סתם בא לי לספר מה קורה איתי בימים האחרונים.
אז כפי שרובכן יודעות, רשמית התאהבתי בבובה המקסימה שלי.
נכון שאני אמורה להינות מהזמן שהיא ישנה ולנוח גם, או סתם לקחת זמן לעצמי, אבל אני כבר מתה שיגיע הרגע שהיא תהיה ערה יותר זמן, תחייך, תסתכל עליי וכו'.
הדיכי שהיה לי אחרי הלידה עבר, ואני כבר קצת יותר יוצאת החוצה.
מה שכן, הדירה שלנו עושה לי מצב רוח רע, כנראה בגלל שאני כבר לא מרגישה בה כמו בבית, אלא יותר כמו מחסן.
החדר שלנו עמוס- אי אפשר כמעט לעבור בו, כי גם המיטה וגם השידה והרבה פעמים גם העגלה עומדים בו, וממש ממש צפוף שם.
בקיצור יש לנו עוד שנה עד שנעבור לדירה החדשה ואני לא ממש יודעת איך אשרוד את השנה הזו.
אתמול החלטתי שאני אבקש מבעלי להסיע אותי לחמותי בדרך לעבודה, ולא, לא בגלל שאני חברה כזאת טובה של חמותי, אלא בגלל שאני וגיסתי חברות טובות ומשעמם לי בבית.
אז אתמול גיליתי שיש לנו סבתא היסטרית ברמות!!!
אמילי רק מצייצת מתוך שינה, זהו, היא מחליטה שאמילי רעבה, או משהו מפריע לה, והיא ישר מרימה אותה על הידיים.
ולי כמובן לא נעים להגיד כלום, ואני יודעת שיש לה כוונות טובות, עד שהגענו אתמול למצב של התקף גזים בבית של חמותי, ואלוהים ישמור, נראה לי היא איבדה כמה שנים טובות מהחיים שלה, ואני למדתי שאני יותר לא באה עם הילדה ליותר משעה-שעתיים אליהם הביתה.
זהו, אני נורא שמחה שהדיכי של ההתחלה מאחורי, כי זאת תקופה לא נעימה בכלל,
ואני מזה מחכה כבר למפגש בעוד 3 שבועות.. אני סוף סוף אוכל להגיע למפגש!!!