שאלת אמבטיה- עזרה בבקשההה! - הריון ולידה
היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
-
הייי.... אני מנסה גם כאן..
יש לי שאלה שחשובה לי, ואולי אוכל להיעזר בכם כדי למצוא לה תשובה..
ככה..
הילד שלי בן שנה ו10 ח', התחיל לעשות לי סרטים באמבטיה!!!!
בהתחלה זה היה יותר גרוע עד כדי רמה שבה כשהיינו אומרים את המילה אמבטיה הוא היה בורח לקצה השני של החדר
חשבנו שהוא קיבל טראומה מתישהו ולא הצלחנו להיזכר מתי ומה היה.
מחוסר אונים התחלנו לצ'פר אותו על כניסה בוגרת לאמבטיה, והזמן הזה הפך להיות הזמן הכי יצירתי מבחינת רעיונות איך לגרום לו לרצות להיכנס.
רקע: האמבטיה נעימה וחמימה, החדר נעים והעיתוי הוא לאחר האוכל, קודם השינה. כך שלא מצאתי סיבה סביבתית.
לאחרונה חל שיפור (קנינו לו משחק בועות סבון וייחדנו אותו לזמן אמבטיה בלבד, אז הוא הסכים להיכנס עבורו)
אתמול היה אפילו נחמד, שיחק לו בכיף ובאושר.....
אבללללללל......
ברגע שמתחילים לסבן ולחפוף לו (שמפו וסבון ללא דמעות, לא בעיניים וכו) הוא מרים צרחות, נעמד ומנסה לצאת
שוב, מחוסר ברירה אנחנו מסבנים את המים ומעבירים לו על השיער (אין לו כזה הרבה). על הגוף אני כן משתדלת עם הספוג והסבון בצורה ישירה.
הבעיה שלי היא עם השיער.
יש איזה פיתרון קסם??
מה אתן עושות בזמן מקלחת?
האם גם אתן נתקלות בהתנגדות כזו?
או שזה מוזר וקורה רק אצלנו?
אוףףף...
תודה מראש לעונות!
19 תגובות
עמוד 1
-
גם אצלי הן בוכות שחופפים להן. אור כבר לא - כי היא למדה להזיז את הראש אחורה יפה, ובשנייה אני שוטפת ומסיימת.
הקטנה עדיין בוכה - היא מפחדת מהמים שיורדים לה מהראש עם הסבון, אני עושה את זה עם כוס פלסטיק (לא ישירות מהברז, כי הן מפחדות ממנו).
שתי דקות של פחד - ונגמר -
גם אצלך מפחדים מהברז??
חשבתי שרק הילד שלי כך! ועל הדוש אין בכלל מה לדבר..
ודווקא לעמוד על השרפרף מבחוץ ולשחק עם הברז אין לו בעיה
גם אני שוטפת בעזרת ספל או כוס.. אבל רק כשהוא רואה האותם מתקרבים אליו מתחילה הדרמה.
ואני מפחדת שנהיית לו מזה טראומה
וברור ששניה אחרי שיוצאים- ששון ושמחה ואין זכר לבכי
-
אפשר להשתמש במשפך משחק במקום כוס, למשל. לתת לו לשחק עם זה קצת ואח"כ לשטוף עם זה את הראש. לעשות את זה כייפי, כאילו זה גשם.
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.
--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך! -
זה מפחיד אותם כי תחשבי רגע במקומם - הם עומדים חסרי אונים מול הסילון מים על הראש
גם אני פחדתי מזה שהייתי קטנה.
לא טראומה ולא נעליים - אני נשמעת לך אחת עם טראומה? -
מניסיון!!
הגדול שלי - מרגע שלמד לשים את הראש אחורה- עבר לו.
הקטן עדיין צורח. אבל אנחנו לא חופפים לו כל יום. יש לנו ימים קבועים למשל שלישי ושבת שבהם אנחנו חופפים לו ואז הוא יודע מראש וזה מקל קצת על ענייני המקלחת.
מותק- זה לא נעים, אבל בסוף הם מתרגלים! תשימי מגבת בהישג יד לנגב את המים מהעיניים ותשאירי את זה לסוף- ככה שכשאתם מסיימים לחפוף מייד יוצאים מקבלים חיבוק נשיקה ולמיטה...
"..ילדיכם אינם ילדיכם
כי פרי געגועי החיים אל עצמם.
באים הנה דרככם, אך לא מכם.
חיים עמכם אך אינם שייכים לכם.
תנו לילדיכם את אהבתכם, אך לא את מחשבותיכם.
כי לא לכם הגיגיהם..."
מתוך "על הילדים"/חליל ג'ובראן -
אני בדיעה שאין מה לעשות הם יתרגלו ...
הם צריכים להתקלח ולחפוף לפחות פעם אחת ביום . זה עובדה ואי אפשר להתווכח!!!!! נקודה !
