עדכון בטא - הריון ולידה

מזל טוב!!!!

יש מצב שיש לך תאומים?? יש לך במשפחה או במשפחה של בעלך?

אמאל'ה....
חלמתי לפני שבועיים שאני עומדת ללדת תאומים...
והפחד שלי הוא שאחות של בעלי ילדה לפני חודשיים תאומים...
את חושבת שהבטא גבוהה מדי לעובר אחד?

בהתחלה חשבתי שכן, אבל אז הסתכלתי שוב בטבלה ודווקא זה מתאים בדיוק לשבוע 6.

אולי החלום שלך יתגשם....

אני מקווה שלא הלחצתי אותך סתם... מצטערת

איזה בטא יפיפיה בובונת אמיתית

תודה מתוקות שלי,
שלחתי ליתר ביטחון שאלה בפורום לד"ר הדר....
אני רואה איך גיסתי נקרעת עם תאומים ות'אמת זה מפחיד........
אבל מה שלא יהיה - מבורך !!!!

מזל טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב

מזל טוב

אני פשוט מתמוגגת לראות את הדברים שאתן רושמות... כמה כיף שאתן בהיריון!!!

שיהיה היריון מושלם!!!

gals איזה מותק את ...את מדהימה ...כבר אמרתי את זה ?

וואו!!!!!
איזה בטא מהממת!!!!!!!!!
שימשיך כך ושיהיה קל ותקין

טפו טפו בטא יפה!!! :):):):)

שיהיה לך הריון קל וחג שמח!

בשעה טובה

מזל טוב!
את לא צריכה לעשות שוב בטא. לכי בעוד שבוע לרופא נשים

תנו חיוך, הכל לטובה!!!!
VIL

זה נכון-את באמת לא צריכה לעשות עוד בטא

הריון קל ומשעמם

אני שמחה בשבילך

יולי- אולי תספרי לי קצת "חוויות" מגיסתך על התאומים...........?

בטח בכיף...
קודם כל לגבי הלידה עצמה היה לה הבדל של שעתיים בין תאום לתאום.
משום מה האפידורל לא השפיע עליה (והיא קיבלה 4 זריקות) והיא הרגישה את כל הלידה לא רוצה לספר לך מה זה...
אבל המלצה שלה- להזמין מראש קיסרי להריון עם תאומים....
לא ללכת על לידה טבעית בשום אופן.. (כמובן שזה תלוי בכח הסבל שלך...)
חוץ מזה הם ממש מתוקים, זה בן ובת בני חודשיים, מקסימים...
היא בנתיים גרה עם בעלה והתאומים עדיין אצל חמתי שעוזרת להם המון במקלחות, וקמה בלילות לעזור עם האוכל...
גיסתי לא מניקה (לא עומדת בקצב...), סה"כ יש לה מזל גדול שיש לה כזו עזרה מאמא שלה ומאחותה שפשוט נמצאות יחד איתה 24 שעות...
כרגע זו תקופת הגזים שלהם אז הלילות קצת קשים, אבל כל עוד היא בחופשת לידה לא איכפת לה לקום בלילות....
גם אנחנו עזרנו לה המון בבגדים לקטנטנים, משחקים, כל הפיצ'פקעס הקטנים (זה חוסך המון כסף...)
מה עוד את רוצה לדעת

ואוווו...שעתיים הבדל?!?

מזל שלי שיש לי את בעלי (למרות שנולדה לי בת ולא תאומים...)
הייתי בלחץ אחרי הלידה, לא ידעתי כלום על תינוקות, פחדתי לקלח אותה שלא תחליק לי, פחדתי למשוך לה את היד כשהלבשתי אותה....
התנועות שלי לא תמיד עדינות, כשהייתי משחקת בברביות בתור ילדה תמיד הייתי תולשת להן את הראש או הרגל בטעות....אז נורא פחדתי לגעת בפיצפונת (היא נולדה כ"כ קטנה 2.490 ק"ג)....
מזלי שבעלי לא פחד בכלל, הגישה שלו אליה היתה מדהימה...
כאילו הכל היה אצלו בילד אין... לימד אותי איך לרחוץ אותה, הייתי המומה.....
איזה עדין הוא היה איתה...
הייתי מסתכלת עליו ומתאהבת בו כל פעם מחדש...