מגיעה לו אמא טובה יותר :-( - הריון ולידה

אהובתי זה כל כך לא נכון
אנחנו בני אדם, גם לנו קשה לפעמים
לוקח זמן להתרגל לילד שמשנה את כל שיגרת החיים
אל תגידי את זה. בואי בואי בואי לפיייייס

טלי, זה לא ייאמן, קראתי את מה שכתבת וזה כאילו אני כתבתי את זה...
אני מאוד מנסה להיות סבלנית ורגועה ולרוב אני מאוד חמה ואוהבת.. אבל היום בטעות שרטתי אותו והוא התחיל לבכות. בהתחלה ריחמתי עליו ואז אחרי שתיים שלוש דקות שהוא לא נרגע עיצבן אותי שהוא עושה כזה עניין משריטה כזו קטנה והתפרצתי עליו בצעקות.. יותר מגעילה ממה שהייתי לא יכולתי להיות (ואני יודעת להיות מגעילה לפעמים

את בטוחה שאת לא כתבת עלי????????????
כי גם לי יש הרגשה כזאת, במיוחד בסוף שבוע, כשאני כל היום עם נתנאל בבית



אפליקציה מגניבה לאנדרואיד: חישוב של תל"מ ועוד כמה דברים שימושיים לנשים בהריון
https://market.android.com/details?id=rk.android.app.birtday

http://lb2f.lilypie.com/xdDup3.png" border="0">

http://images56.imikimi.com/image/1lCTO-10r.jpg?height 640 scale max width 640" border="0">

http://s19.rimg.info/0854c6df7b08934045e31f9b0f6da93a.gif" border="0"> http://img34.glitterfy.com/11240/glitterfy1163615161D30.gif" border="0"> http://s19.rimg.info/e8328449555f2b65592e8f0ddbb727e9.gif" border="0">

מאמי את בת אדם וגם לנו יש ימים שאנחנו חסרות סבלנות... זה טבעי.
אבל את חייבת לעשות סוויצ' בראש - תינוקות בוכים - כן גם יותר מ5 דקות זאת רק ההתחלה. ואת חייבת לקבל זאת.... אחרת זה לא יהיה קל....
כי עוד מעט שיניים והחורף עוד לא התחיל. אל תשכחי שבכי זה המילים שלהן. הם חסרי אונים וצריכים עזרה ופה אנחנו נכנסים לתמונה.

תקשיבי. ברגע שאת מרגישה שאת חסרת סבלנות כלפיו תני אותו למישהו אחר שאיתך כמו בעלך....

אני בעצמי לפעמים, אחרי שאני איתה יום שלם, כשבעלי מגיע אני אומרת הנה סוףסוף... עכשיו אבא יהיה איתה ואני נותנת לו וזהו.. הולכת לעיסוקיי... ולי יש סבלנות מממש בשפע... אבל אין מה לעשות. זה טבעי . אני ממש לא מרגישה רע בגלל זה... 

קחי נשימה עמוקה. אני בטוחה שאת אוהבת אותו...
ותיהיי האמא הכי טובה שאת יכולה להיות בשבילו.

טלי, תאמיני לי - אני באופן כללי וטבעי שלי "פקעת עצבים מהלכת"!
תמיד הייתי חסרת סבלנות וכשבריאל נולדה, בחודשים הראשונים
לחייה היה לי מאוד קשה! אבל עם הזמן הילדה הקטנה הזאת
שינתה אותי מקצה לקצה, היום אני סופר סבלנית וכשאני מרגישה
שאני מאבדת את זה- יש לה את אבא שלה ואני בינתיים הולכת לנשום
עמוק, לעשן סיגריה ולהרגע

קודם כל, זה שאני כועסת עליך שאת לא מדברת איתי- את יודעת, אז לא ניכנס לזה

בחיים צריך לדעת להסתכל על חצי הכוס המלאה - תמיד!!!!!

שיהיה יום מקסים לכולם!!!!!

באהבה, ליאת.

בובה שלי... את בת אדם!!!! אין מה לעשות... לכולן יש רגעים של חוסר סבלנות וספקות לגבי האם הן אמהות טובות. תיהי בטוחה שאם לא היית רגישה ואמא טובה לא היית מרגישה כמו שאת מרגישה. עצם זה שאת מתוסכלת מכך מוכיח שאת אמא נהדרת!!!
לדעתי, את צריכה קצת עזרה. אולי הבעל אולי אמא, בכל זאת לא עבר כל כך הרבה זמן מהלידה. את עדיין מסתגלת להיותך אמא. וגם עכשיו עם המזג אויר הזה- קצת מדכא. אי אפשר ממש לצאת להתאורר- כל זה מוסיף לתחושות הרעות שלך.

מותק, את אמא נפלאה!!! תכניסי לך את זה לראש!!!!

