כאשר התינוק בוכה, זה הזמן להפעיל את אסטרטגיית S.L.O.W - שתדרוש שניות אחדות בלבד. עיצרו (Stop), הבכי הוא שפתו של התינוק. חכו רגע והתרכזו. הקשיבו (Listen) - רגע זה של היסוס אין פירושו כי אתם מניחים לתינוק לבכות, הוא נועד להקשיב למה שהתינוק אומר. התבוננו (Observe) - בידקו מה אומרת שפת גופו של התינוק, מה קורה בסביבה, קולות הבית, הרעשים, הטמפרטורה, מה קרה רגע לפני שהתינוק "אמר" משהו? הסיקו (What's up) - אם תצרפו הכל יחד, מה ששמעתם, ראיתם, כמו גם את השלב שבו נמצא התינוק בשגרת יומו - תוכלו להבין מה הוא מנסה לומר.
- זיכרו כי תינוקכם צריך לפתח את ה"קול" שלו. שורשיו של כושר הביטוי מונחים בתקופת הינקות המוקדמת, כשהתינוקות מתחילים לראשונה "לשוחח" איתנו באמצעות גרגוריהם ובכיים. אם תמיד האם תרים את תינוקה אל השד או תתחב לו מוצץ, היא סותמת את פיו ומשתיקה אותו ובכך מלמדת אותו שלא לבקש עזרה, ומונעת ממנו להיות בעל קול משלו.
- יש לטפח את מיומנות ההרגעה העצמית של התינוק. תינוקות נולדים עם כלים להרגעה עצמית: בכי ורפלקס מציצה. תפקידנו לעזור להם ללמוד כיצד להשתמש בהם. אם נמהר מדי לגשת אליהם - הם יאבדו יכולת זו.
הכי קרוב לאמא. לכל תינוק דפוסי שינה אישיים משלו והוא חווה אחרת את תהליך השינה. אך ביסוד, גם שינת התינוקות, בדומה לשינת המבוגרים, מתאפיינת במחזוריות.
בחודשי החיים הראשונים מדובר בדרך כלל במחזורים הנמשכים בין שלוש לחמש שעות ומפוזרים על פני כל שעות היממה, ולכן גם נפוצות התעוררויות ליליות תכופות. המחזורים עצמם נחלקים גם הם לשלבים של שינה פעילה ולשלבי שקט, המשתנים בחלוקתם מתינוק לתינוק.
התינוקות הרכים יכולים וצריכים לאכול גם באמצע הלילה. אולם, ככול שהם גדלים חשוב להרגילם לדפוסי אכילה הדומים לאלה של המבוגרים, המקפידים להעניק מנוחה לילית למערכת העיכול.
כך, הגדלה מודרגת של מספר השעות בהן התינוק שקוע בשינה לילית רצופה מאפשרת גם למערכת העיכול מנוחה רצויה. לכן, רצוי מאוד לנסות עד גיל שנה לגמול את התינוק ממנהגי אכילה באמצע הלילה, גם כדי לשמור על בריאות שיניו הקטנות.
http://www.karusela.co.il/posts/katavot/82/284-%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-----------------------------------------------------------------------------------------------------
טוב, אספתי קצת "מידע" מקצועי... אבל תכלס, מתוך הניסיון שלי.... קבלי:
כל תינוק הוא שונה- תזהי מיהי הדסי ואיזה טיפוס היא... את כבר הבנת שע"פ טרייסי הוג- ארי היה תינוק מלאך... סבבה אבל זה לא מספיק! היתה גם הקניית הרגלי שינה מאוד ברורה.
אני כן בעד האכלת חלום בגילה שלה!
אני בעד שתזיזי את זמן הגלולה אחורה! בתור מי שלקחה סרזט- ושאלתי את אמאשלי (אחות במח' נשים)- את יכולה להזיז אחרוה ולחזור להקפיד על השעה החדשה!
אני לא אמא מתעללת, אבל עד היום ומאז שהוא בגיל של הדסי, כן חיכיתי ולא רצתי לארי על כל בכי... נכון, כשזה קורה בלילה את גם ככה מתעוררת, נהיית דרוכה וקשובה אבל יש הבדל משמעותי אם את לא קמה מהמיטה...
אני רוצה לחדד את עיניין השינה של ארי כי אולי הצגתי את הדברים כמו חלום וורוד- כן, ארי היה ישן לילה שלם- בין 10 ל-12 שעות אבל שימי לב- זה לא אומר שלא התעורר בלילה, זה רק אומר שלא התעורר לאכול!!!!!
כן היו יקיצות- בעיקר, כך למדתי לזהות, בזמני המחזוריות של השינה, התעורר, הבין שאין מוצץ, בכה- בלי מילים- הכנסתי מוצץ וכד'.
בהמשך- לימדתי אותו לקחת לבד מוצץ (שנה) ועוד נגיע לזה...
תראי מיכלי- את אמא מדהימה- יש לך אינסטינקטים מעולים- תסמכי על עצמך- אל תהיי קשה עם עצמך- בעלך מדהים- ועם כל העיצות והספרים והלוחשות או הצועקות שבעולם, את ורק את מכירה/לומדת להכיר את הדסי הכי טוב. לדעתי, לא קורה כלום אם "שוברים" שגרה או עושים דברים "לא נכונים" (כי אין דבר כזההההההה) מידי פעם- בעיקר אם האמא מרגישה שהיא מגיעה למצב של "מים עד נפש"- מה את חושבת???!?!? שלא שמתי את ארי במיטה איתי (אחרי שדני קם או אם ישן בסלון או עם כרית מיוחדת בינינו) רק בשביל ששנינו נישן יותר טוב? אין מה לעשות, לפעמים צריך להתגמש- כי אם את מותשת ועייפה ועצובה- זה הכי הכי גרוע להדסי יותר מכל דבר אחר....
אז כרגע- תעשי מה שאת יכולה והבנת שמתאים לך כדי שגם יקנה לך שינה יותר טובה וגם יהיה טוב להדסי. שום דבר שתעשי עכשיו, לא ישפיע בצורה קריטית על אחר כך! הכל עניין של הרגל.
בילבלתי לך ת'מוח? או שהצלחתי להעביר את דעתי?