כואב לי הלב - הריון ולידה

וואי קראתי את מה שרשמת ועמדו לי דמעות בעיניים....
אני מחבקת אותך ומחזקת את ידייך את ההגדרה של אישה חזקה

אולי ינחם אותך לדעת שסביר שהוא לא יזכור את התקופה הזאת ולך התקופה הזאת תעבור....

שיהיה לך המון בהצלחה

קראתי את הדברים שלך ונשבר לי הלב
אני מודה ומתוודה שאני ויתרתי על לימודים וקריירה בשביל ילדים
וזה עוד לפני שהרגשתי וידעתי בכלל מה זה אהבה לילד
אז האמת אני מעריכה מאוד אנשים כמוך שמסוגלים לשלב ולעבור משבר די קשה כדי להגשים את עצמם וככה להעניק עתיד טוב לילדים שלהם

אני גאה בך ומבטיחה שנהוראי לא יזכור

אויי מאמי
כל הכבוד לך על כך שאת נוגסת מכל העולמות ועדיין נשארת אמא למופת!!
מאמי את מדהימה והוא קצת יגדל ולא יזכור כלום, רק יעריך אותך על מי שאת!

אני מעריצה נשים כמוך

אני בטוחה שבזמן הזה, הקצר שיש לך איתו, הוא מלא אהבה איכותית שזה שווה הרבה יותר מסתם להיות כל היום עם הילד,
כמו שאלה מעליי אמרו- צריך להצדיע לך! הלוואי ולא הייתי מוותרת לעצמי ללמוד מה שרציתי.. עם הזמן זה נעשה קשה יותר, אז תסיימי בכל הכוח ואת תראי שבע"ה יהיה לך עוד המוווון זמן להנות עם הנסיך!
בהצלחה בלימודיישן

מתוקה..
אני יכולה להזדהות לפחות עם חלק מהדברים וזה באמת לא קל.
את צריכה לזכור ולהזכיר לעצמך, שאת הוחכת לעבודה ולומדת כדי שלנהוראי תהעה רווחה בהווה ובעתיד. מי כמוני יודעת מה זה לחזור לעבודה בדיוק אחרי 14 שבועות, כשהגוזלי כל כך קטן.. אם לא תלמדי עכשיו, סביר שזב כבר לא יקרה! על הכבוד על ההתמדה וההשקעה! אני בטוחה שזה ישתלם

שירה אין לי הרבה מה לומר....
זאת הרגשה זוועתית אין מה להגיד... אבל את גיבורה שאת עוברת את זה...
שולחת הרבה חיבוקים וחיזוקים

אל תרגישי רע עם עצמך!!!

את עושה מה שאת יכולה וזה המון!! אני בטוחה שאת מפנקת אותו כשיש לך זמן..

וכל עוד את לידו וקשובה לו, זה הכי חשוב...

מבינה אותך, כי גם אצלי זה היה אותו דבר
נסיך קטן שבבטן, מחכים לך באהבה גדולה!!

שיררה,
המצב שלנו די דומה..
[

שירושש,
אני ובעלי גם המשכנו ללמוד אחרי-הלידה ובעלי העמיס על-עצמו שעות-מרובות בעבודה,כדי לקבל שעות מהעבודה בשביל ללכת וללמוד.

אני הורדתי הילוך עם-הקריירה לשם כך והייתי נטו עם נעמה מלא-שעות בכל-יום,ללא-עזרה כמעט.

הקרבנו ביחד המון,סופש"ים ירדנו למחתרת,רק כדי ללמוד,כשנעמה היתה נרדמת.
לא-בילויים ולא-כלום.

כעת,אני מנסה לסיים את כל-עומס המטלות שדחינו בשל-כך.

אין מה לומר,תק' לא-פשוטה..אבל היא זמנית והיא עוברת.
החלטנו שנסיים את תעודות-הפרנסה ויהי מה!

אני לעיתים מנחמת את עצמי,שאני שמחה בחלקי,כי בגלל שאין לי עזרה-צמודה מאימי ומחמותי (הן עובדות),אז הורדתי הילוך ואני נטו כעת אמא+מטלות בבית..וזה מוסיף לי כעת רוגע.
ייתכן ואם אימי היתה שומרת לי בצמידות על נעמה,הייתי יוצאת אל העולם לכבוש עוד ועוד מישורים ולאו-דווקא הייתי רגועה כתוצאה מכך.

בנות שלומדות ועוד עובדות (עם ילדים) -אני פשוט מעריצה אותכן!!!!

אני מאאאאאאאאאאאאאאאו רוצה ללמוד -כמו שכבר סיפרתי אני רוצה להיות גננת -אני לא אגיד כמה פעמים נרשמתי ללימודים(כי זה ממש פטתי) - ובסוף ויתרתי

כל הכבוד למתמידות!
אני אומנם עובדת במקום טוב אבל הפפסקתי ללמוד פעמים

שירוש פשוט להוריד בפנייך את הכובע!
בזמן שבחורות בגיל שלך יוצאות למועדונים ומחפשות את עצמן אחרי הצבא-
את אוחזת בחיים בכל הכח- מתחזקת בית להפליא, אמא אוהבת, רעיה מאוהבת, אישה חזקה עם שאיפות, לומדת ועובדת והכל על מנת לדאוג לרמת חיים למשפחתך הקטנה- את ראויה להערצה! 

אהובותתת שלי תודה! ריגשתן אותי