חייבת לספר לכן.... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • בשבת של חול המועד סוכות אני ובעלי,אחי ואישתו,אמא שלי ואחותי אצל סבתא שלי בסוכה... אמא שלי מתקשרת אלי ערב שבת ואומרת לי:"תבואי אלי,אני צריכה עזרה בבישולים"....אמרתי לה:"מה צריך לעשות?" היא אמרה לי:"דגים,מרק,שווארמה" ואז היא הוסיפה ואמרה:"דיברתי גם עם מיכל (-אישתו של אחי) ונראה מה היא תחליט לעשות ואז את תעשי משהו אחר... אחרי שנייה שניתקתי את השיחה עם אמא שלי גיסתי מתקשרת ואומרת שאמא שלי אמרה לה שהיא סיימה לבשל ואם היא יכולה לעזור לה בקינוחים(-רצה להביא לה את הדבר הקל) ושהיא תעשה כדורי שוקולד..... התקשרתי לאמא שלי ואמרתי לה שאני יעשה קובה וקרונפלקס מצופה בשוקולד. לפני שבת התקשרתי לאחותי הקטנה ואז היא אומרת לי:"למה לא באת לעזור לאמא?" ואני כזה:"
16 תגובות
עמוד 1
  • לא יודעת מה להגיד לך חוץ מלשלוח
  • עצוב וכואב לשמוע שיש אמהות כאלה....
  • אין על בעלי, חמי וחמתי!!! אין!!!!!

    והקטע זה שלפני חודשיים בערך אני ואמא שלי סיימנו ריב שבו לא דיברנו חודשיים!!! עד שאני באתי וביקשתי ממנה סליחה (זה היה לפני יום כיפור) ואני בכלל לא הייתי אשמה ולא הייתי צריכה לבקש סליחה,אלא אמא שלי!!! אבל בגלל שהיה יום כיפור.....

    אבל עכשיו-אני לא מתכוונת לבקש סליחה. די,זה כבר נמאס,עובר כל גבול ואני לא כבשה שחורה שלה! כשהיא הייתה רוצה שאני יעשה לה קובנה לשבת הייתי עושה לה בכיף בלי להגיד כלום.....ויאללה נמאס לי!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • אוי מאמי...
  • אוף למה למה?????????????????????שמחה בשבילך שיש לך לפחות חמה טובה

  • זה פשוט עצוב שככה ההתנהגות של אמא שלך ויש לה העדפות, זה קרע לי את הלב!

  • advali- כן יש לי תאומים...

    היא לא ניסתה ליצור איתי קשר.בכלל. בשמחת תורה היא באה לבית כנסת שאני הייתי שם,היא ראתה אותי ואפילו לא באה להגיד לי שלום,כלום!!!! לא התקרבה לאיזור שלי!!!

    אבל אני רוצה לעדכן אותך במשהו- גם אחרי שאלד מתאים לאמא שלי להגיד שהיא לא רוצה לבוא ולהגיד ככה:"למה אני אמא שלה שהיא לא קראה לי חדר לידה...", "למה אני אמא שלה שהיא לא דיברה איתי עד עכשיו" (-וזה באשמתה לא באשמתי), "למה אני אמא שלה שהיא אמרה לי שהיא בהריון?" (-איך את רוצה שאני אגיד לך ואנחנו לא מדברות??

    אני ובעלי לא רצינו לספר על התאומים וגם לא על ההריון עד שיראו אותו...אבל מרוב שאני אוהבת את חמי וחמתי והם היו אצלנו ביום חמישי ושאלו מה קורה לגבי התרחבות המשפחה אז פשוט סיפרנו להם...על ההריון,על התאומים ולא רק זה-שאחת מהתאומים זו בת!! איך הם היו שמחים! (-יש להם 3 נכדים) ושמחו שאני היורשת של התאומים....וכשהלכנו אליהם מוצאי שבת דאגו שאני אשתה,אוכל,אמרו לבעלי לשמור עלי (-כפרה עליו איך הוא שומר עלי!!!), אמרו לי להיזהר כשירדנו במדרגות.....פשוט דאגו! מה שאמא שלי לא עושה!

  • וואי אני בהלםםםם!!
    לא ידעתי שזה עד כדי כך חמור....

    תראי אין לי הרבה מה להגיד לך על אמא שלך, זה מזעזע, תמיד היו לי שיחות על אנשים כאלה שאני לא מבינה איך הורה יכול להתנהג בצורה כזאת לילדים שלו, לדם שלו, הילדים זה החיים שלנו מה יותר מזה?!!

