-
הגישה שלך מצויינת לדעתי... אבל,, אני מודה
-
כן- מיטלי,
פרץ של האהבה זה שטויות
מידי פעם כזה
לא כל יום- זה קורה לכל אחת
איך אפשר שלא.
זה בלתי נשלט!
לפעמים בעלי לא ראה אותה כל היום
אז הוא ירים
בוכה לא בוכה
וגם לי זה קרה.
אני מדברת על כל הזמן- כמעט כל היום.
-
את צודקת. גם אני נהגתי כך.
תנו חיוך, הכל לטובה!!!!
VIL
-
את לא ואת צודקת. אל תתני לאיש לומר לך מה נכון לגבי הילד שלך
-
תשמעי עדיין אין לי ילדים אבל אני לגמרי מסכימה איתך
מה גם שהמשחקים שהם משחקים לבד גם מפתחים אותם מבחינה קוגנטיבית וגופנית וכו' ככה שטוב שיש להם זמן עם עצמם לשחק, וזה לא 'בזבוז זמן' אלא הם מפתחים את עצמם תוך כדי משחק...
חוץ מזה מה זה 'אז מה אם תהיהה לך ילדה מפונקת?' ?! שיתמודדו עם זה הם
-
אני בגישה שלך לגמרי
-
תינוק לא צריך להיות כל היום על הידיים. נקודה! ושאף אחד לא יערער לך את הביטחון. הם רוצים להרים ולנשנש את הדסי סבבה, שלא ימציאו תירוצים שהיא צריכה ידיים!
-
מיכלי, את צודקת!
-
יופי, שמחה שאתן מסכימות איתי.
חשבתי שזאת גישה שלא כל אחת תקבל
יש שיאמרו שהגישה "פלצנית כזו"
-
חושבת כמוך.... אני בדעה של לתת לילד גם להעסיק את עצמו , אני מאמינה שזה מאוד מפתח אותם
-
מיכלי, אני איתך ב 100% ונהגתי ככה עם עומר ואיתי ותאמיני לי שאח"כ קוצרים את הפירות...
-
אני באותה דיעה כמוך
-
בידיוק כמוך!
ואצלי יש את אותה הבעיה גם.
אבל אצלי הם עושים את זה כי הם לא רואים את הילד על בסיס יומיומי. אז כשהם באים הוא אצליהם על הידים וזהו.
למרות שלילד נמאס כבר והוא רוצה לזחול ולצאת לריצפה הם בכוח מתחילים לטייל איתו על הידיים ועוד כל מיני דברים.
-
מיצי מאו
גם אצלי לא רואים את הדס על בסיס יום יומי
אני מבינה שרוצים לפנק
אבל יש זמן ויש זמן
הבעיה היא שאף אחד לא רוצה להתמודד עם הבכי כלומר להרים בבכי
כולם רוצים להרים כשהיא חייכנית ורוצה לשחק חחחח
בסדר אפשר להבין את הסבים והסבתות,
אני לא כועסת או משהו כזה
רק רציתי להבין אם אני היחידה או שבנות פה חושבות כמוני
ומסתבר שכן!