חולמת על הריון.... - הריון ולידה

אני מאמינה שכולנו היינו בשלב זה או אחר במצבך...
אני מזדהה איתך שזה הרצון הכי חזק שהיה לי בחיים....
ואת מוכנה לעשות הכל שזה יצליח...
אבל זה יקרה!
ואז זה כבר לא ישנה לך...
תכניסי לעצמך לראש שבשנה הקרובה את הולכת להיות בהריון וזהו...
אין לי שיטות להרגעה...
כמה זמן את מנסה?

הי יקירה,
וואו, מצב רוח שלך לא משהו... אבל מה שטוב - זה לא בלתי הפיך...
אני מניחה שחלקנו, אם לא רובנו, יודעות בדיוק על מה את מדברת וכל אחת שמאוד רוצה להכנס להריון וזה לא קורה אחרי דקה מרגישה את התחושות הקשות האלה, נכנסת לסטרס ועל הדרך משגעת את בן הזוג ואת עצמה....
אבל! א -זה טבעי וברור, אנחנו בעידן של אי דחיית סיפוקים... ב - לצערי אף אחד לא יוכל להגיד מילות עידוד שונות מאלה שאת כ"כ לא רוצה לשמוע... זה פשוט לוקח זמן לפעמים!!! תקראי קצת באינטרנט (אם עדייו לא עשית את זה...) על סיכויים להכנס להריון בכל חודש נתון. הם מאוד רחוקים מ-100% גם אצל זוגות בריאים ותקינים.
גם לי יש אחות שנכנסה לאחרונה להריון, שיתפתי פה את הבנות בתחושות הקשות שהיו לי בהתחלה.. זה לא מוסיף לשקט הנפשי, אבל זה עובר די מהר.
ומבחינה מעשית: כמה זמן אתם מנסים? האם המחזור שלך סדיר?
חושב מאוד לאתר את מועד הביוץ. אם המחזור סדיר, המשימה הזאת די קלה, אבל גם עם לא סדיר אפשר להסתדר. בדיקות ביוץ ביתיות לא אמינות לגמרי, אבל אצל חלק גדול מהנשים הן נותנות אינדיקציה נכונה. אפשרות נוספת (ומומלצת) - לקיים יחסים יום כן יום לא סביב תקופה הביוץ המשוערת. כמבן שיש עוד הרבה דברים שניתן לעשות, אבל זה כבר פונקציה של התייעצות עם רופא נשים.
יפתי, אני שולחת לך חיבוק וירטואלי חזק, אל תתני (עד כמה שאפשר) לייאוש הזה להשתלט עליך ולמנוע ממך להינות מהיומיום. יום שעובר - לא חוזר!...
כולנו פה פחות או יותר באותו מצב, זה טבעי וזה בסדר, יש רגעי משבר, אבל הכי חשוב להמשיך הלאה, לעשות הרבה סקס וולהאמין ולדעת שיהיה טוב!

המון בהצלחה,
ענת

רב תודות, יקירותיי.... אני יודעת שלא כולן פה מכירות את כולן, אבל עדיין - אתן פשוט מדהימות, אלה שיש להן את הכוח הנפשי לתת מעצמן, גם עם זה כמה מילים...
אני אפילו לא מסוגלת להגיב לפושטים של אחרות, עד כדי כך אני מרוקנת נפשית וזקוקה בעצמי לתמיכה...

אני רק התחלתח לנסות, זה מתבשל אצלי כבר מזמן, אבל נסיבות החיים לא תמיד אפשרו לי לחשוב על זה, כבר מתחילת השנה אני כאילו מנסה, אבל לא באופן סדיר וממוקד, אלא ככה - ילך אז ילך. מחודש שעבר אני כבר בכוננות, עם בדיוק ביוץ ביתיות, למרות שלא ממש השקעתי ...לפי החישוב שלי קיימתי יחסים נכון, אבל קיבלתי מחזור.
היה די מאכזב, כמובן...

בשלושה חודשים אחרונים המחזור שלי יחסית סדיר, 31 יום, אז יש לי על מה להישען, כי מקודם היה לי פשוט בלגן של מחזור לא מסודר.
אני האמת מתחילה כבר לחשוש שיש לי בעיה, כי אני כבר המון זמן מקיימת יחסים לא מוגנים עם בעלי, וכבר שנה וחצי בלי גלולות, ואף פעם לא נכנסתי להריון! האם זה לא סימן חשוד?...

השיגעון שלי דווקא נובע לא מזה שאני לא מצליחה אלא כי אני פשוט כל-כך רוצה שאני מפחדת לשכנע את עצמי שאני באמת בהריון... אני כל הזמן על הגבול של להשתגע :(

מאוד מקווה שהחודש זה יצליח, כי האכזבה מרבה, חמי שנמצא במצב קשה ונכראה ילך לעולמו ממש בקרוב לא יקבל את הבשורה המשמחת שקוויתי שתתן לו עוד קצת כוחות לחיות ואני לא אהיה מוגנת בעבודה...

