היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות),
להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
עשית בשכל!!! גם אוריאל בן 2 ו-10 חודשים והשארתי אותו עוד שנה בנעמ"ת כי הוא פשוט קטן מידי! גם ריגשית וגם גופנית.
אין כמו אינטואציה של אמא
וגם עם מוריה בזמנו עשיתי את זה והשארתי אותה עוד שנה במעון . יש זמן לגדול
כל הכבוד לך! אין כמו אינטואיציות של אמא. אני באותה הדילמה שנה הבאה.. ניצן יהיה בן שנתיים ו11. הבעיה שאצלנו כנראה לא יקבלו אותו בויצו
הדס- רון אומנם בין הגדולים בגן, מלבדה יש עוד 3 ילדים בני 3, כולם בני שנתיים עד שלוש. האיכות במטפלת הזו היא שהיא מגיעה לכולם! כולם ניזונים מהידע העצום שלה. רון למדה דברים שאני בטוחה שהיא לא היתה למדה אפילו בגן עירייה. אני חושבת שאם יש מטפלת טוב כמו דורית שלנו, אין מה להסס. אילולא דורית, אני בספק אם הייתי משאירה אותה עוד שנה... דורית נתנה לה דחיפה מטורפת!
כל הכבוד שהקשבת לעצמך "הילד האנושי - לעיתים כה חד הבחנה יותר מאשר המבוגר המהורהר עד טמטום חושים" (מארקוס זוסאק מתוך הספר "גנבת הספרים")
פייס: ortal_hori
רינת- כל כך נכון מה שכתבת.. ואני מזכירה את זה לעצמי כל יום.. במיוחד עם אלעאי, על אף שהוא בן 6 עוד מעט ונראה לי שהוא מאוד גדול, אני מחזירה את עצמי לקרקע מידי פעם ומזכירה לעצמי שוב ושוב שהוא רק ילד..
אין כמו הרגשה של אמא
הדס- לגבי ההתלבטות, אני חושבת שאם ישנה כזו בכלל, זה אומר שצריך להישאר במעון..אם זה היה ודאי, לא היתה שאלה בכלל, פשוט מעלים לגן עירייה.. אגב, גם העניין של שנת צהרים הפריע לי מאוד. רון ישנה צהריים ולא מוותרת על זה! בגן עירייה אין את זה
גם אצלנו בויצו יש מישהי מדהימה בכיתה של הגדולים אני בכייף ישאיר את ניצן שם עוד שנה. למרות שהוא מאוד מפותח (ולא בגלל שאני אמא שלו) אני פשוט רואה את יותם בגן עירייה ומרחמת על ניצן.. השנ"צ כ"כ חשובה, הארוחות המסודרות בזמן. ניצן כזה ילד פיקח שאני בטוחה שהוא לא יפסיד מזה - הוא גם יודע למשוך תשומת לב (במובן החיובי) ואני מאמינה שהוא ישתלב מצויין (אם לא יככב כמו השנה
השיקול הכלכלי הוא לא מבוטל, זו בהחלט מעמסה ולי אישית מאוד קשה לשלם את הסכום הזה השנה אבל ממש אין לי ברירה ואני מקבלת תמורה אדירה!!!!
מה העלות הכבדה שאת מדברת עליה?
את אמא מדהימה!!!!! ואין על האינטואיציות האימהיות שלנו!!!!! מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם! ------------------------------------------------------------------------------------------ לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו. --------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.
-------------------------------------------------------------------------------- אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!
שמחה לשמוע שרון מאושרת בגן.
לדעתי זה מאוד קשור לילד וגם לגננת. אני מאוד שמחה שספיר בגן עיריה יש לה גננת מדהימה, בכלל כל הצוות שם פשוט מדהימות.
אני לא יודעת איזה גן עיריה יש אצלכם אבל לדעתי, הצוות פי 1000 יותר טוב מהגן של לפני שנתיים.
היום אני משלמת על גן עייר ה (כולל צהרון) ועל ויצו את אותו מחיר. בערך בסביבות ה2000 ש"ח לילד
אין על אינטואיציות של אמא, כפי שכבר אמרו רבות כאן
לי הייתה אותה בעיה, אבל לי לא היה מקום פנוי בויצו אז לא הייתה לי ברירה בכלל. היום הוא בגן עירייה והאמת להפתעתי אני ממש ממש מרוצה אבל אני שמחה שגם את מאושרת עם ההחלטה שלך
אדווה תמיד פעל לפי האינטואיציה שלך ואף פעם לא טעיתת
.html]
אני תמיד שמחה לשמוע על הצלחות כאלה ועל אינטוציות אמהיות שעושות את העבודה
גלי- אלעאי עלה לגן עירייה בגיל 3 + 8 חודשים כי הוא יליד פברואר. זה היה מדהים עבורי ולא הערכתי את זה אז. כש-רון היתה צריכה לעלות לגן עירייה היא פתאום היתה נראית לי תינוקת לעומת אלעאי שעלה בגיל יותר גדול. החודשים בגילאים האלה כל כך קריטיים- חבל"ז!!!!!
כל יום שעובר אני מברכת את עצמי על הבחירה וההחלטה הזו. אולי זה נשמע מינורי כדי להתעסק בזה ביומיום אבל אני ממש שמחה ומזכירה לעצמי יום יום כמה טוב שעשיתי את הצעד הזה.
אני חושבת שתמיד צריך לעשות מה שהלב מרגיש! ואין כמו אינטואיציה של אמא!