כניסה להריון - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • היי,
    אני ובעלי נשואים 4 שנים. אני בת 32 וסטודנטית לתואר ראשון באוניברסיטה בנובמבר הקרוב אתחיל שנה שניה. לאחרונה בעלי לוחץ עלי בעיניין הבאת ילדים. לטענתו אנו נשואים כבר 4 שנים והוא מרגיש בשל ומוכן לכך ולא מוכן לוותר. אני מצידי אילולא הלחץ שלו לא הייתי חושבת להרות בשלב זה של חיי, אלא הייתי מחכה עם זה עד לסוף התואר, אולם הוא אינו מוכן לדחות זאת יותר.
    התכנון בגדול הוא להכנס להריון לקראת סימסטר שני של השנה השניה ולאחר מכן לקחת סמסטר חופש כדי ללדת ולהיות עם התינוק ולחזור ללימודים כשהוא יהיה כבן 4 חודשים, לשנה האחרונה של התואר.
    העיניין הוא שאני מאוד מפחדת מהמהלך הזה, בעיקר מכיוון שאני לומדת תואר מאוד תובעני, הדורש ממוצע ציונים מאוד גבוה כדי שיהיה ניתן להמשיך הלאה לתואר שני. בנוסף אני מטבעי אדם השגי ומאוד חשוב לי לשמור על ממוצע ציוניי, שלא יפגע.
    אף כי בעלי טוען כי יתמוך ויעזור לי ככל שיוכל, אני עדיין חוששת מאוד.
    אשמח לשמוע ממישהי שהיתה במצב שכזה, האם הצליחה, ואיך התמודדה.
    כל חיזוק או עצה או המלצה יתקבלו בברכה...
    תודה,
    שנה טובה...
6 תגובות
עמוד 1
  • יש פה הרבה נשים שיגידו לך שהן משלבות בין לימודים בית וילד.. אפשר לעשות זאת... הבעל עוזר החברות המשפחה...

    את בגיל שעוד מאט הפוריות תתחיל לרדת...כדאי ומומלץ..מה שכן ילד יביא לכם אושר וששמחה הביתה

  • אני ילדתי באמצע השנה השלישית של התואר הראשון בפסיכולוגיה.
    מי שקצת מבינה יודעת איזה טירוף צריך לעבור כדי להתקבל לתואר שני. (ממוצע מעל 90, המלצות, מתא"ם, מיונים...)
    ובכל זאת זה מעולם לא היווה שיקול (ואני הרבה יותר צעירה ממך).
    אני חושבת שיש שני דברים חשובים שצריך לקחת בחשבון:
    אחד- כמה תמיכה יש לך מהסביבה ומהמשפחה. אצלי הייתה התגייסות מאוד רצינית משני הצדדים כדי להקל עלי ולאפשר לי לעבור את תקופת הבחינות בצורה טובה. (שכחתי לציין שבעלי איש צבא קרבי ולכן הוא לא היה בבית)
    שתיים- כמה את מוכנה לעשות ויתורים ולעשות "איזונים" ולחיות גם עם רגשות האשמה על כך שלפעמים את לא יכולה להיות עם הילד כמו שהיית רוצה, לשים בגיל מוקדם במסגרת וכו'...

    וכמובן שהגיל הוא פקטור בפני עצמו.

    ולסיום אופטימי: אני אחרי תואר שני. את התזה שלי אני כבר אאלץ לסיים עם עוד תינוקת בבית :))

    מיכל





  • מתוקה שלי גם אני יכולה לספר לך על עצמי

    קודם כל, נכנסתי להריון שבעלי היה לוחם בצבא
    גרתי לבד כל משך ההריון, הוא השתחרר שנכנסתי לחודש תשיעי.

    בלי שום קשר גם אני כרגע אחרי לידה התחלתי ללמוד יום שלם מ-8:00 עד 18:00
    ותאמיני לי, לא קל אבל בהחלט מספק ומהנה!
    תופסים חזק ועוברים את זה!

    קחי בחשבון שלא תמיד נקלטים על הפעמיים הראשונות (נכנסתי רק אחרי שנה+)
    וכמובן הגיל משחק תפקיד חשוב.

    לדעתי אתם בהחלט יכולים לנסות ולהתחיל
    אל תשכחי שהריון הוא כמעט שנה שלמה ויש לך את כל הזמן ללמוד
    (למרות שההתחלה קשה אני מודה... אבל השליש השני הרבה יותר פשוט וקל)

    בקיצור תעשו את השיקולים ומה שלא תחליטו שיהיה בהצלחה

  • רק דבר אחד להגיד - הריון לא מתכננים עד כדי כך. זה לא בא לפי הזמנה, לא בטוח שתיקלטי כל כך מהר ובזמן!
    אני ילדתי את בני הבכור בשנה השלישית לתואר בהנדסה אחרי שנה של נסיונות.
    סיימתי את התואר בהצלחה רבה!
  • המון תודה על התגובות... חשוב היה לי לשמוע שזה אפשרי...בעלי אכן אמר לי שיעשה הכל כדי לעזור לי, הוא יודע כמה התואר הזה חשוב לי...
    מבחינת משפחה, העניין הוא שהם גרים קצת רחוק מאיתנו ואני לא בטוחה עד כמה נוכל להעזר בהם... אני חושבת שבסופו של דבר זו באמת צריכה להיות החלטה שלי ומוכנות שלי לשינוי שכזה בחיים.
    אשמח לתגובות נוספות (לחיוב ולשלילה) בנושא.
    תודה וחתימה טובה לכולן.
  • תראי יקרה זה מאוד סוביקטיבי כי רק את מכירה את עצמך ואת הדרך שבה את מתמודדת עם דברים...
    אני לא לקחתי סיכון והחלטתי לחכות עד סוף הלימודים ורק אז נכנסתי להריון אבל הייתי בת 28 כך שזה הבדל גדול..
    אני מאוד רציתי לה**** את כל כולי הן ללימודים והן לתינוק ולא חשבתי שאוכל להצליח לעשות זאת יחד אבל אתי למדו עוד המוני נשים שכן עשו זאת יחד ובלי בעיה! כך ששוב כפי שאמרתי זה מאוד סוביקטיבי ויכול להיות שתקבלי החלטה לכאן או לכאן ובדרך תגלי דברים על עצמך שלא ידעת קודם.
    זה הריון ראשון שלך כך שאת לא יודעת למשל איך תרגישי מבחינה פיזית ונפשית...איך תרגישי ביחס להנקה ולעזוב תינוק כ"כ קטן ועוד הרבה דברים שלא ניתן לחזות מראש או עפ"י ניסיונם של אחרים!
    מה שאני כן יכולה להמליץ הוא לוודא שהבעל מבין את גודל המשימה ולוקח על עצמו אחריות!
    ושיהיה המון בהצלחה!

מותר ואסור לאכול בהריון והנקה