כמה גורמי לחץ יש לנו מסביב! לא יאמן....

כל כך מבינה אותך!!!!!
אנחנו מנסים כבר חצי שנה.. וכל חודש ברגע שאני מקבלת אני נמצאת בתסכול המטורף הזה שאת נמצאת בו כעת..
לצערנו.. אין תרופת פלא שתרגיע אותנו או תאשר לנו מהר יותר אם יש הריון או לא..
אני חושבת שמעבר לעובדה שאת רוצה הריון, את גם יודעת שהוא ישפיע על דברים נוספים בחייך ( הנושא עם העבודה ועם חמך) ולכן את לחוצה יותר.. וזה נשמע קלישאה.. אבל הלחץ תורם לאי הצלחה..
תנסי להכניס לעצמך לראש שכל עכבה לטובה.. ואם לא נקלטת החודש כנראה שלא היית אמורה..
אני יכולה להגיד בראייה לאחור שמזל שלא נקלטתי עד עכשיו, כי בעלי פוטר מהעבודה לפני חודשיים ומאז הוא לא מצא עבודה חדשה.. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם עכשיו הייתי בהריון עם כל הלחצים הכלכליים שעוברים עלינו.. אז קיבלתי והפנמתי את העובדה שכל עכבה לטובה וגם זמני יגיע.. וכשהוא יגיע זה יהיה בדיוק בזמן הנכון..
אני מאחלת לך שתיקלטי כמה שיותר מהר..
וגם אם לא.. תנסי כמה שאת יכולה להכניס לך סיסמאות חיוביות לראש.. זה יגיע בסוף!!!
מחזיקה לך.. ולכולנו.. אצבעות.. :)

me

המון תודה... אני ממש מצחיקה - כותבת לאחרות את אותו הדבר אך איני מסוגלת להפנים בעצמי...

לצערי הבלתי פוסק חמי נפטר אתמול בפתאומיות, ומעבר לעובדה שכולנו בהלם טוטאלי ולא יודעים איך להתמודד עם זה אני בהחלט מבינה שהחודש פשוט לא יצא לי. אני פוריה עכשיו ואנחנו בשיבה.... כמה שזה הזוי :(

אני ממש מצטערת לשמוע על חמך, ובכלל על זה שאתם לא יכולים עכשיו לקיים יחסים בגלל השבעה...
אבל תנסי להבין שלקב"ה יש סיבות משלו לעשות דברים, לא תמיד נבין למה, ובסופו של דבר רק כשמקבלים את אותו דבר שכ"כ רצינו לומדים להעריך אותו ומבינים הכל תוך כדי...
זה קשה לקבל את העובדה שעכשיו תצטרכי לחכות עוד חודש עד לביוץ הבא, אבל כל עכבה לטובה...
סבלנות מאמי, הכל יסתדר... תהיי חזקה.

היי.
איזה נשמות טהורות אתן... אין דברים כאלה!
המון תודה הל ההבנה וההזדהות...

אני בדיוק בתהליך של להפנים שלא עכשיו, וזה יכול לקחת זמן, ותכלס זה לא משנה עכשיו כי חיינו הולכים להשתנות בצורה שעדיין לא ידועה כך שכל התכניות הגיעו לפח זבל וצריך לחשוב מחדש....

אמשיך לנסות כמובן כי המטרה. היא עדיין אותה מטרה אבל זה כבר לא אותו דבר...

בעלי אמר לחמי לפני שהוא הלך שיש לו נכד בדרך... והוא שמע אותו והבין. זו הייתה משאלתי שקוויתי שתתן לו קצת כח להחזיק מעמד עוד קצת.... גם אם זה לא נכון, למרות שאלוהים יודע כמה שרציתי שזה כן יהיה נכון.

יהיה בסדר, בעזרת כל מה שיכול לעזור.

אני כל כך מבינה אותך , אבל את יודעת מה, כמו שהבנות אמרו לפני, לפעמים לזמן שאנחנו מחכים יש משמעות גדולה מאוד - אז אולי באמת כל עכבה לטובה. וזה שעדיין לא נכנסת להריון לא אומר שום דבר, ממה שהבנתי רק בחודשים האחרונים באמת התחלת לתזמן ולבדוק ביוצים. לי ולבעלי לקח 8 חודשים שלמים ומה אני אגיד לך? בדיוק בחודש שבו שיחררתי ואמרתי לעצמי זה יגיע כשזה יגיע ובינתיים אני מאושרת עם מה שיש - דווקא אז נקלטתי. אז לקחת הכל בפרופורציות . משתתפת בצערכם ומחזיקה לך אצבעות להריון קרוב קרוב

רעות

משתתפת בצערכם!!
תהיו חזקים.. תתנו לזמן לעשות את שלו.. ותראו שבסוף הכל יסתדר לטובה!
מאחלת לך להיבשר בבשורות טובות מעכשיו והלאה.
שבת שלום

me