היי מיצי

(תודה למי שהפנתה את תשומת ליבי לשרשור הזה... לקח לי "קצת" זמן, בין השאר כי אני קצת חולה היום ולא כל הזמן מול המחשב...)
אז... עד שהגעתי, מחקת את ההודעה הראשונה, כנראה שזה מה שהרגיש לך הכי נכון.
אבל אני מבינה בין לבין, פחות או יותר - מה היה בה.
ואני רוצה להתייחס, ברשותך, למשפט הזה שכתבת:
"וזה נכתב על אותו משקל כמו שכל אמא שיש ברחם שלה יצור בעל מום תרצח אותו.
אז תחשבי שהן רצו לעשות לנו מומים מפה ועד הודעה חדשה..."
קודם כל, לומר ש"כל אמא" - זו הכללה שחוטאת למציאות, לאימהות ולתפיסות עולם שונות. כולנו אימהות, אבל תפיסת האימהות והתפקיד האימהי יכולים להשתנות לעתים אצל אותה אם - בתקופות שונות בחייה. ועדיין לא דיברתי כלל על התפיסה שנובעת מאמונה מסוימת ואחרת... (דת וכו')
בכל מקרה, על סמך המשפט השני שכתבת, ודברים אחרים - אני מבינה שההתמודדות שלך בכלל לא פשוטה...

נשמע שאת סובלת מהן, והסבל מתמשך...
ואפילו רק בגלל זה - רצוי מאד לפנות לעזרה. אני מאד מסכימה עם מה שכתבו לך, שכנראה שלשנות אותן לא תוכלי, אבל כן תוכלי להגביר את העמידות שלך מולן.
ועוד - מבין המילים אני מבינה שאת חושדת שהן אינן בריאות בנפשן. ההתמודדות עם בן משפחה שאינו בריא בנפשו, ולא מטופל - היא קשה מנשוא!!! אני באמת לא מאחלת לאף אחד התמודדות שכזו, ועל רקע זה - אני יכולה להבין מאד את המצוקה שלך...

יש דרכים טובות ויעילות לעזור לך להתמודד - ואשמח להפגיש אותך עם דרכים אלו! ואולי בעקיפין ע"י כך תוכלי גם לסייע להן, וגם על רקע זה מצוקתך תרד.
אשמח להמשיך להיות בקשר,
שרון
(אני מנהלת פה את פורום "תמיכה נפשית")