שיתוף + פניה אישית לסיון - הריון ולידה

ממי ראיתי
וברגע שיש לי זמן אני משקיעה לך בתשובה
אני ממש מצטערת, זה משהו שאני לא רוצה להגיב ברגל אחת

יקירתי
אני הייתי אומרת שאין לי מספיק חלב או אין לי בכלל וסותמת לכולם את הפיות .

אני לא הנקתי מבחירה אפילו לא ניסיתי ישר ביקשתי כדור אחרי הלידה וזהו!!!!!
ושכולם ...... לי!

לגבי החתונה- לא נורא, לפחות יצאתם החוצה, התייפיפתם... נשמתם אויר צח

לדעתי את צריכה להגיד שנגמר לך החלב או שהחלב חמוץ (אחת בעבודה אמרה לי שהיה ללה חלב חמוץ) או משהו כזה שהשאלות יפסיקו אחרי תשובה אחת ולא עם חפירות ונקיפות מצפון..
תאמיני לי רק בתשובות כאלה אפשר להוציא מהוירידם אנשים חסרי טאקט.


דברו איתי בפייסבוק

נפלנו חזק

מאמי אם אני לא טועה עופרי נולדה קטנה נכון? תתקני אותי אם אני טועה
גם רז נולדה קטנה 2.200 ואני לא יכולתי להניק, כי גם בגלל שהיא קטנה היא לא יכלה לתפוס את הפטמה ואני מודה- התיאשתי! אז שאבתי חלב.
שאבתי, ושאבתי עד גיל חודששש, את יודעת מה קרה לי אחרי חודש????? שאבתי דם!!! הפטמה שלי נקרעה כולה, והילדה אם היתה אוכלת מזה היתה אוכלת דם!
לכן הפסקתי ולא יצא לי אף פעם לתרץ לאף אחד כלום! זה הגוף שלך וזאת זכותך
אחי ינק ואני לא, ואני לא חושבת שיצאתי פחות טובה ממנו

תראי, נכון שאת לא חייבת לאף אחד הסבר
אבל את יכולה להסביר לחמתך את מה שהסברת לנו ולהוסיף שזוהי החלטה שלך ואת מבקשת שתכבד את זה.

לגבי זרים תשתקי אותם ב- "יש לי בעיה בפטמות, רוצים לראות?" בחצי חיוך חצי רצינות - כולם ישתקו!

אוקיי
ישבתי

מבינה אותך,
אני הנקתי ממש מעט ואחר כך שאבתי 3 חודשים כי לליאל היתה לשון
קשורה ועד שנפל האסימון שזה מה שמקשה עליו לינוק ועד שהתרנו את
זה האדון לא רצה כבר לינוק ואני את האמת לא התעקשתי יותר מדי אבל...
כל העולם ואשתו כלל חברות קרובות פשוט שיגעו אותי למה אני לא מניקה!
אחרי שנמאס לי להסביר ( אה ואז גם התחיל לו הרפלוקס אז בכלל לא היו
לי כוחות ) פשוט התחלתי לענות כמו סיון, שלא בא לי וככה זה.
אין מה לעשות, אנשים תמיד ישאלו

אני לא אסביר לחמותי או לכל אדם אחר על הפיטמות שלי או על כל דבר אחר שקשור לציצי שלי...אני דתיה וזה לא מתאים

תלמדי פשוט לא לקחת ללב ולענות כמו תקליט עד שימאס לה לשאול, או שתגידי לה שכואב לך ואת לא מסוגלת

מאמוש אני כ"כ מבינה אותך גם אני לא מניקה!! לא יכולה גדול עלי וגם הייתי אחרי ניתוח ומשוגעת כול בכאבים. וכולם שאלו למה את לא מניקה וכל אחת מצאה את הסיפורים שלה על אמהות לתאומים שכן מניקות ואם רוצים מסתדרים ואפשר ובריאות............
מזה חתפתי עצבים על כל העולם הייתי בקריזה והתחלתי לבכות שחומותי התחילה להסביר לי שאפשר להניק 2 אבל אז החלטתי שאני שמה פס על כולם הם הילדות שלי ואני נותנת להם את הכי טוב שאני יכולה ואני לא חיבת הסברים לאף אחד ושיקפצו לי כולם.
מאמי אל תתייחסי לאף אחד. ההחלטה היא שלך ותעשי רק מה שטוב לך
אני אכלתי מטרנה וניראה לי לא חסר לי כלום

חחח.. גם אותי היו משגעים בהתחלה.. זה התחיל מהבית חולים שהאחיות ממש ישבו לי על הראש להניק!!!
אז הגעתי למצב שישבתי בחדר עם התינוק על הציצי ובוכה את נשמתי החוצה מכאבים ומסבל.. אחרי קיסרי זה במיוחד כואב ההתכווצויות האלו..פשוט לא התחברתי לזה מההתחלה

מאמוש,
גם אני כמו טלי וסיון פשוט לא התחברתי לקטע הזה של הנקה - מה לעשות? תתבעו אותי!
רוב האנשים ששאלו פשוט קיבלו את זה כשאצ=מרתי שאני לא מתחברת וזהו.
דווקא אבא שלי בעלי (

