איזו הרגשה רעה! - הריון ולידה
היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
-
אני לא יודעת איך להתחיל בכלל.
אני מרגישה דפוק.
העניין הוא שאני נכנסת לתשיעי בימים הקרובים, עם גברת מגונדרת בבטן (כיףף!! תמיד רציתי בת
)
אבל...
לא יודעת איך להגדיר, אני ממש לא רוצה ללדת עדיין!
רוצה להמשיך בתור משפחה קטנה של אבא-אמא-ילד. מלחיץ אותי להכניס עוד דמות, אני לא יודעת איך יהיה, מה יהיה, אם אסתדר נפשית, איך אני אחלק את הזמן והאהבה בין הילדים?? איך בכלל אני אסתדר עם שני ילדים?
פתאום מפחיד אותי הרעיון של משפחה יותר גדולה!!
ואני מרגישה גרוע!!!! גרוע מאוד כלפי התינוקת שתבוא! זה לא פייר!! אבל ככה אני מרגישה
בתוכי אני יודעת שכשתגיע התינוקת אנחנו נאהב אותה בלי סוף ונהיה מאושרים עד הגג, אבל אני לא יודעת אם אני בשלה!! מצד אחד אני מתה כבר שתבוא, אבל מצד שני אני מפחדת..... מה יהיה??
אוףףף.
אני קוראת כאן על רצונות של בנות ללדת כבר, ואני מרגישה שאני ממש לא בסדר כי אני רוצה רק למשוך עוד ועוד עם המשפחה החמימה והקטנטנה שלנו ולנצל את הרגעים האלו וזה לא שההריון כזה קליל. בכלל לא. הוא עם כל התופעות במלוא הדרו, פלוס שמירה כפויה שנותנת לי רק להתבשל עם המחשבות האלו בתוך עצמי..
אני פוחדת שאני שוקעת בדיכאון טרום לידה
תודה למי שהגיעה עד כאן. הייתי חייבת לפרוק
20 תגובות
עמוד 1
-
אני יודעת איך להתחיל
-
-
-
וואי נאי חייבת למצוא את ההודעה שלי
זה כאילו עשית קופי פסט -
-
-
תודה מתוקות
אתן מקסימות ומעודדות מאוד!!!
מבטיחה לספר לכן איך ההרגשה כשנהיה כבר משפחה גדולה
-
אומנם במעומעם אבל גם אני זוכרת את התחושות האלה,
וזה דווקא מאוד מנחם כי עכשיו את גם שומעת ששוכחים מזה בסוף....
כמעט ולא זוכרים את כל התחושות המעצבנות האלה כי הכל הכל מסתדר,
כך ה' ברא אותנו-
הלב שלנו מטבעו מתרחב עם כל ילד,
איכשהו הוא פשוט גדל ויש מקום לעוד אהבה בתוכו.
והמשפחה הקטנטנה והחמימה תמשיך להיות כזו ואפילו יותר,
כי עכשיו תצטרף אליה מישהי חדשה שתתרום עוד גוון ונופח מיוחדים.
אל תדאגי בכלל, באמת שאין צורך.
קבלי -
אני גם זוכרת שהרגשתי קצת ככה. כאילו, מה בוער?
עוד ילד יפה של אמא
תוספת מהממת למשפחה -
רציתי רק להוסיף -
אתם נותנים לבנכם את המתנה הכי גדולה והכי טובה שיש, אתם נותנים לו אחות.
הם ילוו זה את זה בע"ה במשך חייהם. זו מתנה נפלאה! -
צודקות כולכן!
ואני באמת משתדלת להפסיק לחשוב
מממ.... לא הולך. איך מפסיקים לחשוב?
ואני תוהה כל הזמן מה עם בעלי- איך הוא מרגיש עם הרעיון של המשפחה המורחבת..
ניסיתי לשאול אותו פעם אם הוא מבין מה זה אומר שיהיו לנו 2 ילדים, והוא אמר שברור שהוא מבין- יהיו 2 ילדים, ויהיה נחמד! כאילו, מה יש כאן להבין?
בקיצור, הוא לא הבין מה אני רוצה ממנו, וגם אני לא הבנתי מה אני רוצה ממנו. (כן יודעת מה רציתי- שיבין מה עובר עלי ויאמר מילים אמפטיות, בדיוק כמו שעשיתן אתן.. ורק אח"כ חשבתי לעצמי כמה טוב שהוא לא מבין ולא מבולבל כמוני..)
אחח..... כמה פשוט זה להיות גבר. לפעמים אני מאחלת לעצמי ראש קטן, ישר, מרובע, שלא מחפש בעיות.. ממש כמו של גברים.
ובעלי דווקא כן הכי אמפטי, סבלני, מבין ותומך
הראש שלהם כנראה בנוי אחרת. -
אגב, שתדעי, שבית עם 2 ילדים זה הרבה יותר כיף! גם לילדים וגם להורים. כאילו יותר חי כזה.
ילד יפה של אמא
עוד ילד יפה של אמא
תוספת מהממת למשפחה -
אנחנו הנשים באמת מוצאות תסבוכת בכל דבר,
הפורום הזה הוא בדיוק ההוכחה לכך -
בנוסף למה שאמרו לך אני רוצה להוסיף שעם ילד שלישי כבר אין את זה.
כי את כבר יודעת שזה עובר, את יודעת שיש מקום בלב לכולם, שיש מספיק אהבה.
זה לגמרי לגיטמי המעבר מפחיד מילד אחד לשני, וזה לא קל בהתחלה,
יש יסורי מצפון על הבכור ועל זה שנולד,
יש עייפות של אחרי לידה,
התאקלמות בבית ועם תינוק חדש,
ברור שלא הכל ורוד,
אבל זה עובר כל כך מהר,
ופתאום את לא זוכרת בכלל מה זה להיות אמא לאחד,
פתאום הלב שלך לא מבין
איך הוא חשש שלא יהיה שם מקום לשניים,
ואת רואה שהבכור שלך הרוויח עוד יצור קטן שיאהב אותו ויעריץ אותו,
והם בונים מערכת יחסים משלהם, עם דינמיקה שיש רק ביניהם,
ופתאום מבקשים לישון ביחד או צוחקים מאותו קטע בסרט, או מתחבקים בספונטניות, או מוותרים אחד לשני, דואגים אחד לשני, נותנים גיבוי, עוזרים, מלמדים,
והלב שלך מתפוצץ מאהבה. ומבין שתמיד יהיה מקום.
כי אלה הילדים שלך.
מבינה לגמרי את החששות שלך, הייתי שם לגמרי, וזה רק מראה שאת אמא טובה!!!
חיבוקים!
[
[ -
-
-
זה טיבעי לגמרי
-
מאמי, את הדיכאון תוציאי לך מראש.
את בסדר גמור, ההרגשה שלך טבעית מאוד -
חחחחחחחח יואווו זה נשמע כאילו אני כתבתי את זה כשהייתי בהריון שני
פייס: ortal_hori -
תודה מקסימות!!!!
תודה על העידוד!!
זה פחות נורא כשאני יודעת שזה טבעי להרגיש כך
ואת הכרבולינה שלי אני אוהבת כבר משבוע 6 כשגיליתי אותה
ועכשיו כשמרגישים כל עצם שיש בה, אז הרבה יותר!!
זה פשוט הקונפליקט בין האהבות עושה את ההרגשה הזו..
אבל עזרתן לי להתגבר
תודה
