היום קשה לי! - הריון ולידה

כולנו עברנו את זה, וכמו שתמיד אומרים יותר קשה לנו ההורים- מאשר לילדים עצמם!
אני גם שחררתי את אדל מאוחר מדי, וכ"כ פחדתי וחששתי ונפלה עליי עצבות איומה שהייתה עוברת רק כשהייתי לוקחת אותה בחזרה,
ואז, התחלתי לראות איך היא פורחת. ממש ככה. לא שלפני זה היה לה רע, אבל פתאום היא התחילה לדבר המון, להעסיק את עצמה לבד, ממש נהיתה לי גברת קטנה.

את תראי שעם הזמן תתרגלי לעובדה שהילדה גדלה, זה הכל.

מיכל יקריתי...
אל תדאגי- היא תיהייה בסדר שם- בקבוצת הבינוניים
היא לא תרגיש בהבדל לך זה יותר קשה מלה - זה בטוח!
כי את היית צריכה הכנה נפשית לפני... והיא לא

אם את חוששת- את כמובן יכולה ללכת ולהציץ פעם ביום איך היא מסתדרת..

תני לזה כמה ימים, תראי איך נעמה חוזרת הביתה ואיך היא נכנסת לגן....
ואני בטוחה שכבר תרגישי טוב יותר!

מתוקה

[/url

מאמושה מתוקה..
כבר אמרתי לך.. ייתכן מאוד שהמעבר יעבור חלק (ממש כמו השיער שלנו

אני מאמינה שיהיה לה בסדר, היא תהיה עם קבוצה של בוגרים ויש לזה המון יתרונות..

ואת תהיי חזקה, את עושה כמיטב יכולתך
נסיך קטן שבבטן, מחכים לך באהבה גדולה!!

ב"ה

מרווה היקרה! אל תסתכלי על כך בדרך שלילית תסתכלי ותגידי הילדה שלי גדולה עכשיו!
אז כן זה מפחיד בהתחלה ואשרייך שזכית עם בתך הגדולה לחוות חוויה מדהימה ( לא כל אישה מסוגלת להשאר בבית כ"כ הרבה זמן ) אנחנו בתור הורים תמיד מסתכלים בביקרותיות על אנשים שיטפלו בילדים שלנו כי זה התפקיד שלנו לכאורה! אבל, תאמיני ששם היא תגדל,תצמח,תתפתח חברתית ופשוט תהיה ילדה גדולה ובוגרת! אז כן תמיד להיות עם יד על הדופק אבל תאמיני שהמטפלות עושות כמיטב יכולתן כדי לאפשר לילדים את הסביבה הכי נעימה שאפשר מכל הבחינות!
ב"הצלחה בדרך החדשה של נעמה הבוגרת וב"הצלחה גם לאימא שלה שתהיה חזקה ותלווה אותה לכל אורך הדרך!
[URL=http://www.myrainbowtext.com]

אני בוכה עכשיו...עם כל התגובות,שכל-כך משתדלות לתמוך ולחזק..

נעמה היתה מקסימה,גם הצמדתי אותה היום למטפלת טובה והיא ישבה עליה בכייף..(שהמטפלת מהתינוקייה המליצה לי עליה,שאיצמד אליה).

לי קשה,כי חשובה לי התשתית-הריגשית,החמימות,הרוך והחמלה של המטפלת-המדהימה מהתינוקיה.
חשתי איתה כאילו היא ואני ובעלי מגדלים את נעמה בחמימות-שיבטית כזאת כמו פעם..בימים-עברו..

זה ברור,שהחסך-הריגשי הוא שלי,כי נעמה לא-נולדה לצערי למישפחה-מורחבת שיבטית, אבל אין-ספק,שאם נעמה היתה גדלה למישפחה שכזאת,לא-היה לי כל-כך קשה היום,כי היה לה את הגיבוי מהבית..

יש במטפלת-הקסומה בתינוקייה שנטי כזה הודי (היא הודית במקור) ואם אתן הייתן מכניסות את הילד לממלכה-הקסומה שלה,כבר הייתן חשות בחמימות..זה משהו קסום..החדר-קטן,צעצועים ישנים..אבל זאת רק התפאורה-החיצונית,מה שלי היה חשוב זה ההון-האנושי.

בספט' סמכתי על הגן בעיניים-עצומות ובצדק...לא-התקשרתי ולא-הפתעתי..
כעת אעשה זאת גם (כי אני רוצה לשדר לצוות שאני סומכת עליהם והם יודעים בדיוק שאני במשבר,את זה אני לא-מסתירה),אך בפנים אפקח יותר את העיניים..אוףףףף..
אם במיקרה הילד, שהגיע כעת יעזוב את הגן,אני הראשונה שאחזור,המנהלת הבטיחה לי.
הוא נזקק לאמבולנס,כשהיה בקניון עם אימו,כי אכל גלידה והוא רגיש לחלב.

