את מי אתן מעדיפות שיהיה איתכן בחדר לידה? - הריון ולידה

בעל...
ת'אמת, גם לבד טוב לי

לדעתי זו חוויה כל כך אינטימית ,אז אך ורק בעלי היקר....

איתי בלידה היו אמא שלי ובעלי..
בעלי רוב הזמן היה מחוץ לוילון ואמא שלי הייתה אבל בהוראה שלי שהיא יושבת ולא זזה
שאני לא ירגיש שהיא שם..
לידה הבאה בע"ה רק בעלי.. אני לא אוהבת שיש מסביבי אנשים זה עושה לי לחץ...
[/center]
]

אני ממש בהתחלה, אבל כבר מזמן התחלתי לחשוב על זה (עוד רק כשהתחלנו לתכנן את ההריון)..

אמנם עוד לא יצא לי לעבור לידה, אבל אני חושבת שב"ה כשהלידה תתקרב- אני ארצה שבעלי ואמא שלי יהיו שם..

בעלי- בשביל שלא יפספס את החוויה של הלידה- למרות אי הנעימות.. ולתמיכה נפשית כמובן

ואמא- עדיין מתלבטת.. אבל נראה לי שהייתי רוצה שגם היא תהיה..

האמת- הייתי שמחה שאחותי הקטנה תהיה, כי אני יודעת שהיא ממש היתה מתרגשת, אבל לא נראה לי כ"כ טוב להיות נוכחת בלידה לפני שעברת אחת בעצמך..

אך ורק בעלי!

האחרים בכלל לא ידעו שאני בדרך לחדר לידה...

אני כ"כ גאה בו. הוא עזא לי שם בהכל, כולל כשהייתי צריכה לשירותים וכו'...

אני חושבת שבמקרים כאלה רואים באמת מי ה"חברים" שלך

בעל בלבד, כי הוא היחיד הכי קרוב אלי מכל הבחינות. וזה דבר פרטי שלנו.

בעלי ואמא שלי היו איתי
והייתי סופר מרוצה !!!

בעלי - כי זה הכי אינטימי, יכדי שיראה את הנס של הלידה (למרות שהוא עמד ליד הראש שלי ופחד לנשום).
אמא - רק אם אתן ממש קרובות (רציתי שהיא תהיה לידי בלידה גם כי היא מריצה דאחקות וגם כי היא רופאה)
בסופו של דבר בעלולי היה איתי.
[

בעלי ואמא היקרים שלי

איתי בעלי ואמא שלי היו. בעלי לא רצה שהיא תהיה כי קצת חופרת והיו גם קצת תאקלים ביניהם (היא החליטה שהיא מכניסה את חמותי וגיסתי בלי לדבר איתנו) אבל לא הייתי משנה כלום וגם בע"ה בלידה הבאה שניהם יהיו איתי (רק עם תדרוך מכין לפני הלידה)

איתי היו אמא שלי ובעלי, למרות שתכל'ס בלידה עצמה הוציאו את שניהם כי זאת היתה
לידת ואקום....
הייתי מאוד מרוצה השילוב של אמא-בעל.....
באמת שבעזרתם זה לא היה נורא כ"כ כמו שציפיתי..........

אם תשמעו מי היה אצלי בלידה... תהיו בהלם

כדי שלא יהיו אי הבנות...
רק, אך ורק את בעלי
אין כניסה לאף אחד אחר בחל מפתיחה 2

אצלי נכנסו מי שרציתי- אמא שלי ובעלי.
ידעתי ורציתי שהם יהיו איתי!

בהתחלה התביישתי קצת מהנושא הזה- ואמרתי להם להשאר ממש ליד הראש
אבל כשהרגליים כלכך מקופלות- רואים הכל!
מה שגם- אני ראיתי הכל במראה, אז גם אם הם היו ליד הראש- הם היו רואים חחחחח
אבל תאמיני לי- זה ממש לא חשוב באמצע הלידה.. העיקר שתינוק ייצא בריא ושלם!

חמתי?? אין סיכוי בעולם. מי היא בכלל?

איתי בלידה היה בעלי.

להגיד לך את האמת? זו הייתה לידה ראשונה וחשבתי שכדאי שאולי גם אמא שלי תהיה לכל מקרה, אבל בסוף החלטנו לא לקחת אותה איתנו לבית חולים (אנחנו גרים אצלה) ואני לא מצטערת. היא אמנם מבינה הכל (רופאה) אבך בדיעבד הבנתי שאולי הייתה חוששת ומתנהגת אחרת כשמדובר בבת שלה...

בעלי עזר ותמך בהכל!!! לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו!!!

לי היה ברור שבעלי ואמא אבל אז רציתי גם את גיסתי ואחותי...

