-
אין לי פיתרון, אצלי הם לא הורגלו לידיים בכלל, פיזית לא יכולתי לתת לזה לקרות ומגיל חודש בערך הם כבר נרדמו לבד.
אבל רק רציתי לחזק אותך, זה נכון שהיא קטנה, אבל עדיף מעכשיו להרגיל אותה להרדם לבד, יעזור מאוד בעתיד!!!!
בהצלחה מאמי!
-
נכון שהם קטנים הם צריכים הרבה חום וידיים , אבל אני רוצה להגיד לך שזה גם עניין של אופי . הקטנטנים האלה נולדים עם אופי ! הבן הגדול שלי היה נרדם רק על הידיים עד גיל שנה ו.. בעצם עד היום ( כמעט בן 3 ) הוא לא נרדם לבד - אני צריכה לשבת לידו עד שירדם ואווי לי לצאת מהחדר
-
אני לא יודעת לענות לך לגבי ידים כי אני קצת בכיוון אחר לגמריי
אבל אני חוזרת ומרגיעה לגבי:
"זה היה הפחד הכי גדול שלי, שהיא לא תדע להרדים את עצמה."
(ככה עושים תינוקות לפי ספר. אוהבת תינוק לפי ספר, קבלי מה רשום בספר:)
אין חובה לצפות מתינוק להרדים את עצמו עד גיל 5 חודשים.
אם יוצא לה אז וואלה יופי, אם לא אז זה אשמת ההורמונים שאין לה עדיין.
מה הלחץ???
-
ובקשר למה שויקי אמרה "פיזית לא יכולתי לתת לזה לקרות" זה גם נכון בד"כ הילד הראשון הוא "בעייתי" כי עם השני / שלישי לאימא כבר אין את היכולת הזאת לסחוב אותו כל היום על הידיים כי צריך לטפל גם בילדים אחרים ,
סתם חומר למחשבה
-
האמת שאני הצלחתי להרגיל אותה לא להיות על הידיים כל היום ואני ממש גאה בעצמי
היא הרבה משחקת עם עצמה במיטה ובאונב'
ואני לא מפריעה לה במשחקים- מסתכלת , מדברת איתה כשהיא מתחילה לקטר או משנה לה משחק- והיא שוב חוזרת ומשחקת עם עצמה.
לכל מי שרצה להרים אותה- אפשר לומר שדי עשיתי פרצופים והסברתי את העינין ואנשים הבינו (או שלא הבינו והתעצבנו מאחורי הגב) אבל לא היה אכפת לי כי בסופו של דבר זאת הילדה שלי ואני צריכה להתמודד איתה אח"כ בבית
אז עצה שלי
בשעת משחק כשהיא אחרי אוכל, הוחלפה ובעינין
שימי אותה באונב' שתבהה בצעצועים
דברי איתה, ותסתכלי עליה. ותיהיי בשקט... מתחילה לקטר קצת, שוב תדברי איתה, תראי לה את הצעצוצים...
לא להרים אותה אלא אם כן היא בוכה או שאת חייבת להרים אותה
אבל נניח לא להרים אותה כי סתם בא לי לתת לה נשיקה
אפשר גם לתת נשיקה כשאת שוכבת לידה...
אם יש משפחה שרוצה כל הזמן להרים (כמו אצלי לדוגמא)
להסביר את העינין- את הגישה שלך של למה לא ותבקשי שיכבדו את זה
אצלי אחרי כמה זמן היא התרגלה לעינין והיא בוכה כשמרימים אותה סתם
ממש ככה. אם נניח היא משחקת עם מה שיש לה בעגלה ואבא שלי מרים אותה- היא בוכה! היא לא רוצה. וגם אנחנו. אם אני ובעלי נרים אותה והיא עסוקה במשהו- היא תבכה! יענו "מה אתם מפריעים לי? "
לגבי ההרדמה
זה באמת עינין של אופי
אבל מאד קשור להרגל
איך אתם מרדימים אותה בד"כ.
מנדנדים? הולכים ? קופצים על כדור?
אני מהתחלה מהתחלה מהתחלה לא רציתי להשתעבד לכל הנדנודים האלה
אמרתי לעצמי שבטוח יש דרכים אחרות להרדים שגם היא עם חום ואהבה ולא סתם לשים במיטה וללכת
אז בהתחלה היא היתה נרדמת אחרי האכלה בגרעפס...
אח"כ בעלי היא מחזיק אותה והיתה נרדמת עליו- הוא רצה לנדנד. אמרתי לו "לא! מה תעשה שהיא תיהיה בת שנה? גם תנדנד????"
וכל פעם ההחזקה הייתה קצרה וקצרה
כי העדפנו שהיא תרדם במיטה ולא עלינו.