    אבל לא סתם הקב"ה שלח לך את חמך חמתך ובעלך שנשמע כל כך מקסים מהסיפורים שלך.. ובנוסף להכל גם תאומים!! אני זוכרת איך שספרת שעד שנהיית טהורה כל פעם מקווה בתחילת הנישואין (זו היית את נכון?
  • נטלי,
    יש אימהות כאלו,את צודקת!
    זאת פשוט עובדה.

    תמיד אפשר לחשוב כאילו אנחנו מגזימות,רגישות מידי,אבל זה לא-נכון!!!!!!!!!!!!
    אני מאמינה לכל-מילה ומילה שלך!

    יש חמות כאלו,יש אימהות כאלו..
    ואני סופר מחזיקה מבנות כאן,שכאובות על היחס-המבזה,שהן מקבלות מאימן.
    כי הכי קל זה לקטר על החמות....

    ישנן אימהות,שעושות עוול וזאת עובדה! מפלות ואני רואה את החוסר-רגישות הזאת האמת,הרבה יותר בדור של האימהות שלנו..
    כי אנחנו אימהות מסוג-שונה,עם המון רגישות ומודעות לילדינו והם מרוויחים את זה בענק!

    עצתי לך יקירה,תיראי את עצמך,כאילו קיבלת מתנה במצב-הקיים,את תהיי אמא מדהימה לילדייך..וכל-העוול שאימך עושה,אז את תנהגי הפוך ממנה!

    גם אצלי,אימי מעריצה ומטפחת את 2 אחיותיי הקרייריסטיות...שדואגות לשמר אותה.
    הן יוצאות מלא לחוגים,לחו"ל וכו' וכו'...והילדים זקוקים להן,רואים זאת.

    להגיד לך מה אני מרוויחה מהמצב? יותר שעות עם נעמה וזה רק רווח..
    להוציא מעצמי כוחות של רוגע וטוב לנעמה וזה מה שילד צריך!

    כי שמתי-לב,שישנן נשים,שמכורות לעזרה מאימהותיהן..ואז הן מרשות לעצמן לא להיות סבלניות לילדיהם..כי הן מעמיסות על עצמן יותר מידי...(חוגים,קריירה וכו'),במקום להעריך כל-רגע של עזרה ורק לשמוח,כשהן עם ילדיהן...

    ברור,שישנן גם נשים-נבונות,שמקבלות עזרה מאימהותיהן והן גם מקסימות לילדיהן...

    יש הכל מכל..

    מה שאני רוצה לומר זה,שלאו-דווקא,סבתא,שמלכתחילה מפלה בין ילדיה,היא גם הסבתא-האידיאלית לנכדיה,כי לא-תמיד יש לה סבלנות ורוגע לכולם...ואז הילדים "המועדפים" חשים זאת גם...ולאו-דווקא אוהבים זאת...


  • בנות!! אתן כ"כ מרגשות אותי עם התמיכה,ההבנה והאהבה שלכן עד דמעות!! אני קוראת את התגובות שלכן ודומעת!

    יש לי חמה וחם מ-ק-ס-י-מי-ם! יש לי בעל מפרגן,תומך,אוהב,מקסים,מעניק,מתחשב שכל כולו וכל עניינו זה אני!!!! ואני שמחה ומודה לה' כל יום על שהכיר לי את בעלי,נשמתי,אהבתי וחיי!!!

    בקשר לאמא שלי-זה כואב,עצוב,מעצבן,מעיק...כי אתן יודעות-אמא.............
    וכשהיינו שבת כולם ביחד (אחי,אישתו,אני ובעלי) ראיתי את אמא שלי שולחת נשיקה באוויר לגיסתי וכשאמא שלי קלטה שראיתי את זה אחרי 30 שניות היא קוראת לי ושולחת גם לי נשיקה ואני חושבת לעצמי:"עדיף שלא היית שולחת. זה כזה צביעות"

    אבל שוב,עם כל הקושי והעוגמת נפש הדבר שאני הכי שמחה בו,מאמינה,בוטחת בו,אוהבת הכי בעולם-בעלי! הוא כל כולי!! ובאמת באמת שזכיתי בבחור נדיר ומיוחד!!
  • וואי כל כך עצוב לי לשמוע...
    אני לא יודעת איך אני הייתי מגיבה ומתמודדת עם דבר כזה שאמא תשלח נשיקה לגיסה ולא לבת שלה..
  • אחרי שחודשים לא דיברנו ובאתי לבקש ממנה סליחה (-ולא שזה היה אשמתי) אמרתי לעצמי שאני פשוט אשמור על מצב סטטי,לא יותר מידי... ובאמת לא שהיה איזה משהו מיוחד......

