א. אני חייבת לומר שלכל אחת סף כאב אחר, ולכל לידה אופי שונה

יש את אלו שכמעט לא יכאב להן והן כבר בפתיחה 6-7 (וזה לא שסף הסבל שלהן גבוה, לפעמים באמת באמת כמעט לא כואב. יש דבר כזה), ולעומתן אלו שבפתיחה 2-3 רואות כוכבים כי באמת כואב!!
כך שאי אפשר להשליך מאחת לשנייה על יכולת סבל ללדת ללא אפידורל.
ב. אני הגעתי בפתיחה 9 ללא כאבים בכלל. היה רק דימום שבגינו הגעתי (קורה אחת ל1000 אבל קורה..) ולכן כששאלו אותי על אפידורל, לא רציתי. האמת שהזריקה הפחידה אותי יותר.. ואמרתי לעצמי שאם לא כאב עד פתיחה מלאה, כנראה שגם אח"כ לא יכאב.
וטעיתי. בגדול. היו שעתיים תופת של לחץ עם פיטוצין ללא משכך כלשהו. יכול להיות שבדיעבד שמחתי שלא לקחתי, אבל אז זה היה נראה לי סוף העולם.
אני זוכרת רק שעזר לי: לשתות מים במהלך הלידה, לנשום עמוק, לצבוע ולקווצ' כדור עצבים (או יד מזדמנת של מישהו :)), לשנות תנוחות, עמדתי, ישבתי, בתנוחת כריעה ומה לא (וכל זה בלחיצות! מאוד זרמו איתי ולא הייתי מחוברת לאפידורל אז זה אפשרי) והכי הכי עזר לי: להסתכל על השעון!!!!!! שהיה תלוי מולי (ולומר למיילדת שהיא אמרה חצי שעה וכבר עברה שעה וחצי..)
ועוד הכי עזר לי זה לחשוב על זה שבסוף הכל ייגמר איכשהו ואני אעבור את זה ויהיה אחרי.
בכלל, תביאי איתך שירים שאת אוהבת, נראה לי שהפעם אעשה זאת.
בהצלחה!!!