אני יכולה לרצוח מישהו!!! - הריון ולידה

הי יקירותיי,
מוכרחה לחלוק איתן מעט מה"כיף" שעובר עליי עם חמתי, שתיוודע לחיים ארוכים.

בגדול, היו ליחסים בינינו עליות ומורדות, בתקופה האחרונה זה בסדר, אבל אתמול זה היה שיא השיאים של העצבים שחטפתי עליה אי פעם... מוכנות לזה???

אז ככה, בעלי קיבל הצעת עבודה, תפקיד מאוד רציני, זינוק מטורף בקריירה שלו, וגם מבחינה כלכלית... רק מה? העבודה היא בפאקינג אפריקה!!!

ביום שישי נסענו לפגישה שהוא קיים עם הבעלים של החברה, שאמר לו סופית שהם רוצים אותו. אני, כבר מתחילת התהליך, מאוד תמכתי בו ועודדתי אותו לכיוון. הרגשתי שמאוד קשה לשנינו להתקדם פה, ושאם מציעים לו שם תנאים מדהימים, שכר גבוה, ולי חיים של נוחות (למרות העצירה המקצועית)- זו הזדמנות שאי אפשר לסרב לה.

ביום שבת נסענו להורים שלו, שיתפנו בהתלבטות ואמרנו שבעיקרון אנחנו חושבים ללכת על זה. אתמול בעלי נסגר על עצמו סופית (תוך חיזוקים בלתי נגמרים שלי) והיה אמור לעדכן את הבוס שלו בעבודה הנוכחית שהוא עוזב סופית, אבל הבוס לא היה.

בנוסף, אתמול היה אירוע "הפרשת חלה" אצל דודה של בעלי (ובירכתי את כולכן, מי שבהיריון שתצא בידיים מלאות ומי שלא, שתצליח להתעבר בקרוב), וכיוון שלא היה איך לחמתי להגיע- נאלצתי לנסוע לקחת אותה ובגלל זה גם הגעתי באיחור. אבל מילא...

אני מגיעה לשם עם חמתי ועם אמא שלי, ופתאום אמא שלי אומרת לי שנראה לה שחמתי סיפרה לאחת הדודות של טל על הטיסה לחו"ל. אמרתי לה שהיא מדמיינת, שאין סיכוי והמשכתי בשלי...

אחרי שהסתיימה הברכה והחלה היתה בתנור, פתאום בת דודה של בעלי באה אליי ובשיא התמימות שואלת אותי "אז מתי אתם עוברים לחו"ל"?


הסתכלתי אל אמא של בעלי במבט של רצח בעיניים, ואמרתי לה "למה סיפרת?" תוך כדי, אני מסבירה לבת דודה של בעלי שזה לא סגור, שאנחנו צריכים לסגור את זה מול הבוס של בעלי. ואז חמתי בשיא החוצפה, אומרת לי : "אה, זה לא סגור? חשבתי שזה סגור".

בחיי- רציתי לחנוק אותה באותו הרגע!!!
אפילו לאחים שלי עוד לא הספקתי לספר, אני בעצמי עדיין לא מעכלת שזה קורה, צריכה כמה ימים כדי להיות שלמה עם ההחלטה, לספר לחברים קרובים, להתייעץ קצת, להרגיש שזה נכון לנו, והיא, החצופה הזו- מספרת, כאילו היא צריכה לטוס לאפריקה!!!

לא הייתן משתגעות מזה?

אח"כ כשדיברתי עם בעלי, הוא ניסה להרגיע אותי, להגיד שזה לא מתוך כוונה רעה, וכו' ואני כבר לא יכולתי יותר! מה הקשר מה היתה הכוונה שלה?????? זה לא סיפור שלה לספר- זה שלנו ושלנו בלבד, ואנחנו אמורים להחליט מתי לספר ולמי לספר!!!

כשהלכתי שאלתי אותה אם היא באה, והיא אמרה לי שהבן שלה יקפיץ אותה (הרגשתי שהחצופה עוד כועסת עליי), וכשנישקתי אותה לשלום, היא אמרה לי לא להיפגע, ושבמילא בת הדודה לא הבינה על מה היא מדברת. אמרתי לה שזה לא קשור בכלל, שזה מאוד מכעיס אותי והלכתי.

כשהגעתי הביתה, עדיין עצבנית ברמות, התווכחתי עם בעלי, שרק ניסה להרגיע אותי. אמרתי לו שאם אמא שלי היתה פולטת כזה דבר לדודה שלי, לפני שאח שלו ידע בכלל, הוא היה מתעצבן הרבה יותר, אבל בגלל שהאמא ה"מושלמת" שלו עשתה את זה, הוא רגוע ושליו.

הבוקר היא שולחת לי הודעה שהיא מצטערת על הפליטה, שזה נבע מלחץ ולכן אני לא יכולה לשפוט אותה. דבר ראשון:
פליטה????????? סיפרת ל-3 אנשים, זו לא פליטת פה, סליחה.
דבר שני: את בלחץ??????? אני בהיריון(!), בעלי טס עוד חודש לחודשיים בלעדיי, אח"כ הוא בא ושנינו צריכים לעזוב עם החתולים שלנו לאפריקה, אחרי שהתרגלנו לתמיכה של ההורים שלי, ואת בלחץ???
מעצבן אותי שהיא שמה את עצמה במרכז הסיפור, כאילו זה קורה לה, דוחפת את בעלה לזה ("את יודעת שגם אנחנו היינו אמורים לטוס"?), שואלת אותי מה אני אעשה שם, כאילו מפריע לה שאני אנוח קצת ועוד מעזה לומר "את תחיי כמו מלכה"...

כן, גברת, אני אחייה כמו מלכה- יש בעיות? נמאס לי מצרות העין הזו שלה!!! גם לא סיפרתי לה שאני בהיריון עדיין, תכננו לספר אחרי שבעזרת השם נראה דופק ביום שישי הקרוב, אבל כשחזרתי אתמול הביתה אמרתי לו שמעכשיו אני מחליטה מתי מספרים להם, וזה יקרה רק כשאני ארצה. נ-ק-ו-ד-ה! זה מה שחסר לי, שגם על זה היא תחליט לפתוח את הפה!!!

אוףףףףףףףףףףףףףףףף בננות, למה היחסים איתה כאלו מורכבים? אני מסתדרת עם כל הנשים במשפחה של בעלי (ובכלל), עם דודות שלו, עם סבתא שלו, אפילו עם הנשים של דודים שלו שמתות עליי ואני עליהן, ורק איתה קשה לי.

מתנצלת על החפירה.................. הייתי חייבת לפרוק ולשמוע אם אתן לא הייתן משתגעות מזה לגמרי!

נשיקות,
יפעת.