:-( - הריון ולידה

/link/link_through/1yg9h-101]

בובה, אין לי הרבה המלצות כי אני די חסרת נסיון אבל נשמע לי שההתנהגות של להב מאד טבעית ושהאיפוק שאת מפגינה ראוי להערצה. גם את בן אדם, גם לך יש נקודות שבירה ולהב צריכה גם להבין שיש גבולות שאסור לחצות כדי לשמור על נועם הקטנה.

אני מקווה שהתקופה הזאת תחלוף במהרה!!!!

גם לי הייתה תקופה קשה עם הבן שלי כמה חודשים אחרי הלידה. אמנם זה לא היה כלפי התינוקת אבל זה היה כלפינו.
קודם0 כל, זה עובר.
הדבר השני שעשיתי וראיתי שגם ניסית זה שפעם בשבוע הלכנו רק שנינו לחוג, בלעדיה.
בנוסף אמא שלי גם לקחה אותו פעם בשבוע לזמן כיף איתה.

]

קודם כל אל תאכלי את עצמך לגבי הצעקה - לפעמים צריך להעמיד אותם במקום, במיוחד שהיא כבר מזמן עברה את הגבול
לגבי ההשתוללות שלה, לא בטוח שזה קשור דווקא ללידת אחותה הקטנה.
בייבי שלי בערך באותו גיל כמו להב, והיא משתוללת חבל"ז בדיוק כמו שאת מתארת: קופצת, מטפסת, רצה לכביש - כולה סריטות וסימנים כחולים. אני מניחה שזה הגיל.
בקטעים שהיא עושה דווקא ואת בטוחה בזה (כמו לצעוק באוזן של נועם) תעמידי אותה במקום. את עדיין יכולה לשחק אותה רגועה, אבל קחי אותה הצידה ובקול תקיף תעירי לה על זה. בקטעים שאת לא בטוחה, תבליגי. לא צריך ללכת על ביצים לידה, היא צריכה להרגיש שיש גבולות וזה חלק מתחושת הביטחון שלה כילדה. אז תחליטי עם עצמך על כמה דברים שאת עומדת עליהם והם קווים אדומים, ובנקודות האלה תציבי את הגבול.

סיוני יפתי

נסיכה! הרבה עצות אין ליי...

אבל יש לי חיבוקים בשפע מתי שרק תרצי!

"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"

סיווני, אני ממש מסכימה עם מה שהבנות ייעצו לך.
במיוחד ללכת ולראות מה סופר נני ממליצה בקשר לחיפוש תשומת לב שלילית...
חוץ מזה, מחזקת אותך, ושולחת לך המון

סיון....... אני בוכה בוכה בוכה פה...............

אמא סיוני

סיון, אי לי שום ניסיון כזה, אבל חיבוקים יש לי.......

נשמע שממש עוברת עלייך תקופה קשה ואני בטוחה
שגם ללהב, כי היא עוד מסתגלת לרעיון היא שהיא כבר
לא התינוקת הקטנה שלכם. נראה לי שהיא עושה לך
"דווקא" רק כדי לקבל תשומת לב, אפילו שלילית (מלווה בהערות וצעקות מהצד שלך)...
נראה לי שכמה שתעירי לה יותר, ככה היא תתפוס על זה גל. אני יודעת
שקשה להתעלם, אבל תנסי! אם היא עושה דברים שמסכנים את נועם, פשוט
תרחיקי אותה פיזית מלהב מבלי להגיד מילה...ואולי ככה היא תבין שכל
ה"תרגילים" שהיא עושה לך לא מזיזים לך. תשבחי אותה כשהיא עוזרת,
אפילו אם זה בתוקפנות, כמו שציינת...
אני עדיין חסרת נסיון,אבל לא קשה להבין אותך. אני יודעת כמה את אוהבת את להב וגם לך קשה השינוי הפתאומי הזה. אני בטוחה שזו רק תקופה ושהיא תחלוף!
הכל יהיה בסדר מאמוש!

"וכולם מסביבי אל תצעקי עליה, למה את צועקת עליה, למה את לא סבלנית כלפיה - ובא לי לצרוח לכולם שיקחו אותה ליום אחד בלבד ואז שידברו".
לקחת לי את המישפט.............

אני בכוונה צותתתי אותך,כי פשוט הגדרת את זה כל-כך מדוייק: קשה לחיות כעת עם כל החוסר-רגישות של הסביבה,עם ההערות,השיפוטיות והביקורת הגלויה/סמויה..
וגם לפצל את הקשב ל- 2 בנות בו-זמנית מקסימות ככל שיהיו...
כבר נראה לי שיותר קל לגדל תאומים ביחד..כי לכ"א ישנן צרכים-אחרים..

אז אני באמת מחבקת אותך,כי לעבוד-קשה את יודעת,אבל ההערות האילו גומרות..
אז פשוט למי שלא-בא לעזור ולקחת את להב החוצה לטיול, אין לו זכות שתיפגעי ממנו.

חייבת לסיים שנייה,יש לי מלא מה לרשום,נעמה כרגע מתעוררת...

אני קוראת את מה שאת כותבת ואני אומרת לעצמי זה בטוח לא אני כתבתי
זה בדיוק אבל ממש בדיוק מה שקורה לי עם ניתאי, והיתעצתי עם אנשי מקצוע
ואין מה לעשות ככה הם מרגישים שהם מסיבים את הצומי אליהם
צריך באמת להיות רגועים ונינוחים איתם אבל אני יכולה להגיד לך שלפעמים גם אני
שוברת את הכלים וצועקת מענישה וכו אין מה לעשות הוא עדיין ילד ולהם צריך להיות
גבולות למרות שקשה להם גם לנו קשה, אני יכולה לתת לך עצה של לשחק יחד עם נועם
הם אוהבים את זה ומריגשים שהם חלק מהמשפחה,
מאחלת לך בהצלחה ושולחת לך מלא רוגע!!!

