אך סובליםםם - הריון ולידה

אולי היא פוחדת להתמודד עם הפיספוסים...
אין ספק שהיא חייבת לעשות את הצעד הזה , גם מסכן הילד זה לא נעים

היא לא פוחדת
לא רוצה אין לה זמן עובדת קשה היא ובעלה
מסכינים הילדים

ממש מסכנים הילדים
[

זה כבר גובל ברוע לדעתי
טיפה יחס לילדים מסכנים לכי תדעי כמה פעמים ביום היא מחליפה להם מרוב שהיא "עסוקה:"

סליחה על דעתי השונה.

אבל אולי יש סיבה אחרת שלא את ולא הגננת מודעים אליה?
מהיכן את יודעת שהם אכן מתעלמים מהבעיה?

אני חושבת שאם היה לי קושי מסוים עם העניין הזה מאיזשהי סיבה (גם פסיכולוגית):
א. הייתי מסתירה בשלב ראשון, ולא מערבת את כל העולם (כן, לעיתים גם אמא). כדי שהילד לא יתבייש.
ב. הייתי מאוד כועסת ועצבנית אם אנשים היו משיאים לי עצות טובות, מתערבים בתחום או מרכלים עלי בפני אחרים.
ג. אני כותבת בזהירות, אבל אני די משוכנעת שהתערבויות כאלו יכולים להביא לסכסוכים.
ד. שלוש שנים וחודשיים, עם כל הכבוד, אבל באמת.. זה לא מאוד מאוד נדיר, ולא אומר שההורים מזניחים.

אחת ויחידה אני איתך אם זה ילד ראשון ככה
אבל זה הילד השני שלה ואותה בעיה כמו ילד ראשון אין לה זמן

אני מסכימה איתך שהעובדה שזהו ילד שני, יכולה להצביע על בעיה כללית של אופן הגמילה.

אבל בכל זאת הייתי מציעה לך לא להתערב, אלא אם כן התבקשת, או שברור לך שהעזרה תתקבל בברכה. למה לך? עזבי.. את הרי יודעת שזה לא יעזור. למה סתם לעצבן ולהתעצבן?
ותמיד נשאר הסיכוי שבכל זאת לא הכול כולם יודעים.. למרות שזהו ילד שני.

איך שלא יהיה, אני מרחמת על גיסתך. להחליף טיטולים לילד בן שלוש ומעלה, זה לא נחמד.

סליחה, אבל אולי הילד לא מוכן עדיין? אז מה אם זה ילד שני?

מאיפה אתן יודעות מה הסיבה? אל לכן לשפוט מהר... לא מכירה ולכן לא שופטת.

פופה - בהצלחה

לורה, קראת את התגובה הראשונה שלי?
איך הגעת למסקנה שאני שופטת?

סורי. את זו ששפטת מהר מדי.

אני רשמתי עלייך? את היחידה שהגבת? למה ישר לתקוף?

מצטערת. את צודקת. טעיתי.

הגבתי מהר מדי

באמריקה זה די מקובל בגיל הזה עדיין להיות עם חיתול כשאני גמלתי את ניתאי
בגיל שנתיים וקצת היו פה רוב האנשים בשוק
מאחלת להם בהצלחה

לורה מאמי

פופה - אני רק מדברת מאיפה שכואב לי כי אוריאל גם עם חיתול אבל הוא ממש, ואני חוזרת בהדגשה, ממש לא מוכן לגמילה!!!!!!!!!!!!!! וזה כואב לי כי הסביבה ממש ביקורתית ופוגעת

ואחת ויחידה -