היי בנות,
היינו ביום ראשון בבוקר בהערכה של אורי, אבל לא הספקתי לעדכן כי ברגע שחזרנו משם הוא העלה חום, דלקת גרון, אלה הצטרפה אליו יום אחרי והייתה לי חגיגה.
אז הגענו למיט"ר היה שם צוות שכלל פיזיותרפיסטית, מרפאה בעיסוק, ומנהלת המרכז.
הם ביקשו ממנו לקפוץ בתוך חישוקים, למסור כדור ולתפוס, לטפס על סולם, לבנות מגדל מקוביות, להשחיל, להרכיב פזל של צורות, ועוד כל מיני.
לאחר כל זה הן אמרו שאורי נבון מאוד (דהההה) ושיש מקום להזמין אותו למפגשים של ריפוי בעיסוק.
למשל היא נתנה דוגמא שאם אומרים לו לבנות מגדל הוא מתקשה אבל אם יגידו לו לשים שלוש קוביות אחת על השניה לא תהיה לו בעיה. כאילו יש לו בעיה במאקרו.
הוא לא אוהב נגיד לשבת לבנות בלגו.
אבל הוא יכול לשחק עם אלה זיכרון.
הוא לא יושב לבד עם עצמו לשחק, אבל מסוגל לעמוד בעולם הדמיון של אלה ולשחק איתה באבא ואמא או בכל דבר אחר.
הוא לא מתחיל במשהו שהוא לא בטוח שהוא טוב בו.
הוא בכלל לא פונה לזה.
הוא מאוד מודע למתרחש סביבו וכל שינוי הכי קטן הוא שם לב, אתמול הוא שאל אותי למה יניב לקח את האופל ולא את הסובארו...
הן מאוד התפעלו מהעובדה שהוא מתלבש ומתפשט לבד,
ושהוא מאוד עצמאי (פעם אחת פספס פיפי בלילה, הוריד לעצמו מכנסיים ותחתונים לקח מהארון חולצה ארוכה והלביש אותה על הרגליים... זה היה ממש קורע...אה ושם את התחתונים הרטובים והמכנסיים בכביסה..)
הן ממליצות למקד אותו יותר, לשבת איתו על פזלים קטנים ולתת לו להצליח כדי שירצה עוד,
הן לא דיברו על בעיית קשב או משהו בסגנון...
הקטע הוא שהוא היה חולה (בדיעבד אני מבינה שהוא פיתח מחלה כי רק אחרי זה עלה לו החום, אבל הוא היה מאוד לא הוא עצמו- אני חשבתי שהוא מתבייש למרות שזה לא מתאים לו...)
אבל אני יוצאת מנקודת הנחה שרפוי בעיסוק יכול רק לתרום לו אז למה לא?
אה, ואדר עומדת!!!
[
[