רעיה יפתי. התכוונתי לבנות מהזמן של ההפריה שלי. אם אני לא טועה אנחנו הכרנו בשלב שכבר לא ניסיתי. כשהייתי כאן לתמוך בבנות,בתקופה של פשושה וסמיילי (מה איתה אגב???)
אפוש , עכשיו בדיעבד, אני חושבת שאין מה לקנא בבנות האלו שנכנסות בקלילות להריון. למרות כל מה שאנחנו עוברות ועברנו, זה איזשהו שיעור לחיים. פתאום את יודעת להעריך את הדברים שנראים לאחרים הכי מובן מאליו. זה גם כל כך מקרב בין בני הזוג, זו מטרה משותפת שאת הדרך אתם חייבים לעבור יחד.את הנפילות. את השמחות.
אלו גם ילדים מיוחדים-את תיראי! אני תמיד אומרת שלנסיך המהמם שלי הייתי מחכה גם 10 שנים ולא הייתי רוצה משהו אחר גם אם היו מוותרים לי על כל "ההרפתקאה" הזו של טיפולי פוריות! נשבעת לך !!! אלו ילדים מיוחדים. אני עד היום מסתכלת על אורי כשהוא יישן והדמעות פשוט זולגות מאהבה והתרגשות.
הכל מתגמד בסוף, אחרי שתזכי להחזיק את הנסיך או הנסיכה שלך, הכל יראה כחלום רחוק. והכל ייראה הכי נכון בעולם. גם הדרך שלפני.
אורי ונועם שלי... אהבת חיי !!! אמא אוהבת אתכם הכי בעולם !!!
שלכן באהבה, מורן......
המייל שלי לכל המעוניינות :
[email protected]