כך קיבלתי את התואר החשוב בחיי/ סיפור הלידה שלי - הריון ולידה

וואווווו רק מהכותרת התחלתי לבכות! לא מאמינה!
אין ממש פרטים לספר ויחד עם זאת זה כל כך הרבה.
ביום שלישי הגעתי למיון יולדות לביקורת- כך סוכם שבוע קודם בטרום ניתוח.
קבענו שאם תתפתח לידה טבעית (תאומים שבוע 38) נזרום איתה ובמידה ולא- אכנס לניתוח ביום חמישי 10.11. בבדיקה במיון הכל היה תקין, פתיחה 1 ס״מ ו 80% מחיקה.
שוב שאלו אותי אם אני עדיין רוצה ניתוח או להמתין עוד קצת ללידה טבעית. קבעתי שאני- עד יום חמישי יולדת! ניתוח/רגיל כבר לא אכפת לי- רק לראות כבר את הנסיכים שלי!
כמובן שכלום לא התפתח והגעתי ברביעי לאשפוז לפני ניתוח, לא ישנתי כל הלילה מההתרגשות, בבוקר הכניסו אותי לניתוח- לא לפני הכנסת קטטר- הסיוט של חיי! איזו תחושה מגעילה, חשבתי על הקטטר במקום על הניתוח ועל הילדים.. ברוך ה׳ הכל עבר מהר ובשלום, בשעה 11:35 יצא לאויר העולם הנסיך המושלם שלי במשקל 2570 גרם ודקה אחריו נולדה הנסיכה במשקל 2710 גרם. לאחר 8 שעות התאוששות הביאו לי את הילדים סוף סוף וראיתי אותם פעם ראשונה! איזה רגע מושלם- שכחתי מהכאבים (לא להרבה זמן כן?) ומהכל ופשוט הסנפתי. אני מסתכלת עליהם ועדיין לא מאמינה- הם שלי!! בעלי התחרפן, אף פעם לא ראיתי אותו ככה ובטח לא מדבר ככה, פשוט החליק לתוך האבהות- הוא הראשון שקם לכל אה שמישהו מהם משמיע, מדבר אליהם הרבה, מחליף, מקלח, מכין אוכל, מאכיל, גרפס, השכבה- פשוט מתה עליו!!!
אני חוץ מלהאכיל עדיין לא עשיתי כלום, כל היום יש איתי מישהו שדואג ועושה הכל, מפנקים אותי ועל כך תודה למשפחה המדהימה שלי ולחמותי על כל העזרה. מחר בעזרת ה׳ נצא הביתה להורים שלי, תקופת הסתגלות. מקווה שאכנס עוד קודם (גם לשאלות) אבל מבטיחה שמות אחרי הברית בעזרת ה׳. לא הספקתי לקרוא כלום ובטח לא להגיב אך מבטיחה שזה עוד יקרה. סליחה על האורך. נשיקותתתתתת.