באופן-אישי.
אבל בשביל נעמה ובשביל הצמיחה שלי כאישה,אני מתחילה באמת להנות.

ועוד משהו אודות ההתנהלות-הכלכלית שלי: אני שואפת לקנות בית.נקודה.בע"ה.
ולכן אצלי: דין פרוטה כדין מאה". יש לי מטרות קצרות-טווח וארוכות-טווח לגבי-החיים.

ואני אגיד לך משהו מאוד-חכם שכתבת לי!!! כלומר,אני לוקחת ממנו את העצה הכי חכמה לחיים בנוגע לצרכנות של בגדים וכו' לנעמה בעתיד.
כרגע,היא תינוקת מבחינתי...אבל,אני מבטיחה לך עדן,שבעתיד אפתח כאן שירשורים,שקניתי לילדתי בגדים בפוקס וכו'.
למה? כי כשילד מתבגר,חשוב לו גם שיילכו איתו לקניות ושיקנו לו בגדים-חדשים.
חשוב לי לחיות חיים-מאוזנים ולכן,כשנעמה תהיה בגיל-המתאים,בטוח אלך איתה לשופינג..חשוב לי שהיא תחווה חוויות-רגילות כמו מרבית-הילדים.

את בטח בשוק ממני,שהשנה סיימתי תואר-שני ושאני הולכת לסדר לחברה את הבית,אבל אני רואה זאת כעזרה-הדדית וכעיסוק של פרנסה-זמנית,שמאוד מתאים לי השנה: ימי ו' בוקר,כשבעלי מחליף אותי.
כל-פרנסה מכבדת את בעליה בעיני!

* ודבר-אחרון: שמתי תמונה-אחת לפני-המון זמן של נעמה חושבת,רגועה ונעימה...
זה גם טון-חיובי חמסה,לא-חייבים רק לצחוק ולחייך..ישנם עוד מנעדים שניתן לראות תינוק-מסופק ושטוב לו,חמסה.
אני בטוחה,שאם הייתי שמה כאן תמונות לפרקים,הן היו של תיעוד-יומיומי חיובי