וכן,כעת אני ביקורתית יותר,כי האוירה שונה בקב' הבינוניים והגדולים..
היחס שונה אל הילדים..
לא-הייתי ביקורתית בכלל בספט' כי כשיש משהו טוב,לא צריך לחשוב שיהיה יותר טוב,שמחתי בחלקי.

אני מתפללת לבורא-עולם,שישמור לי על נעמה בהשגחה-פרטית,שתגדל להיות שמחה ובריאה,כי אני ובעלי באמת משתדלים לעשות הכל למענה עם כל הסבלנות והרוך בשבילה (ייתכן גם בגלל שדור-ההורים שלנו גדל בקיבוצים,אבי והוריו של בעלי ולא-גדל על רגשות-חמים בילדותם והם משתדלים להוליד זאת מעצמם,אך אין ספק שהם עדיין בלמידה,זה לא-טיבעי להם ולכן אני ובעלי בראנו זאת מעצמנו מייד).

כעת נעמה בחלל גדול יותר,יותר פונקציונאלי,מודרני..
אילו החיים ואני בעד לחשוף ולתת כלים לעצמאות..
אך רגע..לא-היה קורה כלום אם זה היה מתרחש בספט'-הבא..הייתי בשלה לזה!

אהובתיייייייייי לנשום לנשום ולהוציא

מאמי זה כ"כ טיבעי וכ"כ מובן
יהיה בסדר - לנו ההורים יותר קשה מאשר להם
אני מממש מבינה אותך אני הכנסתי את אוראלי שלי למשפחתון יש לי מלא המצלות עליה היא חברה של חמותי וקרובת משפחה של גיסי ועדין קשה לי שהוא לא איתי שלא אני מטפלת בו
קבלי מילוני

מאמוש

אהובה,

אני בטוחה שהכל יהיה בסדר ונעמה ילדה יכמה והיא תסתדר בכל מקום שתשימי אותה ואין ספק שאת תשימי אותה רק במקום שטוב בשבילה.

מחבקת אותך המון

אני חושבת שלנו,ההורים יותר קשה,כשבפנים בפנים אנחנו לא-רגועים,כשאנחנו מוסרים את ילדינו לדמויות-מטפלות אחרות,שהן לא-בדיוק לטעמנו...

היה לי מאוד קל לשחרר את נעמה למטפלת,באוג' ואח"כ בספט'..כי הרגשתי שהיא פשוט מושלמת ואכן נעמה פרחה אצלה..
הייתי מאושרת ופרחתי בעצמי.

כעת,הדמויות-המטפלות השתנו ולי ניהיה קשהההההההההה!

למה אני לא-מחפשת כרגע משהו אחר?
זאת באמת שאלה,אבל באמת שאין-תחליף למטפלת מהתינוקייה..לפחות אלך להגיד לה שלום בכל-צהריים עם נעמה,שתנשק ותחבק אותה!

כשהמטפלות מהגדולים היו מגיעות אל התינוקיה לתת משהו או להגיד משהו למטפלת מהתנוקייה או להחליף אותה,נעמה היתה מפסיקה לחייך אליהן ונרתעת ובצדק,כי הן מחוספסות וחלקן מסתירות זאת טוב,אך הן שחוקות..
אגב- לא-מזמן המטפלת מהתינוקייה נעדרה מהעבודה ליום, 2 תינוקות צרחו ממושכות...רק מזה שהמטפלות מהגדולים ניסו להתקרב אליהן.

תינוקות חכמים! זאת גישתי! מי שלא-טוב אליהם,הם קולטים זאת מיד!!!!!!!!!!!!
לי קשה יותר מנעמה..היא תסתגל,אך תתחספס על-הדרך ומוקדם מידי ממה שאני מצפה בשבילה וזה מה שכואב לי עליה.

אוייש מאמי שלי...
איך לא רגיל לי לראות אותך נשברת..
בובי יש לי הרגשה שנעמה תעשה לך בית ספר והיא תפרח אפילו יותר ויותר ואת תראי שכל הרגשות שלך עכשיו הן היו מיותרות...
בובי לעיתים אנחנו אלו ששמות את המכשולים בעוד שהגורים שלנו לגמרי בשלים לכך....
שולחת לך חיבוקים ענקיים ואני פה בשבילך את בא לך לדבר ולפרוק..
אוהבת אותך!!!