אצלנו האמבטיה היא די חוויתית
אין לנו אמבטיה בנויה , אז קניתי להם גיגית גדולה בצורת לב .. האמבטיה היא משותפת לשניהם .. אני מסכימה להם להכניס את כל הבית למים , העיקר שיכנסו -
יותם כבר גדול אז אין בעיות
עם ניצן יש קצת בכי בחפיפה.. אז אני תולה לו כל פעם איזה בובה או משההו על המקל של הוילון - אומר לו להסתכל (ועושה קולות, והצגות וכו') וכשהוא מסתכל על הבובה אני מורידה את הסבון עם כוס - וזהו.
מקסימום הוא בוכה קצת.. -
פרסמתי נוסח דומה רק לפני כמה חודשים!
כמה שאני מבינה, נושא כאוב
אחרי שלל עצות ונסיונות...
הבנתי שהבעיה היחידה שלה זה עם חפיפת הראש
אז לא חופפים יותר כל יום ולפעמים גם לא כל יומיים!
היא לא אוהבת שחופפים לה עם שמפו היא מסכיה רק שישימו לה סבון גוף
אז תכמנתי, לקחתי אריזה סבון ריקה ומילאתי בשמפו, ורק ככה אני גם מצליחה לחפוף לה והיא רגועה !
יש לנו ימים קבועים שסיכמנו עליהם וגם זה מרגיע אותה!
ובכלל, למדתי להוריד לחץ מעניין החפיפה.לא רוצה לחפוף?לא צריך, לא רוצה מקלחת?לא צריך!
לא בכח. היא לא בנאדם מבוגר,מזיע ומסריח!
אז לא יקרה כלום!
כיום היא באה מיוזמתה להתקלח וזה עובר בנעימים, אצלינו גם היה גמגום סביב זה וברגע שהורדתי לחץ, הוא נעלם!
ממליצה גם בחום על הספר חפיפת ראש! מאוד עזר לנו
בהצלחה -
תודה מתוקות
אני אקח מכאן את כל הרעיונות שעדיין לא נוסו...
הדסקה- אהבתי את הרעיות של תליית הבובה על המוט
נראה אם הוא גם יאהב 
ולירונועם, הוא באמת איש קטן ולא מזיע או מסריח, אבל כמה דקות לפני המקלחת הוא מסיים את האוכל, שזה אומר שהוא נראה בדיוק כמו מה שהוא אכל
(הוא מתעקש לאכול לבד לבד לבד, ועוד עם כפית ומזלג.. ואני מורידה בגדים וזורמת עם זה, כי אני יודעת שהאמבטיה מחכה ואז מתנקים היטב)
ולכן, על אף חוסר השיער והזיעה, חייבים לחפוף ולסבן טוב כל יום..
gb מרץ ושילגיה- אני מקווה ומאמינה שזה באמת עובר עם הגיל.. ועם המיומנות להרים את הראש לאחור..
האור של חיי (מילנה, נכון?)- המשפך זה רעיון! בטוח שננסה!
ומתוקונת29 (אורטל?)- ככה זה, שריטה של הורים, שמכל דבר שהילד מתנגד לו, תהיה לו טראומה
תודה בננות!!! עזרתן לי! (גם להרגיש לא ממש מוזרה עם הבעיה. לדעת שזה דבר שקורה בעוד משפחות..) -
תראי, אני חושבת שה"חייבת" שאת מציינת זו שריטה שלנו כאמהות
את לא חייבת כלום
אפשר גם עם ספוג לח להרטיב ולסרק...
לא יקרה כלום!לא יסתובבו על הילד נמלים...
אני חושבת ששום דבר הוא לא- ח י יב ת...
הוא אמנם ילד קטן, אבל עם רצונות, דאגות והסתייגויות משלו לגבי הנושא הזה...אני חושבת ששוה לכבד את הפחד או הרתיעה ולזרום איתה ולא ללכת ראש בקיר ולהביא את הילד למצבים של חרדה.
ואני לא אומרת בקלות את כל מה שכרגע נאמר (או נכתב חח) לקח לי המון זמן לעבוד על עצמי בקטע הזה ועם עזרה של מרפאה בעיסוק נפלאה ומופלאה..אבל כיום אני יכולה להגיד לך שהבת שלי מצוחצחת, זה מגיע ממנה וביוזמתה, וכולנו רגועים ושלווים יותר
שווה לזרום איתם ולשחרר מקבעונות שלנו בהורים -
בגדול אני מאוד מסכימה אתך.
אבל כנראה ייקח לי הרבה מאוד זמן לעבוד על עצמי בקטעים האלו (עצם זה שאני נותנת לו לאכול להב ולהתלכלך, על זה כבר מגיע לי שאפו ענק כי זה כל כך לא אני)
מאוד קשה לי עם לכלוך, אני עדיין צריכה להחליט אם זה עיקרון שלא אוותר עליו.
אני מאוד לא רוצה להפוך את המקלחת לדבר שניתן לוותר עליו אם לא רוצים..
אני רוצה שיגדל עם הידיעה שמקלחת זה כמו לצחצח שיניים וכמו לאכול ולשתות. כך גדלתי אני..
אוף. קשה לי להחליט.
