בנות סקר חשוב.... - הריון ולידה

בריאלי שלי בת שנתיים ו-8 ועדיין קשה לי "לשחרר" אותה,
עם כל זה שאני סומכת על ההורים שלי ושל בעלי.

אני גרה אצל אימא..אבל אני לא משאירה את שי-אל איתה כל הלילה אולי כמה שעות לא מסוגלת ליותר מיזה כרגע

הבת שלי כמעט בת שנה ואני לא מסוגלת להשאיר אותה בלילה עם ההורים, במהלך היום אין לי בעיה כמה שעות

אני עשיתי את זה פעמיים, השארתי אצל אמא שלי בגלל 2 סיבות..
1. אני רוצה שתיהיה חלוקה שווה בין הסבתות - אנחנו גרים כרגע בבית של ההורים של בעלי אז זה לא פייר שסבתא אחת תהיה איתו כל הזמן והשנייה בכלל לא..
2. סומכת על אמא שלי בעיניים עצומות ובפעמיים שהשארתי אותו אצלה הייתי תשושה גמורה אחרי לילה אחד שמרוב התשישות לא הצלחתי לקום אל התינוק, ממש בקושי אז ידעתי שבשביל תינוק עירני ומרוצה צריך גם אמא עירנית ומרוצה :)

למרות ש..לצערי הרב גם בשני הלילות האלו היה לי מאוד מאוד קשה לישון וקמתי כל 3 שעות "טבעי" להתקשר לראות מה שלומו..חח

אין סיכוי. לא בשלב הזה

הבת שלי בת 4.5 וישנה רק פעם אחת לפני כמה חודשים אצל סבתא שלה בלעדיי וגם זה היה מחוסר ברירה.
לעומת זה אחי שבנו בן שנתיים וחצי ישן כל המזן אצל הסבים שלו ואין לו בעיה עם זה.

בנתיים לא קרה ומקווה שלא יקרה

כשאוריקי נולד והיה בן חודש וחצי אישפזו אותי. אז זה היה ממש לא רצוני להשאיר אותו לא איתי. ובכיתי כל זמן האשפוז שאני אמא רעה (כל האחיות ניסו להרגיע אותי)
השנה פעם ראשונה "שלחתי" את אוריקי ל3 ימים לסבתא בחולון... כמובן שהצקתי לה כל 20 דקות בטלפון.
[

לא

לא ולא נראה לי שזה יקרה קשה לי מאוד..
למרות שאני מתה לצאת לאיזה שישי שבת לבד אני ובעלי אבל לא נראה לי עד שהיא תיהיה בת 18...
[/center]
]

אני שלשום השארתי את הקטנה שלי (בת כמעט 3 חודשים)
לישון אצל הורי
כי היה לי אירוע בדרום - רק ללילה אחד
אבל זה היה כי אין לי ברירה

בד"כ ככה- אני לא משאירה וגם לא מתכוונת להשאיר אם אין ברירה

אצלנו דווקא ליאן ישנה לעיתים אצל הוריי מגיל חודש בערך בלעדיי. אני לא הנקתי אותה לכן זו לא היתה בעיה מהבחינה הזו.
מלבד זאת - הרגשתי צורך מידי פעם להשלים שעות שינה כי היו לנו שנתיים לא פשוטות מהבחינה הזו.
גם כשנסענו לצימר אני ובעלי ליאן ישנה אצל הוריי.
הקשר בינהם היום הוא קשר מאוד קרוב ומיוחד, כנראה בעיקר בעקבות הזמן איכות הזה שהיה להם כשהיתה פיצית.

אני סומכת על אמא שלי המדהימה בעיניים עצומות, אנחנו מאוד קרובות, שתינו טיפוסים מאוד חמים ומפנקים, וליאן מאוד נהנית אצלם.
[

עדיין לא, אבל בעוד כמה חודשים אני רוצה לנסוע ל-2 לילות לצימר בצפון עם בעלי.
אני מרגישה שחלק מהזוגיות שלנו דורש תחזוק רציני... עד לפני חודשיים בר הייתה הולכת לישון ממש מאוחר והיינו גמורים כל כך שלא נשאר כוח להשקיע בזוגיות כמו פעם.
בעלי לא מבין על מה אני מדברת, לדעתו הכל אותו דבר...

אני לא מסוגלת
למרות כל הלימודים והשעות המטורפות שאני חוזרת

מקסימום זה לבייביסיטר
אבל לא לישון שם - אני צריכה את הבייבי שלי לידי

אצלי במצב שונה:

אצל הסבים והסבתות יצא שהשארתי פעמיים, במצבי חוסר ברירה, וכמובן שהייתי נודניקית, קרציה ומה לא...

לעומת זאת- אצל המטפלת שלהם, שהיתה איתם מגיל 0, אני משאירה חופשיייייייי ובכיף... סומכת עליה כאילו אני מטפלת בהם.. ככה יוצא לנו גם לחיות קצת...

לא!

אני חושבת שהשאלה שלך מאוד כוללנית כי יש להשאיר כי בא לי לישון טוב ויש להשאיר כי בא לי לנסוע לסופ"ש ויש להשאיר כי לא היתה ברירה אחרת.

כי בא לי לישון טוב בחיים לא השארתי
כי בא לי לנסוע לסופ"ש השארתי פעם אחת ואוי לי הלב שלי נשבר קשות
כי לא היתה ברירה אחרת - כעיקרון אושפזתי אחרי תאונת דרכים בהריון האחרון ולהב העדיפה לישון אצל אמא שלי ולא עם בעלי בבית