רגע של מחשבה - הריון ולידה

הי בנות,

רובכן אולי לא זוכרות אותי... הייתי פעילה בפורום לפני שנתיים בערך.....
בשלהי הניסיונות להרות בפעם השנייה שלקחו המון המון זמן !

היום אני חובקת בת מדהימה בת שלושה שבועות, ההמתנה שווה הכל
ובכל זאת רציתי לשתף ולשמוע מבנות נוספות אם התחושות שלי הן בסדר, לגיטימיות..... אם מישהי מזדהה.... אין ספק שזה יעזור להשקיט מעט את המצפון

הנושא הזה של הריון ולידה, טבעי ככל שיהיה... לא בא אצלי בקלות (בלשון המעטה)
לא כך חלמתי כשדמיינתי את עצמי אישה נשואה, מנסה להרות ואמא...
נכון שהתוצאה הסופית היא זו שחשובה והדרך כבר לא כל כך רלוונטית אבל לא מרפות ממני המחשבות על כל הדרך הארוכה הזו שעברתי - כל הזריקות, הטיפולים, ההמתנות, האכזבות .... מרגישה שזה פוגע בנשיות שלי, מרגישה קצת "פצועה" במובן הרגשי כמובן... שאני לא כמו אותן נשים שאצלן זה מהר, טבעי.... התחושות האלה לא מרפות וממש מעיבות על האושר שלי

אולי בגלל שהכל עוד כל כך טרי ?
אולי בגלל שכבר מטרידה אותי המחשבה על הפעם הבאה ?
או שהתחושות האלו יהיו שם לעד ?