האמת שאני לא יודעת מה להגיד לך. אצלינו זה לגמרי להיפך. עדן עושה לנו חיים קשים לפעמים אבל היא מאוד עדינה כלפי אגם.
נותנת לה בעדינות מוצץ כשהיא בוכה ואיך שאגם מתחילה לבכות היא ישר קוראת לי: "אמא, אגם בוכה בואי"
בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

באהבה, ליאת.

תודה לכולן

טוב אז אצלי זה קצת שונה כי המרווחים קטנים יותר אז נועה התחברה ממש בקלות
אבל גם לה יש את הקטעים שלה
אני לא צועקת על נועה אני פשוט מתכופפת לגובה שלה מסתכלת במבט רציני ואומרת אסור
אם זה קורה שוב- לעונש
ואז זה לא קורה
אל תתני לדברים להגיע לכדור שלג ענקי ושאת מפוצצת בעצבים
תפתרי את הדברים הקטנים ואז יהיה יותר קל
פעם הבאה היא קופצת על המיטה את עוצרת הכל שמה כרית ליד נועם שלא תיפול וקמה להוריד אותה
ומסבירה לה שזה מסוכן
ואז שזה יקרה שוב לקחת אותה לעונש
אבל שהיא מביאה לך חיתול לנועם גם תעצרי הכלללל שימי כרית ליד נועם שלא תיפול ותקומי תמעכי את להב ותגידי לה שהיא ילדה גדולה ומבינה ושאת אוהבת אותה וכו'
ככה תטפחי את הדברים החיוביים ולא רק את השלילים והיא כבר תעשה את הבחירה שלה... ואני סבורה שהיא תבחר בדברים הטובים
בקיצור אל תתיחסי רק לרע תתיחסי גם לטוב ואפילו יותר מהרע כי ברגע שהיא תקלוט שזה מה שמושך אצלך את תשומת הלב היא תשקיעה בזה יותר

אה ועוד דבר
מלאאאאא פעמים אני עוד שנייה צורחת על נועה
אבל בתור ילדה שעליי צעקו זה לא היה כיף בכלל
לכן אני לוקחת את עצמי לחדר ליד לכמה רגעים (זה ישמע מצחיק חחח) ואני מתחילה לקפוץ כדי להוציא אנרגיות
וזה עוזר כי בהרבה מהפעמים הסיטואציה מצחיקה אותי והעצבים עוברים לי חחחח

והכי חשוב קחי הכל בקלות
גם לה הדברים חדשים כמו לך
וגם היא צריכה זמן הסתגלות
ממש כמוך

אז אצלנו זה ממש דומה לאחוה....בגלל ההפרשים המאוד צמודים.
באמת אחוה רשמה כל כך טוב שאין מה להוסיף.....
ברגע שאת רואה שהיא קופצת משתוללת ומתנהגת לא לעניין תעצרי לה את זה- תרימי אותה
ותושיבי אותה במקום אחר, תגידי לה שאת כועסת וזה לא נעים לך- אני רק מקמטת את הגבות
או אומרת אני יקרא לאבושי הילדה נרגעת
רק אני אומרת - אמא כועסת, היא מבינה.
אני בטוחה שאת מכירה את הילדה ואת הנקודות שלה ואת יודעת באיזה אמצעים לנקוט.
לגבי הבכי---אני לא חושבת שזה ציפור הנפש העדינה- אני חושבת יותר לכיוון שהיא מנסה
לשלוט עליך עם הבכי- היא בוכה בשביל שתתרככי איתה.

אוהבת- נשיקות, לא להתייאש

1. אפשר להבין אותך לאור מה שאת מספרת.. זה לא פשוט
2. אם תשלחי אותה לדוה או לסבתא זה לא יעזור כי אצלהם היא תתנהג אחרת
זה שלב כזה בגלל השינוי שקרה בבית
3. אבל אני אין לי מושג כי כרגע אני רק עם 1 ובע"ה כשאלד נריה גם יהיה בן 3 ו4 חודשים

אני שולחת לך

ענו לך כבר על הכל..
אין לי עצות נוספות, אני חיה בייסורי מצפון כל הזמן

עדיין אין לי עצות וראיתי שענו לך על הכל, אז אני שולחת לך הרבה הרבה

הי יקירה ,
אל תהיי עצובה , הילדה פשוט דורשת צומי בדרכים שלה
אל תשכחי שזה מאוד טרי , נועם עדיין "חדשה" ומה לעזעזל היא עושה בטריטוריה שכביכול שייכת רק ללהב.

תוסיפי על זה את ההורמונים המטורפים, העייפות הבלתי פוסקת והאלתור בין שתיהן שאת עדיין לא רגילה לו ב100% וקבלי שגעת.

נסי להרגיע את עצמך קודם כול , במוזיקה מרגיעה , בנס קפה טוב , בנשימות עמוקות וכאת תהיי רגועה תוכלי לשדר לה רוגע, כי לפעמים גם בלי שנצעק אנחנו מעבירות עצבים ומתח ואילו רק במבט.

את מלכה!!! ואני מחזיקה ממך, להתנהל עם 2 בנות תוך כדי גן חדש לגדולה, תוך כדי התאקלמות בבית חדש, את יכולה רק למחוא לעצמך על השכם ולא להיות עצובה.

תני לזמן לעשות את שלו ותשמרי על רוגע נפשי, אני מאמינה שזה מה שירגיע את הילדה.