    בעלי אוהב יותר להיות שבתות בבית...איתי לבד... ולפעמים אני מרגישה כאילו אני "גוזלת ממנו" את חמתו...ושלפעמים אי אפשר ללכת שבת לחמתו וזה לא כ"כ נעים לי...למרות שהוא אמר לי על הנושא:"את צודקת ב-100%, מי שפוגע בך ככה אני לא רוצה להיות אצלו,וחוץ מזה שאני מעדיף להיות איתך לבד בבית. רק שנינו. חוץ ממך אני לא צריך יותר כלום-יש לי הכל" אבל זה עדיין לפעמים לא הכי נעים לי....אחותו מספרת שהיא הולכת שבת לחמתה והוא כאילו לא יכול ללכת.... (-ככה אני מרגישה)
  • אומר לך את האמת...
    לגברים ישנו חוש-פנימי...

    בעלך בפנים יודע,שאת התמיכה הוא צריך לתת לך,כי אין אותה באופן-טיבעי מאימך...

    ואתם מרוויחים לבנות משפחה לתיפארת,שבה ההורים אוהבים ומעניקים לילדיהם.

    בעלי,שותף-מלא שלי עם נעמה מהרגע-הראשון...לטיפול,תמיכה,סיוע...
    הוא הכי מדהים בעולם,חמסה...כי הוא יודע,שזה בגדול אני והוא ביחד...
    אין לי עזרה-צמודה...אבל יש לנו את ההיזדמנות לבנות משפחה-גרעינית מלוכדת וזה החשוב!

    אז אני הרבה פעמים חושבת,שאושריי וטוב לי ואני שמחה בחלקי עם המצב-הזה...ברוך-השם.

    אני מכירה מישהי בעלת 2 ילדים,עם הורים ומישפחה פשוט נדירים,היא מקבלת הכלל,ריגשית,חומרית...ההורים שלה מלאכים פשוט..
    היא גרושה פעמיים,יוצאת עם גברים...ת'כלס,היא לא-זקוקה לבנות משפחה משל עצמה,עם כל העזרה שהיא מקבלת, כי ברור,שבכל זוגיות, גם הכי טובה בעולם ישנם חילוקי-דעות ורגעים לא-קלים, אז היא פשוט העדיפה לפרק את הנישואין,בשביל לקבל באופן-צמוד את העזרה מהוריה,שעוזרים לה ברמות,שלא משתוות לאף בעל, גם זה שהכי עוזר בעולם.
    אולי זה דחק את בעליה החוצה?! אין-לדעת....

    אחיה רווק,שחי עם ההורים..

    אולי הוריה,הטביעו אותם עם יותר מידי דבש ולכן אין בהם את הכוחות לבנות לעצמם מישפחה ניפרדת??? אין-לדעת...

    מה שכן,בעיני תמיד עדיף במצבים שכאלו מערכת-זוגית...
    אם את שואלת אותי מה עדיף? אמא או בעל תומך..אז זה ברור לי שעדיף בעל תומך..

    וכן,ברור,שהייתי רוצה לחיות בעולם אידיאלי,שבו כולם חיים בהרמוניה זה עם זה...
    שהאם חכמה ותומכת באיזון בשביל שלום-בית וחיזוק-הזוגיות...

    אבל,שתינו נהיה כאלו,מבטיחה לך!!!!!!!!!!!


  • איזה חמודים, זה כל כך יפה לראות את ההתחשבות הזו אחד בשני...

    תלכו לאמא שלו ותהיו בבית, גם בעלי הכי אוהב להיות רק איתי בבית,
    אז לא נורא, חמתך ובית.
    לא נראה לי שבוער לו להגיע לאמא שלך...

  • advali- גם לי לא נראה שבוער לו לבוא לאמא שלי...אבל את יודעת...הרגשה כזו שלך... ולחמתי אי אפשר ללכת כי הם משפצים ממש את הבית ובינתיים הם גרים אצל אמא של חמי...ככה שעד להודעה חדשה-אנחנו רק בבית והאמת? שאני נהנת עם בעלי מכל רגעע!! אני לא מבינה איך הזמן עףף כ"כ מהרר!!

    מרווה- אני יודעת,מאמינה,ובטוחה שבעלי ילווה אותי והיה איתי תמיד בכל מצב,צורה ודרך...ואת צודקת...עוד לא הגיעו התאומים ואנחנו מרגישים מלוכדים,מאוחדים, שביחד אנחנו חומה שאי אפשר לפרוץ,אנחנו יכולים להבין אחד את השני רק ממבט בעיניים... (-אני נשואה 8 חודשים וסה"כ מכירה את בעלי שנה אחת). כמו שאמרת-אנחנו מרגישים משפחה גרעינית מלוכדת,חזקה ויציבה! זה הכי חשוב... אם היו שואלים גם אותי מה אני מעדיפה-אמא או בעל תומך- אז ברור שבעל תומך! ועוד בעלי!
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה