אני הייתי נשארת בבית, אבל לא בתור צעד הפגנתי, אלא פשוט "לא מרגישה טוב" וכדומה.
את הילדים הייתי שולחת. ילדים לא צריכים להיות מעורבים במריבות של גדולים. זו דעתי. למה שיפסידו את חברת בני הדודים, דודים וסבא וסבתא? ופרט לזה- את המצב הזה את צריכה לראות כמצב זמני. ברגע שאת מערבת אותם במריבה הזו, כשיום אחד (מקווה בשבילך!!!) תשלימו ביניכם וכן תבינו אחד את השני, הילדים יהיו מבולבלים לגמרי ולדעתי יהיו אומללים ולא שייכים, (רגע, אמא אמרה שהם רעים, פתאום הם טובים?).
אבל....
את צריכה להיות מוכנה נפשית לזה שישאלו את בעלך למה לא הגעת ואולי גם ירכלו עלייך, ובעלך יטרח לעדכן אותך בכל זה. (לפי הסיפור עם שיחת הטלפון, נראה לי לא מופרך בכלל).
אין מצב שתדברו ותבינו אחד את השני בעניין הזה- בעלך ואת? הוא לא יודע שאת פגועה ומדוע? זאת תמיד האופציה הכי טובה

