איך מסבירים לילדים על מוות של מישהו שהם הכירו? :( - הריון ולידה

משתתפת בצערכם

צריך להגיד את האמת
זה מזכיר לי שבסופר נני היה את המשפחה עם האבא שהם לא סיפרו לילד שאח שלו נפטר והוא כל הזמן היה מחפש את אח שלו ולא מבין איפה הוא

להגיד שהוא נפטר והוא לא איתנו אבל הוא נמצא עכשיו במקום טוב ששומרים עליו שם

תודה

להגיד שהוא מת ושהוא קבור בבית העלמין, שם נמצאים כל האנשים שמתים...
לא להגיד דברים כמו "הוא בשמיים" וכו', כי הוא לא יבין את זה.
ולדעתי אל תכנסו להסברים מיותרים, תענו נטו לשאלות שלו בצורה ברורה.
משתתפת בצערכם
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!

אני לא מסכימה עם הבנות שאמרו לא להגיד שהוא בשמיים, אני חושבת שזה ההסבר הכי טוב, להקבר מתחת לאדמה נשמע מפחיד, לעלות לשמיים זה משהו לא ידוע ואין בזה פחד.

שנה שעברה נפטר ילד מהגן של הבת שלי, אז כמובן שהביאו פסיכולוגית לגן וכו' אבל הם הסבירו להם שהוא נפטר ועלה לשמיים ושם טוב לו עם המלאכים, כל הילדים הבינו וקיבלו את העניין. ואחרי תקופה ארוכה כשאמרתי משהו על סבא שלי ז"ל היא מיד אמרה כן הוא בשמיים עם X מהגן, בלי לעורר שום עניין מסביב לזה, פשוט עובדה.

שלא תדעו עוד צער.

טוב דעתי שונה משאר הדעות שהועלו כאן.
לפני כשמונה חודשים סבי היקר והאהוב נפטר לאחר כמה חודשי מחלה.
הוא מאוד אהב את הבנות שלי והתגאה בהן,ולמרות שלפני המחלה היינו יותר בקשר טלפוני ולא יצא לנו להתראות הרבה,בחודשי המחלה היינו יחד המון.
הבת הגדולה שלי הייתה אז בת כמעט ארבע והשניה כמעט שנתיים.
כשהוא נפטר,התייעצתי עם מנחת הורים שהיינו הולכים אליה איך לספר אם בכלל.
היא אמרה שלדעתה אין צורך לחשוף אותם למידע הזה בגיל כה צעיר,אלא אם כן זה אדם מאוד קרוב,(במקרה שלנו היא אמרה-נאמר אם חס ושלום זה היה סבא שלהן ולא שלי.)
בהתחלה היה לי מאוד קשה עם זה,אבל אז החלטתי לפעול לפי העצה שלה,נסענו לשבעה,היינו שם כמה ימים,והבת שלי (הגדולה,הקטנה ברור שלא) לא שאלה כלום!
היא אפילו לא שאלה למה כל האנשים שם כל הזמן או משהו כזה,היא זרמה.
הנחתי את כולם שאם היא תשאל שיפנו אותה אלי,אם היא הייתה שואלת אני לא יודעת מה הייתי עונה,אני מניחה שאת האמת בפשטות.
בכל אופן ממש לפני חודש בערך היינו אצל אמא שלי,ופתאום היא באה ואמרה-אמא נכון סבא X נמצא בשמיים?....בשלוות נפש והמשיכה הלאה.........

אני בעד לספר את האמת...כמובן ברמה שילדים מסוגלים לשמוע ולהבין

להבדיל אלפי הבדלות...
לפני שבועיים הרדמנו את הכלבה שלנו
"..ילדיכם אינם ילדיכם
כי פרי געגועי החיים אל עצמם.
באים הנה דרככם, אך לא מכם.
חיים עמכם אך אינם שייכים לכם.
תנו לילדיכם את אהבתכם, אך לא את מחשבותיכם.
כי לא לכם הגיגיהם..."

מתוך "על הילדים"/חליל ג'ובראן

תודה על העיצות

שלא תדעו עוד צער.

פנינה

קטע קטע . אבל אחרי שהייתי בהלם , פתאום הבנתי למה אני לא זוכרת כלום כלום כלום מהסבא-סבתא שלי שנפטרו כשהייתי בגיל של ירין .
כנראה שהזכרון ש בגיל הזה לא מחודד כמו לאדם בוגר.

כשהייתי בערך בת 4, סבתא של אבא שלי נפטרה.
עכשיו, כשאני חושבת על זה, אמא שלי כן סיפרה לי. לא זוכרת באיזו צורה בדיוק.
אבל ידעתי שהיא איננה ושלא נראה אותה שוב. היה לי מוזר. לא עצוב - מוזר.
ואני כן זוכרת אותה... אולי מהתמונות יותר מאשר מהמציאות?...

~ יולי ~

אני איבדתי את אמא שלי כשהייתי בת 17 ובגיל 18 כבר ילדתי את עדי
בברית שלו תלינו תמונה של אמא שלי מעל העריסה שלו ועשינו כמה תמונות היה מאוד מרגש...
ומאז לא דיברתי ולא סיפרתי כלום... לפני שבועיים בערך... ממש טרי...
החלטתי שהגיע הזמן לספר להם (עדי בן 3 וחצי וקורל בת שנתיים וחצי)
הוצאתי תמונה של אמא שלי והראתי להם בפעם הראשונה...
ואז ישבתי איתם על הספה והשיחה פשוט זרמה... סיפרתי להם "חוץ מסבתא ז'קלין שזאת אמא של אבא דורון יש גם לי אמא.. ולה קראו תמי.. סבתא תמי.... וסבתא תמי כבר לא נמצאת איתנו פה... היא נמצאת למעלה בשמים ושם היא שומרת עלינו...." חשבתי שהם לא באמת יבינו אבל אמרתי מה כבר יכול להיות כל כך נורא שווה לנסות...

ואני דווקא בכלל לא בעד להכניס ילדים בגיל 4 לעיניין המוות
למקרה של השכן-חבר היתי ממציאה משהו
כל הנושא לדעתי לא אמור לעלות עם הסברים לפני גיל 6 לפחות ..אלא אם כן מדובר על מישהו ממש קרוב..(שלא נדע )

כשאריאל שאל אותי איפה סבתא מירה שנמצאת בתמונה אמרנו לו שהיא מלאך בשמיים ששומר אז הוא שאל איך מגיעים אליה אז אמרתי לו כשתהיה גדול גדול כמוסבא אז תוכל להגיע.

זה היה לי קשה להסביר את המונח מות, נפטרה ,איננה

ושתדעו רק דברים טובים ושמחות

יש לי תשובות, אבל אני לא מסוגלת לכתוב אותן, מצטערת...

ענבר