קיצר שישו ושימחו

איתי היו בעלי כמובן שעזר לי הכי הרבה ואמא שלי..בשלב יותר מאוחר כשהלידה התחילה להסתבך לא כל כך בררו מי נכנס ומי לא ובגלל שהכניסה לאורחים היא מכיוון אחר נכנסו אליי לחדר גם חמותי ואחות של בעלי והבנתי שגם חברה שלה כמעט נכנסה.. סלט בקיצור

אך ורק בעלי ואמא שלי

ברור שאמא!!!!!!!! ואולי גם חמתי היא מקסימה ומאוד עוזרת!!!! ובעלי מאוחרי הווילון

בלידה הראשונה, היתה לי חגיגה, בעלי

רקקקקקקקקקקקק בעלי
אמא שלי מספיק התעלפה והיא בא כבר בסוף כשילדתי

אירה, את רצינית??? היא התעלפה???...

מיטלי, גם הלידה שלי מתועדת כולה בוידאו - וגם אני הרצתי דחקות....
(לבעלי יש מצלמת ראש קטנה שהוא משתמש בה ברכיבות אופניים-מסתבר שהיא עושה עבודה לא רעה גם בצילום לידה...)

כמובן שאשתף גם...

אמא שלי- טיפוס לחוץ אז אני לא יודעת עד כמה תוכל לעזור פנים.
אחותי- בכיף אבל היא עם- 2 קטנים
בעלי- תסלחו לי אבל אני מעדיפה שלא יהיה (שלא יקבל טראומה

עד פתיחה 10 בעלי אמא שלי ואבא שלי
מרגע הלידה והדברים האינטימים - אמא!!
בעלי ואבא שלי מחוץ לחדר לידה
לא הייתי משנה זאת לעולם

בעלי

אמא שלי פחדה מאוד,מאוד עדינה...אולי בלידה-הבאה היא תאזור אומץ...

היה פשוט חוויה לעבור איתו יומיים-שלימים,כל-כך חבר אמיתי,חמסה,היה איתי בהכללל

יאוווווווווווווווווווו אלינור גם אני רוצה מצלמת ראש ללידה הבאההההההההה

אני שונה קצת..
ילדתי לבד.
(כמובן, לא במדבר, סביבי היו מיילדת, מתנדבת/מתלמדת ורופא...)

זה אמנם היה סוג של בדיעבד, כי רק קפצנו לביקורת בעקבות דימום כשאמרו לי שאני בפתיחה 9.5
בעלי היה עד הרגע של הלחיצות. אח"כ שלחתי אותו החוצה. הוא גם כזה עדין.. לא יכול היה לעזור לי פיזית, ולעמוד בצד ולראות אותי סובלת- ממש תסכל אותו.

לגבי אמא שלי- סיכמתי אתה מראש שאלד בלי שתהיה נוכחת. קשה לי עם זה שאחרים בשטח כשאני לא בדיוק בשליטה. ומכיוון שלידה היא דבר לא צפוי, החלטנו זאת יחד מראש.
ודבר נוסף הוא שאני לא רציתי עזרה פיזית. אני מכירה את עצמי טוב. ואם יש דבר שאני שונאת ממש, אז זה שנוגעים בי (כמובן, חוץ מבעלי). לא יכולה לסבול מסאז'ים, עיסויים וכו. וזה היה עוד שיקול.

בפועל, אמא שלי כן הגיעה, במהלך הלידה שנתקעה, כשכולי התייסרתי עם הלחיצות, ולא רציתי לראות אף אחד. אבל היא חיכתה בחוץ (בהוראתי הישירה. אח"כ התנצלתי)
פרט לכך שלבסוף עשו וואקום אז גם כך מוציאים את כולם, אז זה לא היה משנה ממילא.

חמות?
חברה? אפילו לא חשבתי על זה
ואחות? אני הגדולה בבית והיחידה שנשואה, אז זה לא ממש רלוונטי לדעתי..

בלידה הזו בעז"ה ג"כ אלד לי לבדי... קצת מלחיץ מהבחינה של אם המיילדת תהיה בדיוק בחוץ וכו, אבל בעלי מן הסתם יהיה עד צירי הלחץ, ואז היא כבר תחליף אותו.
אני רק מאחלת לעצמי שלא יהיה עומס.
פעם קודמת הייתי היולדת היחידה!!!!!!!!!!

אני רציתי רק את בעלי איתי.
אבל ברגע שהתחילה לידה פעילה, בקשתי מאמא שלי שתשאר גם.
אני ממש שמחה שככה יצא, שניהם ממש עזרו לי ויצא שאמא שלי החזיקה ראשונה את דניאל ובעלי את איתי!

בלידה של עדן חשבתי אולי גם שאמא שלי תהיה ובעלי לא הסכים. בלידה של אגם בכלל לא חשבתי לשאול אז שוב רק בעלי היה. (מה גם שעבדנו על ההורים חחח)
אני מאמינה שבלידה הבאה שתהיה גם האחרונה לדעתי אני ארצה שאמא שלי גם תהיה איתי בחדר הלידה.
בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

באהבה, ליאת.