וזה גם ידוע שילד נרדם במיטה שלו ישן יותר זמן מאשר ילד שיעבירו אותו באמצע השינה.
טוב יש את עינין הקשירות שאצלי מאד הלך
יש את עינין הלהיות לידה וללחוש ששש..ששש...ששש.. ולא לצאת מהחדר עד שהיא נרדמת עמוק....
ולא לרוץ על כל פיפס.
כי יכול להיות שזה סתם קולות והיא תחזור לישון שוב (כמו שקורה אצלי ב 2 בלילה ואני עוד לא קמה והיא כבר נרדמת)
בכל אופן צריך להיות עקבי וכמובן סבלנות....
אם החלטת שאת מרדימה אותה בדרך מסויימת אז עד הסוף!
לי מאד עזר ה " לחישה טפיחה" עשיתי אותו במשך כמה שבועות
שברגע הזה, בגיל הזה - היא כבר נרדמת לבד
אני בכלל במיטה שלי אומרת ששש...ששש... כמה דקות...מרחוק וזהו....
בקיצור- לא כל שיטה עובדת אצל כל הילדים
צריך לגלות מה הכי מתאים לכם
וכמובן להיות עקבים
שאת ובעלך תעשו את אותו הדבר.
-
וואי, זה יעבור אבל אוריאל היה ילד ידיים עד גיל שנה וחצי
-
אני עדיין לא כ"כ מבינה בזה
אבל אולי תמשכי אותה עוד קצת ערה ככה היא תהיה ממש עייפה ותרדם לך יותר מהר במיטה?
-----------------------
בעזרת ה' נעשה ונצליח :)
-
אודליה
לדעתי זאת טעות
אז היא תיהיה עייפה יותר ואז יש כאלה תינוקות שהם יותר נמרצים כשהם עברו את חלון העייפות (כמו מבוגרים למשל) או שייקח לה יותר זמן להרדם!
אני חושבת שלא כדאי!
-
טוב, אז טיפ אחד כן לקחתי מכל זה-
אני חשבתי שגם אם שמים במיטה ונשארים לידה הרבה זמן (עד שהיא נרדמת) אז זה גם הופך לסוג של תלות כמו שכתבה שירה שהבן שלה לא נתן לה לצאת מהחדר עד שהוא נרדם.
אני כן נשארת לידה, ואני כן עושה את שיטת ה"ששש...." עם טפיחות (זה עוד מהלימודים אני יודעת), אבל זה לא תמיד עוזר.
גם מאז שהיא קצת מסכימה לקחת מוצץ אז כשהוא אצלה היא בשקט וכנעט נרדמת, ואז הוא נופל והיא מתחילה לבכות.. זאת הסיבה שאני שונאת מוצצים.
לגבי הסבתות- אצלי הרגשת ה"לא נעים להעיר להם" מנצחת לצערי, כי הן גם ככה רואות אותה פעם ב... אז לא לתת להן להחזיק קצת??
אז קצת זה בסדר, אבל אם יהיה הרבה אז אני אתחיל להעיר, אין ברירה.
לגבי אוניברסיטה ושות' עוד מוקדם, היא לא מבינה כלום..
עוד קצת ואז אני מקווה שזה יעסיק אותה לפחות לכמה דקות..
בנתיים קנינו מובייל, שעושה גם בחושך אורות על התקרה, רק שבעלי עדיין לא מצא זמן (וסוללות) כדי להתקין אותו...
נקווה שגם זה יהיה נחמד.
תודה לכל העונות
-
זה בסדר להחזיק על הידיים בשביל חום אהבה וקצת הרגעה אבל ממש לא 24 שעות!
ברגע שאת שמה אותה במיטה אחרי שהחזקת אותה על הידיים והיא מתחילה לבכות..
תני לה מוצץ ושמיכה, אם היא ממשיכה לבכות ואת מרימה אותה שוב
כאן את עושה את הטעות כי פה את מרגילה אותה שאם היא בוכה את מרימה!
אז היא תבכה קצת מי שלא בוכה לא גודל!
לא להלחץ היא תבכה והיא תרדם לבד בסוף!!!
-
אבל אחותי היא כתבה לך בפירוש
שהוא נרדם רק על הידיים
ולכן היא נשארה איתו בחדר!
זה שונה מאד
מלהרדים אותו במיטה ואז לא בטוח שתצטרכי להשאר איתו בחדר- כמוני!
-
אין אין
אצל נטלי הכל ורוד
אני מתה עליך! ועל האנטי לחץ שלך!
זה מרגיע!
-
למדתי את זה מהדה בסטיות- הזקנות המרוקאיות
-
בריאל הייתה נרדמת רק בידיים עד גיל 8-9 חוד' ופשוט
ביום אחד החלטתי לעשות לזה