אני שונאת את כל מה שקשור בנושאים האלה שאנשים מבחוץ נדחפים לי לעניינים - הנקה, גידול, אוכל, לבוש וכל מה שקשור לילדים. אני עלולה גם לענות בפעם השניה או השלישית בתוקפנות וזה חבל אבל זאת אני. לעזאזל. את יודעת מה אני עונה? (אבל זה ילד שני אז קל לי יותר) אני עונה -" גם את אוריאל לא הנקתי והוא בריא כמו שור ודבוק אליי כמו דבק. אם הייתי מניקה אותו הוא היה רוצה לחזור לי לתוך הרחם"... ואנשים אחרי זה פשוט סותמים.
אני יודעת שזו ילדה ראשונה שלך ולכן את לא יכולה לענות ככה, אבל ממי, זו ילדה שלך ואם לא תגדלי עור פיל וגב אז כולם ידרכו עלייך!!!! שימי פס גם על חמותך ועל מה שהיא תגיד או לא תגיד מאחורי הגב שלך ואת בעלך תעמידי במקום שזו הילדה שלכם ואם אמא שלו מרכלת עלייך ומנסה להשפיע עלייך דרכו שיעמיד אותה במקום ויגיד לה שלא תתערב!!!

בהצלחה, נשמה

ממי אני מבינה שזה קשה לך
אבל אין לך ברירה
קחי אויר ותעמידי את חמתך במקום
תאמיני לי אני מדברת לצערי מנסיון - אני לא עשיתי את זה
והיא עד היום מרשה לעצמה יותר מדי להעיר לי ולחנך אותי בכל מה שקשור לחינוך של הילדות שלי
ועכשיו בגלל שהתחלתי לענות לה היחסים ביננו רעועים
אני מאמינה שאם מהתחלה הייתי עונה ומעמידה אותה במקום אז הדברים היו נראים אחרת היום.
וזה לא רק היא, זה כל המשפחה מהצד של בעלי שמשום מה הנקה בשבילם זה הדבר הכי טהור.
היא כל הזמן מספרת לי על גיסתי איך היא סבלה בילד הראשון ולא הצליחה להניק ולמרות זאת בילד השני התעקשה והצליחה ובשלישית הניקה עד גיל שנתיים ו-8 חודשים (לא הבנתי זאת גאווה שחמורה גדולה רצה איך ומורידה לך את החולצה?!?!?!?!

איזה מצחיק זה..
כי אני מניקה ממש מתחברת להנקה ואוהבת אותה, ויודעת שאם לא הייתי מתחברת לא הייתי עושה את זה בחיים!
צריך המון המון אמונה בהנקה וכוח להשקיע וכן, צריך להתחבר לעניין!
ואם אין לך את האמונה בהנקה והחיבור- זה מובן וברור, והכי בסדר בעולם!!

אמא שלי לא הניקה אף אחד מאיתנו והיה לה ברור שגם אני לא יניק,
היא כל הזמן ניסתה לשכנע אותי לתת לה את הגדול כשנולד כדי להאכיל אותו מבקבוק, שאני אשן..
ואני- לא! בשום פנים ואופן!!

אני בקטע הזה 100% עם סיון.... ואני הנקתי בקנאות! אוי למי שהציע לוותר על הנקות לטובת בקבוק ואוי למי שעשה פרצוף כשבר היתה בת חצי שנה (!!!!) ואמרתי שזהו עם ההנקות. הסביבה אף פעם לא מרוצה! תזכרי את זה!
תמיד יהיו נשמות טובות שיודעות טוב יותר (עלק!

ב"ה

אויש מותק אני מהזה מבינה אותך!!! אין לך מושג כמה!! קודם כל אני שולחת לך מלא

אני חושבת שאת לא חייבת הסברים לאף אחד
תגידי שקיבלת החלטה לא להניק ושאת מבקשת לכבד את ההחלטה שלך
מה שלא נעשה יהיה מה להגיד - אני מניקה ואמא שלי אומרת לי מה את מניקה מי צריך את זה בשביל זה יש תחליפים
אז עצבי אותך מה שטוב לך תעשי

אני עם סיוון במאה אחוז
גם אני עברתי טראומה בלידה הראשונה. ולמדתי את הלקח לשנייה.
למרות שתמיד ידעתי שאני לא רוצה להניק, נכנעתי ללחץ הסביבתי וניסיתי. וסבלתי. פיזית ונפשית.
הפעם באתי מוכנה. אני לא מניקה אפילו לא דקה ושימות העולם.
ואני רוצה להגיד לך שהביטחון הזה סותם לאנשים את הפה. זה מה שעושה את ההבדל.
למי ששואל למה אני אומרת בביטחון מוחצן "כי אני לא רוצה".
ככה. פשוט.
בלי הסברים.
ואם הם ממשיכים לחפור (למרות שהרבה נאלמים דום מהתשובה ה"חצופה" והלא מתרצת הזאת...) אני מקשיבה, מחכה שיסיימו משפט ואומרת "טוב, יופי, אבל אני לא רוצה"/"לי זה לא מתאים". בלי עצבים ובלי לגמגם.
וזה עובד.

מיכל

בנות

מחזקת את דבריי המנהלת

מסכימה עם כל הבנות.
פשוט תגידי שלא מתאים וזהו.
אצלי דווקא אמא שלי זאת שהעיקה עליי ורק בגללה ניסיתי להניק (בדיוק שישה ימים) ועד עכשיו אני מאשימה אותה שאלה היו השישה ימים הנוראיים בחיי.