תודה בנות

,
אתן באמת מרגשות אותי עד דמעות,
בהתחלה לא רציתי לכתוב במפורש שחיובי,
כי אני שומרת את זה בסוד- ומצד שני מפרסמת באינטרנט....
לך תדע מי קרא ויודע??....פרנואידי קצת מצידי...חח
מצד שני בעלי אמר לי דבר כ"כ נכון - "כל התקופה הזו הן היו המשענת שלך, עכשיו שזה חיובי לא תגידי להן? לא תעודדי גם את האחרות?" וזה כל כך נכון....

אם יש כאלו שמגיע להם לדעת, שעברו איתי את הטיפולים הקשים, את האכזבות, את ההתלבטויות - זה אתן בנות.
אז באמת הצליח הפעם,
והבטא הכפילה עצמה (בדקתי גם הבוקר)
ואני יותר חוששת מאשר שמחה......
ממש הולכת על ביצים - שותה מים בלי סוף, לא מתאמצת, משתדלת לאכול בריא....
אבל מניחה שאחרי כמה שבועות המצב ישתפר אצלי כשאראה שהכל יציב ותקין

אני מסתכלת על הבן שלי ולא מאמינה שבקרוב יהיה גם לו אח או אחות קטנים - כמה חיכיתי לרגע הזה!!!!!!!!
