לכל דבר יש סיבה... - הריון ולידה

המחזור האחרון שלי היה בתאריך 6/9. הפעם הזו זו הפעם השנייה שאנחנו מנסים.
אתמול עשיתי את בדיקת מקלון הזהב, זו שבודקת עוד לפני האיחור, ויצא שלילי. גם הפעם. אני יודעת שאני הולכת לראות את המכשפה גם השבוע... ואני שואלת את עצמי למה. אתמול בכיתי את כל הדמעות שהיו לי במאגר. כעסתי. פשוט כעסתי. ואז אני ובעלי התווכחנו קצת בלילה.. קצת לפני שהלכנו לישון. אבל הוא, כ"כ מקסים וכ"כ תומך, שהוא הבין את הקיצוניות שלי ואת החירפון שפרץ מתוכי בלי הפסקה.
שאלתי את אלוהים למה. קראתי כ"כ הרבה פרקים מיוחדים מהתהילים, התפללתי כ"כ הרבה, אני מבקשת ממנו כל יום, פשוט כל יום, שיברך אותי בדבר המושלם הזה שנקרא ילדים. ואני בחורה חילונית לגמרי, אבל מאמינה בו הכי שיש.
והיום קיבלתי הארה.
קיבלתי מייל שהביא אותי כמעט לדמעות, שוב, אבל גם החזיר אותי לפרופורציות.
המייל הזה הבהיר לי שזה מגוחך להתמקד בדבר הזה, כשכל השאר פשוט נהדר.
אלוהים ממטיר עלינו שפע של ברכות בכל יום ואנחנו עדיין מתלוננים ומאשימים.
אם יורד גשם, או יש פקק תנועה, או החמות הייתה ביקורתית, עוד פעם.

אנחנו חיים. יש לנו קורת גג מעל הראש, מים זורמים, אוכל, משפחה, חברים, עבודה..
רובנו חיים חיים של שפע, ביטחון וחופש מדהימים, אז על מה יש להתלונן? את מי יש להאשים? מדוע אנחנו עושים את זה? מפני שאנחנו מרגישים שהחיים חייבים לנו משהו. אנחנו בעלי זכויות, ומגיע לנו ואנחנו מצפים שדברים יילכו כמו שאנחנו היינו רוצים. אנחנו מסדרים לעצמנו חיים של האשמות ותלונות שזה לא בדיוק חיים מאושרים.
מה התרופה? להכיר בכך שאלוהים מנהל את העולם ושהוא דואג לכך שכל דבר יקרה בדיוק כפי שהוא צריך לקרות. כל השפע, כל המחסור, כל ההנאה, כל הכאב, הכל מאת אלוהים.
ותנחשו מה? הוא לא עושה טעויות. ייתכן וזה לא מה שביקשנו, אבל אלוהים החליט שזה מה שאנחנו צריכים.
יורד גשם? בלי גשם לא יהיה לנו אוכל.
תקועים בפקק? אלוהים רוצה שנעצור ונחשוב.
חמות ביקורתית? בלי החמות לא היה לנו את בן הזוג שלנו...

לא תמיד אפשר להבין למה הדברים לא הולכים לנו כמו שאנחנו רוצים, ולמה אנחנו מתקשים, ולמה יש בעיות, אבל לכל דבר יש סיבה... לא תמיד היא נגלית לנגד עינינו, אבל היא קיימת.
נכון, אני מודה, אני מפחדת פחד מוות שגם בפעם הבאה זה לא יצליח, וגם בעוד הרבה פעמים, אבל אני צריכה להיות מספיק חזקה בשביל בסופו של דבר להגשים את החלום שלי ולהיות אימא. יש לי מטרה ואני אנצח.
ואני צריכה גם לראות ולזכור תמיד, שיש לי בעל הכי מושלם שיכול להיות עלי אדמות, שיהיה בריא, ומשפחה מדהימה, משני הצדדים, וחברים, ולימודים, ובעתיד גם תהיה לי עבודה שאני יאהב, וקורת גג, ואני בריאה תודה לאל, ושאלוהים הציל אותי בעברי מגבר שכמעט והתחתנתי איתו, שהיה אלים מילולית כלפיי ויכל גם להפוך לאלים פיזית, ושכמעט ניתק אותי ממשפחתי המדהימה, שתומכת בי בלי סוף.. ואני באמת מבורכת.
וגם זה יגיע. בסופו של דבר, בע"ה, גם אני אהיה אימא.
ואני חושבת שרשמתי את ההודעה הכי ארוכה שנכתבה פה איי פעם בפורום המדהים הזה, שאני כ"כ שמחה שנכנסתי לכאן, ושהכרתי בנות שתומכות בי בכל פעם שאני צריכה, וגם בזה אלוהים בירך אותי...
ואני מקווה שבקרוב (אולי לא החודש, כי אני בטח אקבל מחזור בעוד כמה ימים...) אבשר לכן בשורות משמחות...
ואני מקווה שכולכן תבשרו גם לי.
אוהבת את כולכן.