-
נכנסת לקריזה ולעצבים לפעמים אני אפילו בוכה מעצבים
-
תלוי איזה ריב ועל מה...
לרוב זה קריזה כי בעלי אדיש ברמות שאין לתאר
-
כשהוא אומר משהו לא במקום אני ישר אומרת לו ומציגה את עמדתי
לרוב אני כועסת... ואז אנחנו מדברים על זה אפילו בעצבים...
בסוף תמיד יוצא שאני צודקת חחח
מה קרה מאמי?
-
קריזה ועצבים, וברוב המקרים אני אומרת שנמאס לי ממנו כבר ואני רוצה להיות לבד...
-
אם הוא מעצבן אותי, קודם כל אני נכנסת לקריזה ואני אף פעם
לא שומרת בבטן - ישר פולטת את מה שיש לי להגיד!
ואין מצב שאגיב באדישות. היו כמה פעמים שרבנו (וזה תמיד על שטויות,כן?
-
אני שומרת על קור רוח,ומסתכלת לו בעניים,וכמובן נותנת את עמדתי,ולמה אני רואה את הדברים ככה,ובסוף השיחה הוא תמיד מתנצל,ואני שוכחת.
(בעלי הוא אמריקאי,אז השיחה מתנהלת כמובן באנגלית) גם אם אני רוצה להתפוצץ קשה להוציא רצף של מילים באנגלית,ניתקע הדיבור,אז אני לוקחת נשימה,ומדברת
לליבו.חחחהייתי חייבת לשתף
-
הריבים הרגילים
חחחח רק שהפעם אחותי זרקה לי שאאני קשה מדי
אני רואה שבנתיים כולן כמוני
-
הריבים הרגילים
חחחח רק שהפעם אחותי זרקה לי שאאני קשה מדי
אני רואה שבנתיים כולן כמוני
-
חחחחחחח מצחיק שהבאת את זה דווקא עכשיו
האמת היא במהלך השנים למדתי לוותר והרבה
הבנתי שגם כשאני צודקת לפעמים עדיף לא להיות צודקת
באופן עקרוני אני חוטפת עצבים וקריז. לפני הבנות יכולתי לעשות עליו פרצופים כמה ימים ועכשיו כשיש אותן אז אני מצליחה מקסימום לילה בזמן שהן ישנות ואין צורך באינטרקציה משותפת ביננו
-
אני נפגעת ומתכנסת בעצמי, יוצאת מעשנת סיגריה. חוזרת מבהירה לו בקור רוח את עמדתי.. קצת פרצופים.. איזה שעה מקסימום ואז חולף ןנשכח..
למדתי במהלך הזמן שלא מכל דבר צריך לעשות פיל ולא על כל דבר צריך לדבר.. יש דברים שהם ברורים ... כמובן שאם זה עניין עקרוני, אנחנו נדבר. בכוח
-
בקריזה,
-
לגמרי כמו מיטל.....
חייבת ת'פינה שלי להרגיע ואחר כך אומרת שעל ליבי
תלמדי שבנישואים לא חשוב להיות הצודקת אלא החכמה ולא מכול דבר לעשות סיפור
זוג מורכב משני אנשים שונים בתכלית (בדר"כ) שלכל אחד יש הרגשות שלו, הקריזות
שלו.....כל אחד עובר יחסית את היום בנפרד וסופג אותו אחרת, בגלל זה תמיד תנסי
להבין גם את הצד השני אלא עם כן מדובר בדברים שזה העקרונות שלך , הבסיס שלך
הקווים האדומים אותם אין לחצות.
בהצלחה
-
זה תלוי אם משהו מרגיז אני נכנסת לקריזה
-
קריזה, שיכולה להוביל לפעמים לבכי