מאמי אני כ״כ מבינה אותך!
רשמת שורה שמאוד התחברתי אליה- נשים מחכות שנים.
תביני את האבסורד- אני חיכיתי 4.5 שנים לילדים!!!! וגם אני כמו כל אדם נורמלי- מאבדת לפעמים את הסבלנות. למה? הסיזיפיות של ההתחלה, העייפות הבלתי נגמרת, עיכול השינוי שעברנו בחיים מזוג למשפחה ומה לא??
אני נשברת בעיקר ב 5/6 בבוקר אחרי אין סוף שעות עירות וטיפול בילדים- אני ישר מעירה את בעלי והולכת לחדש כוחות, יוצאת קצת, לוקחת כמה דק וחוזרת לעצמי.
מלא מלא חיבוקיםםםםםםםם ואני כאן תמיד וגם בפייס..

טוב התגובה שלי הולכת להיות שונה
מאז ומתמיד הייתי בן אדם מאוד מאוד מאוד עצבני
כשלהב נולדה גיליתי כוחות פלא , סבלנות עד אין קץ
כלפיה נהייתי הבן אדם הכי נעים רגוע שליו וסבלני בעולם
ותאמיני לי כדאי לך לעבוד על עצמך עכשיו ומיד - כי כשמגיע גיל שנתיים המהמם, וגיל 4

האמת,אהבתי את התשובה של סיון,כי לא-תמיד ישנו מחליף-זמין שאפשר להזעיק "להחלפת-משמרת" (בעל שעובד עד מאוחר,הורים שמתגוררים רחוק או מגיעים עם חוסר-סבלנות בעצמם).

העבודה היא עצמית,פנימית...כי הכי שווה לגדל ילד-רגוע,זה עושה חיים קלים יותר וגם גאווה בחוץ.

הייתי אחרי-הלידה עם נעמה 12 שעות ככה בממוצע ביום ובלילה גם- הנקה.
בעלי היה חוזר לקראת 23:00,הרבה פעמים אחרי סופר-פארם.

(אבי היה אחרי-ניתוח ואימי היתה איתו וחמותי התגוררה בחו"ל).

אז רק ככה,בלי קיצורי-דרך (של עזרה הכוונה), לימדתי את עצמי להיות סבלנית ורגועה.

איך? הייתי רק עם נעמה+כיבוי-שריפות בבית,דברים הכי דחופים.
נשמע הזוי,אבל זה מה שהיה.

היום,הייתי עושה את זה אחרת,הייתי מביאה בתשלום מישהי לסיוע, למשל יומיים בשבוע..אבל אז ניסיתי לחסוך כמה שיותר כסף,עם כל ההוצאות שהיו.

הגאווה מחוץ לבית שמשתלמת, שווה היום את הכל, את כל הסבלנות שגייסתי.
היום הייתי בבית עם אמא לילדה בת חודש וילד בן 3...
נעמה חמססולה עליה שיחקה כל-כך יפה עם הילד,שהייתי פשוט בצד...
הם רצו וצחקו,היה מדהים.
שטפתי-כלים וקיפלתי-כביסה,הרמתי את התינוקת, הבאתי פלפון וכו',רק כדי שלא-להפריע למישחק ולהתערב..כי נעמה והילד אהבו לשחק בחופשיות לבד.
האם מצידה פינקה אותנו בא.ערב מושקעת ונעמה אכלה חמסה מהמם (זה הכי עובד טוב אצלה,אכילה מתוך חיקוי, אכילה-חברתית, על-משקל עישון-חברתי בפאבים וכו'

למה אני מטורפת על הבנות פה?
כי הן חוסכות לי תשובה מנוסחת

אה..והנוסחה הכי חשובה לסבלנות...לתת את ליעד כמה שיותר לטיפול הבעל,החל מהרגע-הראשון ולצאת מהבית לסידורים וכו'...(כי את זה אנחנו עושות הכי טוב שיש

אני ממש כועסת עלייך!!!!
אין אמא יותר טובה לבן שלך ממך
כל ההרגשות שלך הן טיבעיות וגם בנות שלא אומרות בקול רם את מה שהן מרגישות
חושבות על זה
גם אני לפעמים מאבדת את הסבלנות כאשר תאיר בוכה
וזה בסדר סה״כ אנחנו אימהות טריות שלומדות להכיר את האימהות ואת כל מה שכרוך בכך
שלא תחשבי על זה לעולם לאט לאט תתרגלי לרעיון והכל יעבור קצת יותר בקלות

טלי - את כותבת בדיוק מה שאני מרגישה כלפי אוריאל. גם אני חושבת שבגיל הזה הייתי חסרת סבלנות ואמא לא טובה אליו. אבל היום הוא נהנה איתי ודבוק אליי והוא לא זוכר את התקופה שלדעתי לא היתה טובה. ועם נטלי יותר קל לי ואני יותר טובה.
אז זה הניסיון וזה שזו לא פעם ראשונה שלי. חכי, זה יבוא ואני בטוחה שאת מחמירה עם עצמך כי אין לך גורם השוואה