ובכל מקרה- שריטות צריך לשייף הרבה עד שהן לא ניכרות
אבל אני מאמינה שהחיים ישייפו אותן -
*לאכול לבד.
-
אני ממש מבינה אותך יו
מלבטי ההורות!
כשאני הייתי קטנה אמא שלי היתה מכריחה אותי לאכול..לא רציתי, ניסיתי לירוק מהחלון או לאגור בפה ולזרוק באסלה את הביס...
ובסופו של יום הייתי יושבת שעות במטבח עם צלחת ואוכל קר ועדיי ןלא היו מוותרים לי
אז נכון, גדלתי ואין לי שום טראומה מאוכל...אני אפילו אוהבת לאכול מאוד
וכשלא הייתי רוצה להתקלח אמא שלי היתה מכריחה אותי ואני זוכרת עד היום את המים נוזלים לי את העיניים ושורף לי מהשמפו ...
מזה כן נשאר לי..אני עד היום לא אוהבת מים, פוחדת לצלול בבריכה ובים!
זוכרת ופוחדת עד היום מהתחושה של השורף באף ובעיניים
צריך להחליט עם עצמינו איפה עובר הגבול. על מה מוותרים ועל מה בכלל אין ויכוח
אוכל אני לא מכריחה, מקסימום יכולה להציע ולנדנד (פולניה או לא) אבל לא מכריחה..בסוף היא אוכלת כי היא רעבה.
מקלחת..עמדתי בנושא כבר ברורה
צחצוח שיניים מבחינתי זה קו שאני לא מוותרת עליו...זה הבריאות ועל זה אין ויכוח
טוב..חפרתי..אבל זה רק בגלל שאני מבינה אותך -
עם הילדים נולדים הלבטים..
ומה שלא נחליט.. עדיין נתלבט אם החלטנו כראוי או שלא
אני אצטרך לחשוב ולהתייעץ גם עם בעלי ואולי גם לשאול את אמא שלי איך היה איתנו..
אולי יש דברים שעוברים בגנים, ונגלה כמה דברים חדשים...
אוףף.. לכ כך הרבה להתלבט
ב"ה שיש על מה
תודה על ההבנה -
עם הקטנה שלי זה גם ככה....(היא קצת יותר משנתיים וחצי)
זה הולך ומשתפר,עם הסבון-תנסי להציע לו להסתבן לבד,לנו זה עובד,היא "מסתבנת" ואני "עוזרת" לה
לגבי הראש-גם ירדנו לפעמיים בשבוע,לימדנו אותה להרים ראש,לפעמים עובד יותר לפעמים פחות,תלוי במצב רוח,לפעמים אני מוותרת,ולפעמים אחרי ששיחקה בחול וכו' גם אם היא בוכה אני חופפת.
לירונועם-אני ממש ממש מסכימה איתך בגישה של להוריד לחץ,
זה כ"כ עובד!בכל תחום כמעט,גם אצל סופר נני אגב שהיו ילדים עם בעיות הרבה יותר רציניות הן נפתרו שהורידו לחץ מהנושא -
ממה שחוויתי בבית וגם ממה שקראתי בתגובות... זה משתפר עם הגיל -
גם אצלי היה אותו סיפור יובל גם בת שנה ו- 10 חודשים וגם עד לא מזמן הייתה צורחת במקלחת ממש משתוללת היינו צריכים לקלח אותה גם אני וגם בעלי כמובן שלא ויתרתי לה עם כל הצרחות סיבנתי אותה חפפתי לה ולאט לאט זה פשוט נעלם ....
[/] -
יש בסופר פארם אני חושבת משהו שעוזר
זה עיגול כזה מגומי וניילון שמלבישים על הראש של הילד
והשיער בצד אחד והפנים בצד שני ואז לא ניכנס להם מיים לעיניים
רגע אחפש תמונה של זה והראה לכן
זה עושה פלאים תאמינו לי
הנה קוראים לזה חפיפון :
http://www.paotot.co.il/newsite/productPage.asp?PID=7076
****האל חשב וחשב, איך אוכל להשביח את האישה? איך אוכל לגרום לה להיות עוד יותר טובה?
בדק האל -הוסיף לה חולשה לילדים מתוקים,
הוסיף לה כוח לוותר לאחרים.
הוסיף לה את היכולת להמשיך גם כשרע,
הוסיף לה את האומץ לבלוע צעקה,
הוסיף לה חשיבה עמוקה ועין חדה,
הוסיף לה רגש למחר ורגש למשפחתה,
הוסיף לה אהבה ויהי מה,
וכשסיים מלאכתו
קרא לה - אמא !!!
*****
**
**
**
*****
******
www.2all.co.il/web/Sites/2007-8
-
מגניב, תודה!!!
בעצם כשאני חושבת לעומק, אז הוא לא אוהב בככלל דברים על הראש, לא כובע, לא סיכה לשיער שבעיניים, לא גומייה, כלום!
אז נראה בכלל אם הוא יסכים
אם לא יאלץ להמשיך לבכות...
