מרגישה רע עם עצמי.... - הריון ולידה

וואו...כמה אני מזדהה איתך.... את לא מבינה!!!
אחותי עדיין לא בהריון אבל היא גם מנסה וגם לי יש את התחושות שלך...
במיוחד שאני יודעת שאני צריכה טיפולים (הפריות) ולי יותר קשה להשיג את ההריון ממנה...
ושתביני, אני חולה על אחותי, היא החברה הכי טובה שלי בעולם...
וכל כך כעסתי על עצמי על התחושות האלו והמחשבות הטיפה קנאיות מה יקרה אם היא תבוא ותבשר לי על הריונה ואני כאן בנסיונות שנראות כאילו הן לעד.... ואלוהים ישמור זאת אחותי אני רוצה בשבילה את כל הטוב שבעולם...

זה כל כך טבעי, מסתבר.... זה יעבור לך...
מאחלת לך שהחודש יהיה שלך ושאת ואחותך תצאו לחופשת לידה יחד...

" אין כישלון הנחשב לכישלון, אלא אם כן נכשלת בלהמשיך לנסות..."

סביר להניח שהתשוקה והרצון לילד גובר על הכל.
אני בטוחה שאת מאושרת בשבילה אבל קשה לך להראות את זה בגלל המצב את נמצאת בו. הפתרון מאוד פשוט החודש את תיכנסי להריון ותחגגו יחד.
אמןןןןן
בהצלחה

ענתי יקירתי הייתה עוד מישהי שכתבה פה אותו דבר כשלא היית ואני אחזור על דברי
זה לא שאת לא שמחה בשבילה וזה לא שאת מאחלת לה רע את פשוט גם רוצה להיות במקום הזה וזה בסדר זה תקין .....מה שנקרא קנאה לבנה וטהורה
אל תרגישי רע יקירתי זה מאוד טבעי
הכל יהיה בסדר וגם הזמן שלך יגיע מתוקה
אל תתבאסי מתחיל שבוע חדש מחר נחת היית בחול תחזרי עם כוחות מחודשים ותמיד תמיד תסתכלי על חצי הכוס המלאה

שבוע טוב

אני קצת מכירה את ההרגשה שלך והיא טבעית.
כשגיסתי נכנסה להריון אחרי 4 חודשים מהחתונה, כמובן שמולה חייכתי ושמחתי, אך איך שיצאתי מהבית התחלתי לבכות לבעלי. באותו רגע הרגשתי שעולמי חרב עליי.
אחרי חודש-חודשיים התחלתי לאקל שהיא בהריון שאני שמחה בשבילה וכשה' ירצה הוא יתן גם לי מתנה.
את תראי שעם הזמן את תפרגני לה ותשמחי איתה והכי טבעי שעכשיו את תהיי בדיכאון קצת.
אני מחזיקה לך אצבעות שהחודש גם את תקלטי ותעברו חוויה משותפת!

יקירהה!! אני כ"ככככככככככ מביננננהה אותתךךך!!!!!

ככה בדיוק היה לי שכששמעתי שגיסתי (אחות של אחי) בהריון...ואני עוד לא הייתי... (-בערך כחודש/חודשיים אחריה נקלטתי ב"ה....) ואני אוהבת את אחי מאוד. ושמחה בשבילי...אבל לא שמחה מושלמת...

ואני מודה שאפילו בהתחלה ירדו לי כמה דמעות על זה אני גם רוצה (-שלא תביני לא נכון-נקלטתי אחרי 4 חודשי נישואין-וב"ה יש לי תאומים!) אבל מהרצון לתינוק- ככה הרגשתי...

אחרי תקופה זה כבר עובר....ובעז"ה את גם תקלטי בקרוווווובב מאווודדד ותבשרי אותנו בשורות טוווווובבבבבבתתתתתת!!!!!!!

***** אישתו של אחי........חח

תודה על התמיכה, בננות מתוקות שלי.... האמת היום זה כבר מרגיש יותר טוב קצת. בטוחה שיעבור עם הזמן.
אני קצת בדאון עם כל הנושא... הפקסתי לקחת גלולות לפני 8 חודשים, כאשר ב-4 חודשים האחרונים אנחנו מנסים באופן מודה (מחפשים את הביוץ הלא סדיר שלי). וכלום לא קורה!.... החודש כשקיבלתי מחזור בעלי שאל אם אני רוצה שנלך לבדוק אם הכל בסדר. אני מעריכה את זה עד אינסוף, את העובדה שהוא שאל ושהוא לא "פרימיטיבי" במובן הזה כמו הרבה גברים אחרים. אבל פתאום נפל עלי מין סוג של ייאוש כזה..... אולי זה קשור לנושא המקורי של השרשור הזה - העניין עם אחותי.
אוףףףף. מעגל סגור - מחוץ לפורום הזה אין למי לחפור, ובתוך הפורום אני מרגישה שיחד עם התמיכה והחום אני סופגת גם לחצים של בנות אחרות וזה לא עושה לי טוב.
אולי אני סתם בדיכאון כי מחשיך מוקדם???????.......

מצחיקולה.... גם אני בדיכאון מזה שמחשיך מוקדם....

יקירה, יהיה בסדר... תנסי להרפות זה יבוא...

כמה זמן אתם מנסים? אני הייתי מציעה כן לעשות את כל הדיקות במידה ואתם מנסים מעל חצי שנה לפחות...

כך אני עשיתי, ולצערי התגלו בעיות, כעת אני לפני הפריה ראשונה... מתה מפחד ואושר ביחד...

מאחלת לך שאצלכם הכל בסדר וזה רק ענין של זמן עד שתיקלטי...

ולא מתייאשים אף פעם!!!
" אין כישלון הנחשב לכישלון, אלא אם כן נכשלת בלהמשיך לנסות..."

שיר יקירה, כמו שכתבתי, אנחנו מנסים 4 חודשים בצורה רצינית. ניתן לעניין עוד כמה חודשים ללא בדיקות, ואם לא ילך - נעשה כמובן.
יאללה, אני מנסה להרפות! נכון לעכשיו: ספורט, מקלחת חמה וטוסט מושחט מול הטלוויזיה עזרו במיידי
יקירתי, המון בהצלחה עם הטיפולים!!!!!!!!!!! מבינה גם את ההתרגשות וגם את הפחד, טבעי, מחזיקה אצבעות

ברור שזה טבעי גם לי זה קורה שכל חודש חברה אחרת מבשרת על הריון ואז כולם כזה נו מה איתך ?ואי זה כל כך מעצבן במיוחד בידיעה שאני צריכה לעבור טיפולים יהיה בסדר ללא ספק גם את תהיי בהריון

מה