הגיע זמן הסיפור - סיפור הלידה שלי :-) - הריון ולידה

בוקר טוב בנות,

הנה סיפור הלידה שלי:
בשבוע 38+4 יום שבת בבוקר התעוררתי בשעה 7 בבוקר כהרגלי. שום דבר לא הצביע על העתיד לבוא... בדרכי לשרותים הרגשתי קליק והבנתי שהנה התקדמנו - כנראה השתחרר הפקק הרירי. כשנכנסתי לשרותים באמת ראיתי הפרשה רירית לבנה עם עקבות דם קטנטנות.

יצאתי מהשרותים ושמחה ומאושרת הלכתי לספר לבעלי על המאורע. נכנסתי לחדר השינה ותוך כדי הסיפור - עוד לא נכנסתי למיטה מרוב התרגשות - הרגשתי נזילת מים שזלגו על שתי הרגליים שלי. כאן כבר לא היה ספק והבנו שהבונבונה שלנו לא אהבה אמנם את התאריך 11.11 אבל אין לה בעיה עם 12.11......

הלכתי להתקלח ארזנו את הדברים ויצאנו לבית חולים. הכבישים היו ריקים ובשעה 8 בבוקק התייצבנו באסף הרופא. מפה לשם לקחו בדיקת שתן ובדקו פתיחה שעמדה על 2 ואמרו שבאמת הייתה זו ירידת מים.

חצי שעה אחרי זה העבירו אותי לחדר לידה וכמה דקות של צרכות הביאו אלי את המיילדת. היא בדקה אותי והפתיחה הייתה כבר 3.5

בשלב הזה ביקשתי אפידורל כי הבנתי שאחרת ארצח מישהו כי הצירים התחילו להיות יותר ויותר חזקים ותכופים בזמן. אחרי שהבקשה שלי נשקלה יחד עם בדיקות הדם הגיע המרדים 40 דקות אחרי זה.

הייתי צריכה מאמץ אדיר בשביל להחזיק את עצמי שיעשה לי את הזריקה כי לא היה מי שיחזיק אותי. למרות האפידורל ההקלה הייתה חלקית אבל בכל זאת הרבה יותר טוב, אלא שתוך כמה דקות צנח הדופק של הקטנה ותוך שניה היו אצלי בחדר מיליון רופאים ואחיות כל אחד עם האיומים שלו.

הוחלט להמתין (וזאת מבלי לשתף אותי ואת בעלי בהחלטה) דקות ספורות ולראות מה קורה. זה עזר ותוך כמה דקות הכל התייצב. בגלל שהצירים המשיכו להיות חזקים לא נתנו זירוז ואחרי רבע שעה הפתיחה הייתה כבר 8.

וכאן הכל קצת נתקע... עד שהגעתי לפתיחה מלאה לא לקח הרבה זמן אבל שלב הלחיצות לא עבד. אחרי כשעתיים הגיע רופא שעבר במקרה והמיילדת ביקשה עזרה ממנו. הוא בא ופשוט לחץ לי על הבטן... תוך 10 דקות הנסיכה הייתה בחוץ.

הנסיכה נולדה במשקל 2.910 מדהימה ובזמן שהתרגשנו ובעלי עקב אחרי פעולות האחות, הגיע רופאה לעשות לי תפרים. יש המון תפרים וקרעים פנימיים... מרוב התפרים אני בקושי נושמת שלא לדבר על יושבת אבל אין ברירה.

וזה בעצם - ככה הגיעה לעולם הנסיכה נועה שאנחנו מאוד אוהבים מתרגשים מכל מבט שלה!!!